רבעון חיובי לאלקטרה: הרווח מפעולות מתמשכות צמח ב-6.7% ל-37 מיליון שקל
קבוצת אלקטרה סיימה את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של כ-37.2 מיליון שקל, זאת לעומת כ-44.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון המקביל אשתקד כלל הרווח הנקי כ- 10.1 מיליון שקל בגין תמורה נוספת במסגרת מכירת מפעל השנאים של אנרקו.
החברה סיימה את הרבעון עם הכנסות בסך של כ-744.8 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך של כ-748.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2010. הרווח הגולמי של אלקטרה ברבעון השני של 2011 הסתכם בכ- 81.3 מיליון שקל, גידול של כ- 1.1% לעומת רווח גולמי שהסתכם בכ- 80.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
יצויין, כי הרווח ברבעון השני של השנה כולל גם הכנסה בסך של כ-24 מיליון שקל בגין התאמת שווי נדל"ן להשקעה וכן הינו לאחר השפעת הוצאות מימון בסך של כ- 23.1 מיליון שקל. כמו כן, ברבעון המקביל אשתקד רשמה הקבוצה הכנסה מהסדר בגין חובות קבוצת חפציבה בסך של כ- 5.1 מיליון שקל.
הרווח מפעולות נמשכות גדל ברבעון השני של השנה בכ-6.7% לכ-37.3 מיליון שקל, לעומת כ-34.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור ברווחי הרבעון נבע בעיקר מהעלייה ברווחי מגזר שירות, סחר ואחזקה, ובמגזר ייזום הנדל"ן.
החברה מדווחת על המשך מגמת העלייה בצבר העבודות שלה, שהסתכם בסוף יוני 2011 בכ-3.9 מיליארד שקל. יצויין, כי הצבר מורכב מעבודות בהיקף של כ-2.47 מיליארד שקל (מתוכם כ- 919 מיליון שקל הינם לביצוע בשנת 2011) המיוחסות למגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, עבודות בסך של כ-640 מיליון שקל (מתוכם כ-284 מיליון שקל הינם לביצוע בשנת 2011) המיוחסות למגזר המבנים והתשתיות בחו"ל, ועבודות בסך של כ-821 מיליון שקל (מתוכם כ- 242 מיליון שקל הינם לביצוע בשנת 2011) המיוחסות למגזר השירות, האחזקה והסחר, לרבות סכום של כ-371 מיליון שקל המיוחס לפעילות התפעול של מכוני טיהור שפכים.
דירקטוריון החברה הכריז על חלוקת דיבידנד בסך של כ- 40 מיליון שקל ואישר תוכנית לרכישה עצמית של אג"ח של החברה בהיקף של עד 50 מיליון שקל.
נזכיר כי בחודש יוני אלקטרה השקעות, חברת בת בבעלות מלאה של החברה, פאנגאיה נדל"ן וחברות נוספות אחרות חתמו על הסכם לרכישת קרקע במע"ר תל אביב מתנובה תמורת כ-530 מיליון שקל להקמת פרויקט נדל"ן למגורים, מסחר ומשרדים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כנה של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנזק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית עלך הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה שהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אלייכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
ופני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו ""טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עיננו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שניה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
מצד אחד, קשה לבוא בטענות להתנהלות של גופים שמטרתם היא להרוויח. הם יפעלו כדי למקסם ולהוציא את המיטב מכל סיטואציה. ובטח שאין בדברים טענה כלפי אחד מהקמפיינרים, שורד השבי שגיא דקל חן. עם זאת, ממתי נהיה לגיטימי לגייס טראומה לאומית ואישית לבנייה של מותג בנק? הרי מלכתחילה הפעולה של בנק ישראל הורתה על החזר כספים לציבור. הקלות הבלתי נסבלת של הבנק לקחת את ה-7.10 ולהפוך אותו לכלי שיווקי היא מקוממת, בלשון המעטה.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להזכירכם, על פי נתונים שמפרסם אותו בנק ישראל, בנק מזרחי טפחות הוא היקר ביותר כשזה נוגע לתנאים של הלוואות ומשכנתאות. זהו אותו בנק מזרחי שעושה תשואה של 18% על ההון, שקפצה תחת הנגיד הנוכחי, אחרי שעמדה על כ-10% בעבר. זהו אותו הבנק שפירסם לפני כמה חודשים תכנית אסטרטגית שכללה גם הצהרה של הבנק כי הוא רוצה לגרוף יותר כסף מהפיקדונות (כספי הציבור שיושבים בחשבונות ומעלים אבק, כשהערך שלהם נשחק הודות לריבית האפסית). בסוף 2024, נתח הפיקדונות של הבנק עמד על 18.4%, והם מכוונים להגיע ל-20%-21% עד 2027.
