רינה דגני: "החל שינוי מגמה בשוק הנדל"ן; צניחה של 20% בביקוש ביולי"
ד"ר רינה דגני, מנכ"ל מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה ומתכננת ערים, מאמינה כי המהלכים האחרונים של הממשלה החלו להשפיע משמעותית על הנעשה בשוק הנדל"ן. מניתוח שביצעה חלה ירידה של כ-20% בביקושים לדירות ביולי וצניחה חדה יותר צפויה באוגוסט.
דגני מסכימה, כי רמת הביקוש לדירות עולה עם העלייה ברמת ההכנסה, אולם טוענת שהפער גדול מאוד בין הביקוש בקרב האמידים לבין הקבוצה מעוטת ההכנסה ועומד על כ-260%. לדבריה, "הדבר מלמד על הקושי לרכישת דירה בקרב קבוצות מעוטות יכולת המשתכרות פחות מהשכר הממוצע במשק".
ניתוח כלכלי שנערך בגיאוקרטוגרפיה מגלה שביולי 2011 צנחו הביקושים לרכישת דירות בכ-20% בהשוואה לביקושים שהיו במאי, וזה מבלי שנלקחה בחשבון השפעת מחאת האוהלים. כמו כן, הם מעריכים, כי הביקוש באוגוסט יפחת עוד יותר לאור מחאת הדיור הגוברת.
- 6.ייועץ נדלן 01/08/2011 17:29הגב לתגובה זוהסנדלר הולך יחף מתווך בלי בית
- 5.וזוהי רק ההתחלה לה לה מי שקנה אכל אותה (ל"ת)ירידות חזקות בפתח 01/08/2011 14:37הגב לתגובה זו
- 4.' לכו לעבוד, תעשו פחות ילדים ותפסיקו לשתות " (ל"ת)צנעני 01/08/2011 13:02הגב לתגובה זו
- צודק! 01/08/2011 13:16הגב לתגובה זוכמו מדינת עולם שלישי....
- צודק! מי שעשה אותך עשה ילד אחד יותר מידי. (ל"ת)מיכאל 01/08/2011 14:11
- 3.מה תאמר ענבל " הגורו" של הנדל" ן בתקשורת? בדיחה (ל"ת)נורית 01/08/2011 12:11הגב לתגובה זו
- 2.כלכלן ותיק 01/08/2011 12:06הגב לתגובה זומדהים.
- עוד אחד שמדבר 03/08/2011 09:38הגב לתגובה זוואם שרון עידן היה חוזה את הכל, הוא היה קונה דירה ב-2007 ולא מחכה משנת 2009 שהמחירים ירדו, אני בטוח שגם ב-2007 הוא חשב שיש בועה ולכן לא קנה. ואל תהיו נאיבים... המחירים לא יחזרו לרמות של 2007... אולי ל-2009 (רק אולי)
- 1.נוגה 01/08/2011 12:03הגב לתגובה זומבדיקת מכון מאיר נמצא כי " מדיניות" הממשלה טרם נתנה אותותיה בשינוי מחירי הנדל" ן. כנראה ייראו ניצני שינוי קטנים במחירי כבר לקראת החורף - אבל, זאת באזור המרכז בלבד=מגלופוליס ת" א.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
