הבינלאומי לקח סיכונים ועשה מה שהמתחרים לא הצליחו
כדי להבליט את החדשנות של הבינלאומי הראשון, ולהדגיש את האסטרטגיה שלו כבנק שהופך להיות השותף העיסקי שלך - נוצר קו פרסומות פרובוקטיבי עד כדי מטריד, אם כי חכם מבחינה אסטרטגית.
כתגובה להצעת הבנק לפתוח חשבון סטארט אפ, חשבון להשקעות בלבד, הפקה מנייתית - מופיעה ברחבת הכניסה לבנק דמות גאונית של הישראלי המכוער, שלא מסוגל לפרגן.
הישראלי המכוער, בהשראת 'שאולי' מ'ארץ נהדרת' ובכיכובו המושלם של אסי כהן, הוא אדם מזויף ולא ישר, ובעיקר לא מתוחכם, שכל ניסיונותיו לרכב על גל ההצלחה של הבינלאומי לטובתו האישית עולים בתוהו.
הפקה מנייתית
דמות זו מגלמת את החלק בכל אחד מאיתנו שפוחד משינוי וקדמה, מספר לעצמו מעשיות שמצדיקות את כל הבחירות שעשה בחייו, מאדיר את אזורי הנוחות בהם אנו משתכשכים, ובעיקר לא מפרגן להצלחה של אחרים.
זהו אותו חלק ממנו הבינלאומי רוצה להעיר אותנו ולהזהיר אותנו...
הסמל של 'בנק אימפריה', שאינו אלא בסטה שמתחזה לבנק, הוא סמלה של התחרות הרדודה וחסרת היצירתיות העסקית, שלתוכה, על פי השקפת הבינלאומי הראשון, ניתן לדחוף את שאר הבנקים בישראל.
באמצעות הומור חכם שנראה לכאורה harmless, בונה לעצמו הבינלאומי הראשון 'אוקיינוס כחול' שעל פי הגדרתו מושך את זירת התחרות למקום חדש אותו הוא מייסד ומוביל.
חשבון סטארט אפ
הזירה החדשה של הבינלאומי היא זירה של חשבונות ייחודיים וייעודיים מול מטרות ופעילויות בעלות פנים וצורה: השקעות, סטארט אפ, מניות.
למרות שכסף זה כסף זה כסף, הבינלאומי מגדיר מחדש את תפקידו של הבנק בחיי הציבור, וגורס שהבנק כבר מזמן לא מתעסק בכסף כקומודיטי. הבנק, על פי הבינלאומי, הוא חברו הטוב של הלקוח בנתיבי חייו, בין אם מדובר במעורבות בסטארט אפ, השקעות או מניות. כסף מתנהג שונה לא רק במושגי אפיקי השקעה, ריבית ותשואה.
כסף הוא הכלי שלנו לממש מטרות עיסקיות. וכשמדובר בסטארט אפ - עולם התוכן הפיננסי מתנהג אחרת מאשר בקניית בית או בעסק בוגר. הבינלאומי הראשון רוצה להוביל את החזית הזו ולהשאיר מאחור את מושג הבנק כמפלצת ששולטת בכספו של האדם.
כדי להוכיח את כנות כוונותיו של הבנק במיצובו החדש - הוא מציע את שירותיו גם בלי שתצטרך לפתוח בו חשבון. הוא לא רוצה להיות רק זה שסופר לך את הכסף. הוא לא רוצה להיות במקום של האובר דראפט. הוא רוצה לקחת חלק פעיל בשגשוג שלך.
חשבון להשקעות בלבד
הסצנה שמייצר אסי כהן נועדה להעביר את מסר השערורייתיות של חידוש זה. בתוך דמותו של אסי מקופלת סכימת כל התגובות השמרניות, הפרימיטיביות והפרובינציאליות של כל מי שחדשנות עושה לו פריחה במקום לבשר עבורו פריחה כלכלית.
בשפת הגוף, במימיקה ובטקסטים מדוייקים ("אוי-יוי-יוי, של מי השימידן הזה?"), מבטא אסי את הפרנואידיות שלנו, ואת המשיכה להישאר בינוניים, לוזרים, נבערים ופראיירים, אבל בטוחים.
בנק אימפריה פושט את הרגל בדיוק מאותו מקום שהוא נוסד: טיפשות ורוע. משתף הפעולה שלו חושף את 2 הנוכלים שוב ושוב ומותיר את המזימה בעקרותה.
אם נחזור לעולם הפרסומות של הבנקים האחרים, גם המשובחות שבהן לא שוברות את הקונבנציה של בנקאות ולא מערערות את הציפיה שיש לנו מהמוצר הזה הקרוי בנק.
מונופול (טיזר)
הבינלאומי הצליח לעשות את זה גם בעצם המהלך השיווקי החדש שלו וגם באמצעות שפה תקשורתית נועזת ואמיצה, שלוקחת צ'אנס שאחד מתוך עשרה לא יבין למה התכוון המשורר וייחס, בטעות, את העילגות של הישראלי המכוער דווקא לבינלאומי ולא לבנק אימפריה.
- 5.שחף 01/08/2011 10:23הגב לתגובה זובגלל שהוא ההתחלה האמצע והסוף של הקמפיין. במילים אחרות בראשית היה אסי ואז אמרו בואו נבנה סביבו. אכן בנו הייטב!
- עטרה 02/08/2011 00:47הגב לתגובה זושחף תודה על החידוד. ברור שבראשית היה אסי. פרסום לא ממציא. הוא מנצל משאבים. הבינלאומי רצה לבקוע את חומת הבנאליה אז הוא בחר באסי כי הוא, בתפקיד הישראלי הנבער, התאים לזה כמו כפפה.
- 4.ורד מוסנזון 01/08/2011 08:51הגב לתגובה זולא חשבתי על זה ככה. צודקת.
- 3.רפי ברוש 31/07/2011 23:12הגב לתגובה זואחד שמכיר את הסיפור מבפנים
- 2.עידו 31/07/2011 15:41הגב לתגובה זוכלקוח עיסקי זה פשוט בדיחה הבנק הזה, כבר שנתיים שהם לא מסוגלים לשבת איתי ולתת הצעות רציניות מול ההצעות שקיבלתי בפועלים או בלאומי. זה בנק בכאילו!
- שירלי 01/08/2011 10:34הגב לתגובה זווכבר שנתיים אתה מחכה שיישבו איתך? אני מקווה שאת העסק שלך אתה מנהל טוב יותר מאשר את ההתנהלות הבנקאית שלך
- 1.אייל 31/07/2011 14:53הגב לתגובה זואסי כהן ענק. גם מזבל הוא יכול ליצור זהב, כישרון לא יאומן
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
