הירקות ממשיכים להתייקר: גם באוקטובר מדד המחירים עלה ב-0.3%
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% בחודש אוקטובר והגיע ל-107.5 נקודות, כך מסרה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. התוצאות לא הפתיעו כלל את הכלכלנים בשוק שצפו כי המדד ירשום עלייה דומה, בהמשך לגידול של 0.3% בחודש ספטמבר.
בדומה לספטמבר נרשמה עלייה משמעותית של 7.3% בסעיף הירקות הטריים. עוד מבין הגורמים שסייעו לעליית המחירים נמצאים סעיפים כגון ההלבשה וההנעלה עם עלייה של 6.1%, מחירי המלונאות רשמו עלייה של 5.5% ומחירי הלחם ומוצרי הבצק התייקרו ב-2.2%. מנגד, סעיף הדיור רשם ירידה של 1.1%, מחירי הפירות הטריים ירדו ב-1% וסעיף התחבורה ירד 0.9%.
"היוצרות התהפכו, סעיף הדיור מושך כלפי מטה והדבר עלול להתנגש עם הערכתו של בנק ישראל, לפיה המדד ללא דיור יעלה 1% בלבד ב-12 החודשים הקרובים, בעוד סעיף הדיור יזנק 8%", אמר רונן מנחם, מנהל מחלקת אסטרטגיה והשקעות בבנק מזרחי. "בנק ישראל חושש שסעיף שכר הדירה יצמצם פערים ממחיר הדיור, שהוסיף לעלות בחודש שעבר, כך שהירידה בסעיף הדיור הפעם עלולה לאותת, בחודשים הבאים, דווקא על עליות מהירות יותר".
מנחם הוסיף ואמר כי בנסיבות המסובכות הללו, קשה להעריך כיצד יגיב בנק ישראל למדד החדש. "אם הפיחות בסך 2.5% בשער השקל כנגד הדולר בשבעת הימים האחרונים יימשך, ואם נתוני החשבונות הלאומיים לרביע השלישי, שיפורסמו מחר יצדיקו זאת, בהחלט ייתכן שהריבית תעלה בחודש הבא", ציין.
רמת מחירים יציבה
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
