ת"א סגרה במגמה מעורבת: מדד הבנקים טיפס 2.6%, ביונדווקס זינקה 34.6%
המדדים המובילים בבורסה של תל אביב עברו סגרו את היום במגמה מעורבת, זאת לאחר שבמשך מרבית היום המגמה היתה חיובית על רקע נעילה חיובית בוול סטריט בצל דו"ח תעסוקה מפתיע במיוחד. עליות השערים שנרשמו בחודשים האחרונים בשוק המניות המקומי בכלל ובשבועות האחרונים בפרט הביאו את מדד תל אביב 25 למרחק של כ-10% בלבד מרמת השיא כל הזמנים, שנרשמה ערב המשבר הגלובלי באוקטובר 2007.
את השבוע פותח המעו"ף בעליה של 1.07% לרמה של 1,126.6 נקודות ואילו מדד ת"א 75 סגר בירידה קלה של 0.17%. מדד הבנקים בלט עם עליה של 2.65%. יצוין כי מדד המעו"ף פתח את השבוע ברקע לפער ארביטראז' שלילי בשיעור של 0.18% מצד המניות הדואליות הנסחרות בוול סטריט. המחזור עבר את רף ה-1.2 מיליארד שקל.
בינתיים, הציבור ממשיך להזרים כספים לבורסה. בעיקר לאג"חים, אבל גם למניות. תעשיית קרנות הנאמנות גייסה ב-3 ימי המסחר הראשונים של החודש כ- 830 מיליון שקל. בנטרול הקרנות הכספיות שפדו כ-430 מיליון שקל מיליארד שקל, גייסו הקרנות המסורתיות כ-1.25 מיליארד שקל או קצב גיוס יומי של כ-420 מיליון שקל. כך נמסר הבוקר (א') מבית ההשקעות מיטב.
קרנות אג"ח חברות וכללי פתחו את החודש בצורה מרשימה, זאת לאחר מימושים קלים שנרשמו לקראת סוף חודש נובמבר על רקע אפקט דובאי. ב-3 ימי המסחר הראשונים של החודש גייסו קרנות אג"ח חברות וכללי כ-0.5 מיליארד שקל או קצב גיוס יומי של כ-170 מיליון שקל,עלייה של כ-35% מקצב הגיוסים היומי של נובמבר. הקרנות המנייתיות הצליחו לגייס כ-100 מיליון שקל.
דוח התעסוקה מפתיע בגדול
במרכז הבמה בוול סטריט ביום שישי עמד כאמור דו"ח התעסוקה לחודש נובמבר, שהדהים את הסוחרים בארה"ב והציג אובדן של 11 אלף משרות בלבד, נמוך אפילו מהתחזית האופטימית ביותר. שיעור האבטלה ירד במפתיע לרמה של 10% מרמה של 10.2%.
המשקיעים המעודדים מנתוני התעסוקה שלחו בפתיחת המסחר את הבורסות בניו יורק לעליות של עד 2%, אולם בהמשך, הסוחרים החלו לרכוש דולרים במאסיביות בשל הספקולציה כי דו"ח תעסוקה חיובי במיוחד יוביל את ה'פד' להעלות את שיעור הריבית במשק האמריקני מוקדם מהצפי. רכישת הדולרים הכבידה בהמשך על מחירי הסחורות ועל המדדים.
הערכות הסוחרים בקשר לריבית באו לידי ביטוי בעלייה בחוזים העתידיים על ריבית בארה"ב אשר הצביעו ביום שישי על סבירות של 52% כי ברננקי יעלה את הריבית במשק האמריקני לרמה של 0.5% בחודש יוני לעומת ריבית אפסית היום. במקביל, הדולר רשם את מהלך העליות החד ביותר שנראה למול סל המטבעות המובילים בזירת המט"ח מאז חודש יוני.
מניות במרכז הבמה
כיל סגרה בעליה של 1.3%. זאת, למרות שמניות הדשנים הבולטות בוול סטריט, אגריום (סימול: AGU), פוטאש (סימול: POT) ומוזאיק (סימול: MOS) רשמו ירידות שערים חדות ביום שישי האחרון על רקע ירידת מחירי הסחורות.
מניית דלק נדלן רשמה ירידה חדה. הבוקר דיווחנו כי חוקרי הרשות לניירות ערך פשטו ביום חמישי על משרדי דל"ק נדל"ן במתחם הבורסה ברמת גן וערכו חיפוש בנוגע למסמכים הקשורים לנכסים השייכים לחברות בת בחו"ל ובנוגע לנושא התפטרות ירום אורן, שעזב את תפקידו חודש בלבד לאחר שמונה לתפקיד.
עוד מסקטור הנדל"ן: מניית גזית גלוב המשיכה במומנטום החיובי, לאחר שהחברה דיווחה על מכירת כ-49% מאחזקותיה של גזית גלוב ישראל לקרן ריט 1 בשני מרכזים פעילים: G רוטשילד ו- G בעמק ומרכז אחד העומד בפני שיפוץ כולל, G יקנעם.
בתוך כך, מניות הבנקים המשיכו קדימה, בהובלת דיסקונט שרשמה עליה של 4%. מניית פועלים רושמת עליה של יותר מ-1.3%. תחת הכותרת "עד מתי מניות הבנקים? מהו תמחור הוגן?", חוזר יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, כל המלצת "משקל יתר" לסקטור. בסקירה מורחבת הנפרסת על 5 עמודים, אומר הבוקר (א') בן זאב כי המצב היום מזכיר את מה שהתרחש ב-2005 לאחר ריצה של כ-190% במדד הבנקים מהשפל שנרשם בתחילת מרץ 2003.
אורמת בלטה בעליה חדה של 4.5%, פז נפט רשמה עליה של 2.4% ומנגד בזן סגרה בירידה של 1%.
מניות ביוסל הגיבו בעליה להתייצבות במסחר בפרוטליקס בניו יורק, בה מחזיקה החברה ב-18.9%. פרוטליקס הוסיפה ביומיים האחרונים 4.1% אחרי שאיבדה 26% ברקע להודעה על שת"פ עם חברת התרופות הגדולה בעולם פייזר למסחור התרופה שפיתחה למחלת הגושה.
מנית ביונדווקס נסחרה בעליות שערים באחוזים דו ספרתיים תוך מחזור ענק. החברה רשמה הצלחה בניסוי קליני שלב א' ו-ב' לחיסון אוניברסאלי לשפעת שמפתחת החברה, כך דיווחה ביום חמישי. התגובה הספציפית הושגה כנגד מספר זני שפעת, כולל הזן המכונה "שפעת החזירים".

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
