זריקת עידוד למחזיקי אג"ח ט' של אפריקה: הרשות לני"ע תומכת באישור נפרד לכל סדרה

בתגובה של הרשות לני"ע לבית המשפט נאמר כי "במצב שבו מבקשת חברה שאינה חדלת פירעון "לארגן מחדש" את התחייבויותיה, באופן שישונו תנאי אגרות חוב של מספר סדרות.. נדרש לקיים אסיפה נפרדת לכל סדרה"
קובי ישעיהו |

מחזיקי אגרות החוב מסדרה ט' של אפריקה, המנהלים בשבועות האחרונים מאבק עיקש מול הנהלת החברה ובעלי האג"ח האחרים, לקבלת מלוא הכסף המגיע להם (כ-550 מיליון שקל), זוכים היום לעידוד מהרשות לניירות ערך.

בתגובה של הרשות לני"ע לבית המשפט הדן בבקשתם של מחזיק אג"ח ט' נאמר כי "במצב שבו מבקשת חברה שאינה חדלת פירעון "לארגן מחדש" את התחייבויותיה, באופן שישונו תנאי אגרות חוב של מספר סדרות שהוצעו לציבור על פי תשקיף, נדרש, לדעת הרשות, לקיים אסיפה נפרדת לכל סדרה".

ברשות מקפידים שלא להביע דעה אם החברה היא חדלת פרעון או לא, אולם "ככל שבית המשפט הנכבד יגיע למסקנה כי התשובה לשאלה אם החברה חדלת פירעון איננה חד-משמעית, או שהיא שלילית, סבורה הרשות כי יש לקבל את אישורה של כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד, ברוב מיוחד (כקבוע בסעיף 350 לחוק החברות) הן מקרב כלל הסדרה, והן מקרב המחזיקים בה, אשר אין להם אינטרס מנוגד משמעותי לעצם החזקת תעודות ההתחייבות מאותה סדרה".

זאת ועוד, "במצב דברים שכזה כינוסם של כלל המחזיקים בסדרות השונות לכדי סדרה אחת עשוי להביא לניצול לרעה של מחזיקי תעודות ההתחייבות ולהחליש את מעמדם, ביחס לנושים אחרים של החברה".

עוד נאמר בתגובת הרשות כי שינוי "כללי המשחק" בדיעבד עלול לגרום לפגיעה באמון ציבור המשקיעים בשוק ההון.

נזכיר כי ביום חמישי האחרון פנתה נציגות מחזיקי אג"ח ט' של חברת אפריקה בבקשה למסירת מידע ולזימון של בעל השליטה בחברה, לב לבייב, למתן עדות. הנציגות טענה כי ב-36 השעות האחרונות הגיעו לידיעתה פרטי מידע חדשים, התומכים באופן ברור בטענתה כי המוטיבציה העיקרית שעמדה ועומדת מאחורי יוזמת אפריקה להציע למחזיקי האג"ח 'ארגון מחדש' של ההתחייבויות כלפיהם - נעוצה בראש ובראשונה באינטרסים של בעל השליטה ושל הבנקים, שהעמידו לו מימון באופן פרטי כנגד שיעבוד מניות השליטה בחברה.

אתמול שיגרה אפריקה תגובה לבית המשפט, תגובה אשר משתרעת על כמעט 30 עמודים. בשורה התחתונה אומרים באפריקה כי "אם החברה תפרע את התחייבויותיה כלפי מחזיקי אגרות החוב מסדרה ט', עלול הדבר לסכל את יכולתה לעמוד גם בהתחייבויותיה ארוכות המועד כלפי יתר המחזיקים, וזאת לצד האפשרות כי מהלך שכזה יהווה עילה להעמדה לפירעון מיידי מצד יתר נושיה." לכתבה על התגובה של אפריקה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.