פישר בדרך לכהונה נוספת? ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק בנק ישראל
לאחר 12 שנים של דיונים ציבוריים סביב השינויים הנדרשים בחוק בנק ישראל, אישרה היום (א') ועדת שרים לענייני חקיקה את הצעת חוק בנק ישראל. הצעת החוק שהוכנה בשיתוף פעולה בין משרד האוצר לבנק ישראל, הוגשה לועדה על-ידי שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ.
חוק בנק ישראל החדש יחליף את חוק בנק ישראל הקיים אשר נחקק בשנת 1954, וזאת במטרה להתאימו למציאות הכלכלית הנוכחית ולנורמות הבינלאומיות.
שר האוצר ציין כי "התאמת החוק לתפיסה הכלכלית הרווחת היום ולעקרונות הנהוגים בעולם, תסייע לניהול מדיניות כלכלית נכונה, בהתאם לצרכי המשק". השר הוסיף כי "מדובר בצעד חשוב שיהדק את שיתוף הפעולה ויחסי העבודה שבין משרדי הממשלה לבנק ישראל".
שטייניץ בירך את נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, על תרומתו הרבה לסיום התהליך ואישור החוק. השר הודה למנכ"ל האוצר הפורש, ירום אריאב, לחשב הכללי, שוקי אורן, לממונה על השכר, אילן לוין, ליועץ המשפטי באוצר, עו"ד יואל בריס ולכל הגורמים המעורבים - על עבודתם הארוכה והאינטנסיבית לגיבוש הצעת החוק ועל מאמציהם הרבים לקידום ההצעה.
נציין כי חקיקת החוק החדש בכנסת, שצפויה להתבצע במהלך מושב החורף הנוכחי, תקל על הנגיד פישר להשאר בארץ לתקופת כהונה נוספת של 5 שנים.
עיקרי החוק
החוק המוצע קובע את מטרות בנק ישראל כשהמטרה המרכזית היא שמירה על יציבות מחירים, ומטרותיו הנוספות ? תמיכה במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, בתנאי שלא תהיה בכך פגיעה בהשגת יציבות מחירים לאורך זמן.
מטרה נוספת היא תמיכה ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. כן קובע החוק את תפקידיו של בנק ישראל, וביניהם ניהול המדיניות המוניטרית, ניהול יתרות מטבע החוץ של המדינה, תמיכה בפעילות הסדירה של שוק מטבע החוץ, הסדרת מערכות התשלומים במשק, הנפקת מטבע וקיום הפיקוח וההסדרה של המערכת הבנקאית.
החוק המוצע מדגיש את העקרון של עצמאות בנק ישראל בבחירת הפעולות לביצוע המדיניות ובהפעלת סמכויותיו לשם השגת מטרותיו ומילוי תפקידיו.
עוד קובע החוק החדש כי הנגיד, אשר ימונה בידי נשיא המדינה לפי המלצת הממשלה, ינהל את הבנק, יכהן כיושב ראש הועדה המוניטרית וכחבר המועצה המינהלית, וכן ישמש יועץ לממשלה בעניינים כלכליים. כמו כן נקבעת המסגרת לקבלת החלטות בבנק: קביעת המדיניות להשגת מטרות הבנק ויעדיו, לרבות המדיניות המוניטרית, מעקב אחר ביצוע המדיניות, והחלטות על הפעולות שעל הבנק לנקוט להשגת מטרותיו, יתקבלו במסגרת ועדה מוניטרית בת שישה חברים: הנגיד, המשנה לנגיד, עובד הבנק ושלושה חברים מקרב הציבור.
דיון בתכניות העבודה של הבנק וקבלת החלטות בנושאים הניהוליים, לרבות אישור התקציב לפעילות המינהלית של הבנק, הדוחות הכספיים, מבנה השכר וההעסקה של עובדי בנק ישראל יערכו במסגרת מועצה מינהלית בת שבעה חברים: חמישה חברים מקרב הציבור, הנגיד והמשנה לנגיד. כמו כן, תוקם ועדת ביקורת שתורכב אך ורק מחברים מקרב הציבור המכהנים במועצה המינהלית.
לחברים מקרב הציבור בועדה המוניטרית ובמועצה המינהלית ימונו אנשים נטולי זיקה לממשלה ונקיים מניגודי עניינים.
החוק גם מסמיך את הבנק לבצע את כל הפעולות שייראו לו דרושות לשם השגת מטרותיו ומילוי תפקידיו לפי החוק, לרבות פעולות בשוקי ההון, הכספים ומטבע החוץ, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים וקבלת פקדונות מהם, בשגרה וכן פעולות פיננסיות, לרבות מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים בנסיבות מיוחדות, שבהן קיים חשש ליציבות המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה.
הנגיד, באישור הועדה המוניטרית, יוסמך לתת הוראות בענין נכסים נזילים שעל התאגידים הבנקאיים להחזיק, וייקבעו סמכויות הבנק לגבי הנפקת מטבע, והנגיד יוסמך לקבוע כללים לצורך הפעלתה הסדירה של מערכת המטבע. לשם השגת מטרות הבנק ולביצוע תפקידיו יוסמך הנגיד לדרוש מידע הנוגע לכלל הגופים הפיננסיים. כן יוסמך הנגיד להוציא צו הדורש מידע מכל אדם לגבי עסקאות מן הסוג שנקבע.
במסגרת תפקיד הבנק לנהל את יתרות מטבע החוץ של המדינה, תוסמך הועדה המוניטרית, באישור שר האוצר, לקבוע את השינויים בעקרונות שעל פיהם תיקבע הרמה הרצויה של יתרות מטבע החוץ לטווח ארוך, ובהתייעצות עם שר האוצר תקבע הוועדה המוניטרית את הקווים המנחים למדיניות ההשקעות של יתרות אלה.
ייקבע כי הבנק יהיה הבנקאי היחיד של הממשלה לענין פעילותה הבנקאית במטבע ישראלי, למעט שירותים שייקבעו בהסכם שבין הנגיד ושר האוצר, לשם ניהול החוב והפעילות הפיסקאלית של הממשלה בלבד. ייקבע כי הממשלה לא תהיה רשאית לקבל הלוואות מהבנק, למעט מקדמות ארעיות.
ייקבע כי בנסיבות מיוחדות, תהיה הממשלה רשאית, בהתייעצות עם הנגיד, לקבוע בצו, לתקופה מוגבלת, כי עסקאות מסויימות במטבע חוץ, עם תושב חוץ או מחוץ לישראל תהיינה אסורות.
ייקבע כי, ככלל, שער החליפין של המטבע למטבע חוץ ייקבע בשוק מטבע חוץ, ואולם הממשלה תהיה רשאית, בהתייעצות עם הנגיד, לקבוע דרך אחרת לקביעתו, ותיקבע סמכות הבנק להחליט על התערבות במסחר בשוק מטבע החוץ, וזאת לשם השגת מטרותיו ומילוי תפקידיו.
במסגרת עקרון השקיפות, ייקבעו דיווחים שעל הבנק יהיה להגיש ? דיווח שנתי על מצב המשק, דיווח תקופתי על המדיניות המוניטרית, דין וחשבון כספי ודיווחים נוספים לפי דרישת הממשלה או ועדת הכספים של הכנסת.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.