בן זאב לקראת דוחות הפועלים: צפוי רווח נקי של כ-400 מיליון שקלים
לקראת פרסום תוצאות הרבעון השלישי של בנק הפועלים, שיתפרסמו לקראת סוף החודש, מפרסם היום (ג') מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', יובל בן זאב, סקירה והערכות לגבי התוצאות הצפויות.
בן זאב צופה רווח של כ-400 מיליון שקל בשורה התחתונה, שמבטא תשואה להון של כ- 8%. "הדו"ח יכלול השפעות חד פעמיות בכיוונים מנוגדים, אבל אנו מתקשים לראות דרמה של ממש".
הכנסות המימון יעמדו ברמה של כ-1.8 מיליארד שקל, לעומת 1.955 מיליארד שקל ברבעון השני ו-2.08 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות התפעוליות יעמדו על כ-1.29 מיליארד שקל לעומת 1.23 מיליארד שקל ברבעון השני וכ-1.15 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ההפרשה לחובות מסופקים, אולי הסעיף המסקרן ביותר בדוחות על רקע החשיפה הגדולה יחסית של הפועלים ללב לבייב, צפויה לדעת בן זאב לעמוד על כ-700 מיליון שקל לעומת 538 מיליון שקל ברבעון השני השנה וכ-471 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
להערכת בן זאב, שאלת הכיוון האסטרטגי היא שאלת מפתח בכל הקשור לבנק הפועלים, לאחר שבשנה האחרונה התחלפו חברי הנהלה רבים ובראשם היו"ר והמנכ"ל, מנהל החטיבה העסקית, מנהל החטיבה הקמעונאית ומנהל הכספים.
"הנהלת הבנק תבחן מחדש את האסטרטגיה העסקית, תוך שהיא משוחררת מכבלי החלטות העבר. הנושאים העיקריים שעל הפרק הם יעדי הלימות הון ויעדי תשואה להון. בעבר התייחס הבנק ליעד תשואה להון ברת קיימא של 15%. "להערכתנו, לאור כוונת הבנק לנקוט גישה שמרנית יותר בפעילותו ולחזק את בסיס ההון, אנו סבורים כי הבנק יוכל לעמוד ביעדים ברי קיימא של 11%-13% תשואה להון. אשר לשנת 2010 אנו סבורים כי יעד תשואה להון של 10%-11% הינו סביר".
לגבי ההתייעלות אומר בן זאב כי "בעבר הציב הבנק יעד הוצאות להכנסות של 55%. "במבנה ההוצאות הקיים ותחת ההוצאות הנדרשות עקב הרגולציה בישראל, יעד זה נראה רחוק מהשגה".
לגבי שאיפות ההתרחבות בפעילות הקמעונאית אומר בן זאב כי". אין לנו ספק כי הבנק שם את הפעילות הקמעונאית כאחת מזרועות הצמיחה החשובות שלו, תוך שהוא מפנה מאמצים רבים לגיוס לקוחות חדשים, לצד מדיניות צמיחה אגרסיבית יותר בתחום המשכנתאות, בה נתח השוק שלו באשראי חדש ירד אל מתחת ל- 20%. חלק חשוב באסטרטגיה הקמעונאית היה פתיחת רשת סניפי בוטיק וסניפי בנקאות אקספרס. להערכתנו, הבנק יאט מהלכים אלו".
בפעילות במגזר הבנקאות המסחרית נמצא הפועלים בנחיתות מובהקת (נתח שוק כ-25%) בהשוואה ללאומי (כמעט 40%). "הבנק ימשיך לשים יהבו על פתיחת סניפים נוספים כדי להגביר פעילות בתחום. בנוגע לפעילות הבינלאומית סבור בן זאב כי היעד של כ-30% מהפעילות בחו"ח ידחה לעת עתה.
בנוגע להשקעות ריאליות אומר בן זאב כי האסטרטגיה העסקית של הפועלים היתה להתמקד בבנקאות ולהערכתנו אסטרטגיה זו תישמר. עם זאת, להערכתנו הבנק יפעל לניצול הזדמנויות עסקיות הקשורות בעסקיו הרגילים כדוגמת השקעת נוסטרו במניות בזק כחלק מחבילת מימון.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.