בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית
רשות המסים
בקשה לייצוגית נגד רשות המסים בטענה כי במסלול של מס של 10% על שכר הדירה, לא ניתן חוקית להוסיף מס יסף. התובע, רו"ח אלישע אברהם סער, טוען כי הרשות גובה מס יסף בשיעור 3% על הכנסות משכירות במסלול המס המופחת של 10%, בניגוד להוראות סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה. לטענתו, ההכנסות במסלול זה אינן "הכנסה חייבת" כהגדרתה בחוק, ולכן אינן חשופות למס יסף.
מס יסף הונהג ב-2013 בעקבות מחאת 2011, ומטיל 3% מס נוסף על הכנסה חייבת שנתית של יחיד העולה על 721,560 שקל (נכון לשנת 2025). החל מינואר 2025, נוסף מס יסף של 2% על הכנסות פסיביות בלבד מעל התקרה. לפי פקודת מס הכנסה, "הכנסה חייבת" היא הכנסה לאחר ניכויי הוצאות, קיזוזים ופטורים. לעומת זאת, "הכנסה" היא סכום ברוטו ללא ניכויים. התובע טוען כי במסלול 10% אין ניכויים, ולכן ההכנסה אינה "חייבת" למס יסף.
משכירי דירות מחויבים לדווח ולשלם מס אם דמי השכירות עולים על 5,654 שקל לחודש (תקרת הפטור החודשית נכון ל-2025). האפשרויות: מסלול 10%: מס סופי של 10% על דמי השכירות ברוטו, ללא ניכוי הוצאות, פחת או קיזוזים. מתאים למשכירים שמעדיפים פשטות בלי בירוקרטיה.
מסלול רגיל: הכללת ההכנסה בהכנסות הכוללות, עם מס שולי עד 50%, אך עם אפשרות לניכוי הוצאות.
מתחת לתקרה - פטור מלא ממס ומדיווח.
האם רשות המסים 'מחזיקה את המקל משני קצותיו'?
לטענת התביעה, רשות המסים מסווגת את ההכנסה ממסלול 10% כ"חייבת" לצורך מס יסף, אך אוסרת ניכוי הוצאות. התוצאה: משכירים משלמים 10% על הברוטו, בתוספת 3% מס יסף (או 5% מ-2025 על פסיביות), ללא קיזוזים. זה יוצר מיסוי כפול על מחזור, בניגוד לתכלית החוק שמתמקד בהכנסה נטו.
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- ניסה להבריח סם מסוכן בשווי 5 מיליון שקל ונתפס בנתב״ג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה לחישוב ההשפעה:
נניח הכנסה משכר עבודה של 820,000 שקל בשנה, בתוספת 140,000 שקל משכירות במסלול 10%: ללא חישוב השכירות במס יסף: חבות של 2,953 שקל (3% על 98,440 שקל מעל התקרה).
עם חישוב השכירות: חבות של 7,153 שקל (3% על 238,440 שקל מעל התקרה) - תוספת של 4,200 שקל.
בנוסף, משולמים 14,000 שקל מס במסלול 10% על השכירות עצמה. מ-2025, מס יסף הפסיבי (2%) יוסיף עוד 2,400 שקל על השכירות מעל התקרה.
התובע מעריך נזק אישי ונזק מצטבר של מעל 2.5 מיליון שקל בשנה.
אם בית המשפט יקבע כי מס יסף חל על מסלול 10%, התובע דורש לאפשר ניכוי הוצאות מהשכירות לצורך חישוב "הכנסה חייבת" אמיתית. אחרת, מדובר בפגיעה בזכויות הנישומים.השלכות רחבות על שוק הנדל"ן ומשקיעים
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
