בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

חשבתם שבנק ישראל הוא המבוגר האחראי? תחשבו שוב

לבנק ישראל היו מספר הזדמנויות להוכיח שהוא מתפקד כהלכה וחוסר המעש שהפגין, במיוחד ביומיים האחרונים, מראה שהוא חי בסרט אחר

יוסי פרנק | (13)
נושאים בכתבה בנק ישראל

לא מעט פעמים נשמעת בחוגים מסוימים הערכה כי היחיד שמתפקד בכאוס אליו נגררת מדינת ישראל הינו בנק ישראל והעומד בראשו. אז רבותי, נראה לי שמישהו התבלבל כאן. בנק ישראל כבר למעלה משנה פשוט יושב רגל על רגל ולא עושה כלום- לא בנושא הריבית, לא בנושא השווקים, לא בנושא התערבות טיפול בבעיות חריגות ואתם יודעים מה ? גם לא בטיפול ברווחיות הבנקים. אם מישהו חושב שהבשורה בעניין האחרון לפחות מראה משהו, שיבדוק בחשבון הבנק שלו ( ספויילר- אני מנהל חשבונות בנק בארבעה בנקים גדולים, שלי, של אשתי ושל העסק שלי, 11 חשבונות בסך הכול, כולל הלוואות ומשכנתא נאה. לא קיבלתי שקל החזר ואף אחד לא פנה אלי). אבל האחרון הוא באמת נושא שולי ביחס לאי מילוי חובותיו הבסיסיים של הבנק המרכזי.


אפשר להאשים את כולם- את הממשלה, את טראמפ, את הגופים המוסדיים, את הציבור והכל נכון אבל מה אתכם ? מדוע אתם ממשיכים לשבת בחוסר מעש מחריד כשהכול סוער מסביב ויש לכם לא מעט כלים על מנת להרגיע ,לפחות את הסביבה המקומית ? לא הגיע הזמן להפסיק לספר לנו במסיבות עיתונאים על כל הסיכונים מסביב ? 


הבה נבחן את שני הנושאים החשובים בתחום סמכותו של בנק ישראל- הריבית והשווקים או אם להיות יותר ספציפי, שוק המט"ח.


ארה"ב, בריטניה וגוש האירו כבר הפחיתו את הריבית מספר פעמים. לבנק ישראל היו כבר שלוש הזדמנויות להפחית ולהקל במקצת על המשק אולם בכל פעם נמצא תירוץ אחר למה לא- פעם אלו העלאות המחירים עקב החריגות בתקציב , פעם  אלו העלאות מחירים עקב פיחות השקל, פעם זו הסביבה המדינית ופעם זו הסביבה הפוליטית. גם בבנק ישראל יודעים שאין הרבה סיכוי להתפרצות אינפלציה בישראל, בטח לא מצד הציבור(או הביקוש בשפה המקצועית). כשבכל העולם יש חשש ממיתון ובישראל יותר ויותר משפחות לא גומרות את החודש, לא סביר לראות התפרצות אינפלציה. אם הסיכון של מדינת ישראל עלה, מדוע לא הפחתתם את הריבית כשהסיכון ירד משמעותית בחודשים האחרונים ? ואם אתם חוששים מעליות מחירים עקב הפיחות החד בערכו של השקל מדוע אתם לא מטפלים בשוק המט"ח ? אהה נכון ,כי אפשר להאשים את המוסדיים. אז מדוע לא טיפלתם בבעיה של המוסדיים שהפכו בעל כורחם לשחקן המטבע הכי גדול בשוק, גדול מדי על הבנקים כפי שאנחנו רואים שוב ושוב בתקופות משבר או אופוריה ?


שימו לב לגודל האבסורד. המשבר העולמי(אבל לא רק) הביא להיחלשות הדולר בכל העולם חוץ מ... ? ניחשתם נכון-ישראל. תוך חודש וחצי התחזק הדולר מרמה של 3.53 לרמה של 3.80 במהלך הבוקר ! אז כמו שאמרתי אפשר להאשים את כולם אבל מה אתכם ? ראו כמה נזק נגרם למשק מחוסר המעש. הפיחות הזה יכול להתגלגל לעליות מחירים. הדלק היה צריך לרדת בסוף החודש כי מחירי הנפט צונחים אבל הוא עלה. מדוע ? עקב הפיחות כמובן. רק אתמול לדוגמה השוק השתולל לגמרי ונראה יותר כמו רכבת הרים מאשר שוק נורמלי. הבנקים סבלו(או לפחות כך הם טוענים) מחוסר נזילות משמעותי. זה גורם נזק לכולם- יבואנים שהיו צריכים לרכוש אתמול מטבע , שילמו עקב מצוקת הנזילות כמחצית האגורה יותר מכפי שהיו צריכים לשלם. יצואנים שרצו לפעול בצורה אחראית ולהגן על תמורות עתידיות נאלצו לוותר על אגורה ויותר ! פער בלתי נתפס ביחס לשוק נורמלי והכל בשם מצוקת נזילות. ומי אמור לטפל במצוקת נזילות ולספק אותה ? ניחשתם נכון, בנק ישראל. 


האם השוק חזר היום למרווחים רגילים ? מה פתאום. יש מצוקת נזילות . למה ? ככה. האם השקל שב להתחזק לאחר העליות החדות בשווקים היום ? לא ממש. למה ? כי אפשר לשחק עם השוק המקומי ולעשות בו מה שרוצים.


בנק ישראל מחזיק היום ביתרות שיא של 220 מיליארד דולר. אין חולק על כך שבמצב הנוכחי מדובר בהיקף עצום ומוגזם. היו לבנק לא מעט הזדמנויות להפחית יתרות אלה. הוא עשה זאת פעם אחת בלבד, בהיקף זניח בתחילת המלחמה. בבנק יודעים שלפעילות המוסדיים מתלווה פעילות ספקולטיבית של מספר גורמים, זרים ומקומיים, שמלבה את הפיחות ותורמת לאינפלציה. התערבות הבנק מפחיתה משמעותית את היקף הפעילות הזאת. 

קיראו עוד ב"בארץ"


כבר מנינו בעבר את הגורמים התומכים בהתערבות- הקטנת היקף היתרות ושחרור תחמושת למצב בו הבנק יידרש לרכוש דולרים שוב על מנת להגן על היצוא והתעשייה המקומית , מיתון הפיחות שיפחית את לחצי האינפלציה, האפשרות להתחיל בהפחתת הריבית, הקטנת היקף הפעילות של הספקולנטים שאוהבים לפעול בשווקים בהם לא מתערבים, מתן נזילות לבנקים על מנת שיאפשרו עסקאות רכישה והגנות במחירים הוגנים וכמובן מימוש יתרות שנרכשו בשערים נמוכים ורווח עצום לבנק, רווח שעשוי אפילו להעביר את הבנק למאזן רווחי לראשונה מזה למעלה משני עשורים.


אבל אנחנו נמשיך לשמוע את הקלישאות הרגילות שהבנק לא נלחם בספקולנטים, שתיק ההשקעות שלו הוא לטווח ארוך, שלא  מעניין אותו רווח או הפסד במאזן, שאין שום דבר חריג בהתנהלות השווקים, שהוא עם היד על הדופק וכמובן שכולם אשמים במצב חוץ ממנו. חבל.


יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

[email protected]    www.energyfinance.co.il

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. 



תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שמעון מבת ים 09/04/2025 12:21
    הגב לתגובה זו
    א. צריך שמבקר המדינה יבדוק אותוב. שיסביר לאן נעלם מיליארד דולר שהיו לפני שנהג. שיחוקקו חוק שאסור לעובד בנק ישראל ועובד משרד האוצר לעבוד בבנק או חברת ביטוח מסחרית
  • 9.
    יוסי ק 09/04/2025 06:27
    הגב לתגובה זו
    לגביך נראה שעדיף שתשתוק תמיד.
  • 8.
    על מה אתה מדבר בנק ישראל עושה בדיוק מה שצריך. (ל"ת)
    ע 08/04/2025 23:38
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בנק ישראל שפוט ומשרתם של הבנקים והקבלנים צריך וועדת חקירה (ל"ת)
    בנקאי 08/04/2025 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 08/04/2025 22:19
    הגב לתגובה זו
    לכן אני לא דואג כי זה רק עניין של זמן והאליטיסטים הגנבים עוד ישלמו בעתיד על הכל כי יש איסור חמור מאד בתורה ובגמרא על מה שהם עושים כולל על הדברים הכי קטנים שום דבר לא יישכח.
  • ביום שהם יהיו הרוב מדינת ישראל לא תהיה קיימת (ל"ת)
    זכור את העונש במירון 08/04/2025 23:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 08/04/2025 21:23
    הגב לתגובה זו
    הנושא הריבית אין לו ברירה האינפלציה תרוץ ומי שיפגע זה השכבות הילדות.כי השכבות החזקות כולל כותב מאמר זה יודעים לגדר את עצמם. מה שכן בנושא הבנקים זה נכון כל ראשי בנק ישראל חושבים על התפקיד הבא בבנק.לכן לא עושים כלום
  • 4.
    גברי 08/04/2025 21:22
    הגב לתגובה זו
    אולי צריך לפצל את תפקיד נגיד בנק ישראל כדי שיהיה גם מישהו שמגן על האינטרסים של הציבור ולא רק על הבנקים.
  • בלי בנקים אין ציבור ראה ערך המשבר הגדול1929 (ל"ת)
    אנונימי 08/04/2025 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    החיים 08/04/2025 21:21
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שאם נפטר את כולםפתאם החרדים יתגייסו או ילכו לעבודפתאם המתנחבלים לא יבזזו אותנופתאם הכל יהיה נפלא....המציאות עד שנתניהו לא יתפטר אין לנו סיכוי
  • 2.
    חוזר בפעם המי יודע כמה צריך לפטר את אמיר ירון נגיד הבנק כבר אתמול (ל"ת)
    רשע 08/04/2025 20:47
    הגב לתגובה זו
  • נראה מישהו מנסה לפטר אותו חחחחחחחח (ל"ת)
    קפלניסט 08/04/2025 21:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן ותיק 08/04/2025 19:58
    הגב לתגובה זו
    היה בידם להקל על העסקים ומשקי הבית שנאנקים תחת הריבית אבל הם מעדיפים לשמור פרצוף פאסון. יושבים שם מקבלי שכר מהגבוהים במשק אין להם שום בעייה כלכלית .
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: