בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

חשבתם שבנק ישראל הוא המבוגר האחראי? תחשבו שוב

לבנק ישראל היו מספר הזדמנויות להוכיח שהוא מתפקד כהלכה וחוסר המעש שהפגין, במיוחד ביומיים האחרונים, מראה שהוא חי בסרט אחר

יוסי פרנק | (13)
נושאים בכתבה בנק ישראל

לא מעט פעמים נשמעת בחוגים מסוימים הערכה כי היחיד שמתפקד בכאוס אליו נגררת מדינת ישראל הינו בנק ישראל והעומד בראשו. אז רבותי, נראה לי שמישהו התבלבל כאן. בנק ישראל כבר למעלה משנה פשוט יושב רגל על רגל ולא עושה כלום- לא בנושא הריבית, לא בנושא השווקים, לא בנושא התערבות טיפול בבעיות חריגות ואתם יודעים מה ? גם לא בטיפול ברווחיות הבנקים. אם מישהו חושב שהבשורה בעניין האחרון לפחות מראה משהו, שיבדוק בחשבון הבנק שלו ( ספויילר- אני מנהל חשבונות בנק בארבעה בנקים גדולים, שלי, של אשתי ושל העסק שלי, 11 חשבונות בסך הכול, כולל הלוואות ומשכנתא נאה. לא קיבלתי שקל החזר ואף אחד לא פנה אלי). אבל האחרון הוא באמת נושא שולי ביחס לאי מילוי חובותיו הבסיסיים של הבנק המרכזי.


אפשר להאשים את כולם- את הממשלה, את טראמפ, את הגופים המוסדיים, את הציבור והכל נכון אבל מה אתכם ? מדוע אתם ממשיכים לשבת בחוסר מעש מחריד כשהכול סוער מסביב ויש לכם לא מעט כלים על מנת להרגיע ,לפחות את הסביבה המקומית ? לא הגיע הזמן להפסיק לספר לנו במסיבות עיתונאים על כל הסיכונים מסביב ? 


הבה נבחן את שני הנושאים החשובים בתחום סמכותו של בנק ישראל- הריבית והשווקים או אם להיות יותר ספציפי, שוק המט"ח.


ארה"ב, בריטניה וגוש האירו כבר הפחיתו את הריבית מספר פעמים. לבנק ישראל היו כבר שלוש הזדמנויות להפחית ולהקל במקצת על המשק אולם בכל פעם נמצא תירוץ אחר למה לא- פעם אלו העלאות המחירים עקב החריגות בתקציב , פעם  אלו העלאות מחירים עקב פיחות השקל, פעם זו הסביבה המדינית ופעם זו הסביבה הפוליטית. גם בבנק ישראל יודעים שאין הרבה סיכוי להתפרצות אינפלציה בישראל, בטח לא מצד הציבור(או הביקוש בשפה המקצועית). כשבכל העולם יש חשש ממיתון ובישראל יותר ויותר משפחות לא גומרות את החודש, לא סביר לראות התפרצות אינפלציה. אם הסיכון של מדינת ישראל עלה, מדוע לא הפחתתם את הריבית כשהסיכון ירד משמעותית בחודשים האחרונים ? ואם אתם חוששים מעליות מחירים עקב הפיחות החד בערכו של השקל מדוע אתם לא מטפלים בשוק המט"ח ? אהה נכון ,כי אפשר להאשים את המוסדיים. אז מדוע לא טיפלתם בבעיה של המוסדיים שהפכו בעל כורחם לשחקן המטבע הכי גדול בשוק, גדול מדי על הבנקים כפי שאנחנו רואים שוב ושוב בתקופות משבר או אופוריה ?


שימו לב לגודל האבסורד. המשבר העולמי(אבל לא רק) הביא להיחלשות הדולר בכל העולם חוץ מ... ? ניחשתם נכון-ישראל. תוך חודש וחצי התחזק הדולר מרמה של 3.53 לרמה של 3.80 במהלך הבוקר ! אז כמו שאמרתי אפשר להאשים את כולם אבל מה אתכם ? ראו כמה נזק נגרם למשק מחוסר המעש. הפיחות הזה יכול להתגלגל לעליות מחירים. הדלק היה צריך לרדת בסוף החודש כי מחירי הנפט צונחים אבל הוא עלה. מדוע ? עקב הפיחות כמובן. רק אתמול לדוגמה השוק השתולל לגמרי ונראה יותר כמו רכבת הרים מאשר שוק נורמלי. הבנקים סבלו(או לפחות כך הם טוענים) מחוסר נזילות משמעותי. זה גורם נזק לכולם- יבואנים שהיו צריכים לרכוש אתמול מטבע , שילמו עקב מצוקת הנזילות כמחצית האגורה יותר מכפי שהיו צריכים לשלם. יצואנים שרצו לפעול בצורה אחראית ולהגן על תמורות עתידיות נאלצו לוותר על אגורה ויותר ! פער בלתי נתפס ביחס לשוק נורמלי והכל בשם מצוקת נזילות. ומי אמור לטפל במצוקת נזילות ולספק אותה ? ניחשתם נכון, בנק ישראל. 


האם השוק חזר היום למרווחים רגילים ? מה פתאום. יש מצוקת נזילות . למה ? ככה. האם השקל שב להתחזק לאחר העליות החדות בשווקים היום ? לא ממש. למה ? כי אפשר לשחק עם השוק המקומי ולעשות בו מה שרוצים.


בנק ישראל מחזיק היום ביתרות שיא של 220 מיליארד דולר. אין חולק על כך שבמצב הנוכחי מדובר בהיקף עצום ומוגזם. היו לבנק לא מעט הזדמנויות להפחית יתרות אלה. הוא עשה זאת פעם אחת בלבד, בהיקף זניח בתחילת המלחמה. בבנק יודעים שלפעילות המוסדיים מתלווה פעילות ספקולטיבית של מספר גורמים, זרים ומקומיים, שמלבה את הפיחות ותורמת לאינפלציה. התערבות הבנק מפחיתה משמעותית את היקף הפעילות הזאת. 

קיראו עוד ב"בארץ"


כבר מנינו בעבר את הגורמים התומכים בהתערבות- הקטנת היקף היתרות ושחרור תחמושת למצב בו הבנק יידרש לרכוש דולרים שוב על מנת להגן על היצוא והתעשייה המקומית , מיתון הפיחות שיפחית את לחצי האינפלציה, האפשרות להתחיל בהפחתת הריבית, הקטנת היקף הפעילות של הספקולנטים שאוהבים לפעול בשווקים בהם לא מתערבים, מתן נזילות לבנקים על מנת שיאפשרו עסקאות רכישה והגנות במחירים הוגנים וכמובן מימוש יתרות שנרכשו בשערים נמוכים ורווח עצום לבנק, רווח שעשוי אפילו להעביר את הבנק למאזן רווחי לראשונה מזה למעלה משני עשורים.


אבל אנחנו נמשיך לשמוע את הקלישאות הרגילות שהבנק לא נלחם בספקולנטים, שתיק ההשקעות שלו הוא לטווח ארוך, שלא  מעניין אותו רווח או הפסד במאזן, שאין שום דבר חריג בהתנהלות השווקים, שהוא עם היד על הדופק וכמובן שכולם אשמים במצב חוץ ממנו. חבל.


יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

[email protected]    www.energyfinance.co.il

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. 



תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שמעון מבת ים 09/04/2025 12:21
    הגב לתגובה זו
    א. צריך שמבקר המדינה יבדוק אותוב. שיסביר לאן נעלם מיליארד דולר שהיו לפני שנהג. שיחוקקו חוק שאסור לעובד בנק ישראל ועובד משרד האוצר לעבוד בבנק או חברת ביטוח מסחרית
  • 9.
    יוסי ק 09/04/2025 06:27
    הגב לתגובה זו
    לגביך נראה שעדיף שתשתוק תמיד.
  • 8.
    על מה אתה מדבר בנק ישראל עושה בדיוק מה שצריך. (ל"ת)
    ע 08/04/2025 23:38
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בנק ישראל שפוט ומשרתם של הבנקים והקבלנים צריך וועדת חקירה (ל"ת)
    בנקאי 08/04/2025 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 08/04/2025 22:19
    הגב לתגובה זו
    לכן אני לא דואג כי זה רק עניין של זמן והאליטיסטים הגנבים עוד ישלמו בעתיד על הכל כי יש איסור חמור מאד בתורה ובגמרא על מה שהם עושים כולל על הדברים הכי קטנים שום דבר לא יישכח.
  • ביום שהם יהיו הרוב מדינת ישראל לא תהיה קיימת (ל"ת)
    זכור את העונש במירון 08/04/2025 23:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 08/04/2025 21:23
    הגב לתגובה זו
    הנושא הריבית אין לו ברירה האינפלציה תרוץ ומי שיפגע זה השכבות הילדות.כי השכבות החזקות כולל כותב מאמר זה יודעים לגדר את עצמם. מה שכן בנושא הבנקים זה נכון כל ראשי בנק ישראל חושבים על התפקיד הבא בבנק.לכן לא עושים כלום
  • 4.
    גברי 08/04/2025 21:22
    הגב לתגובה זו
    אולי צריך לפצל את תפקיד נגיד בנק ישראל כדי שיהיה גם מישהו שמגן על האינטרסים של הציבור ולא רק על הבנקים.
  • בלי בנקים אין ציבור ראה ערך המשבר הגדול1929 (ל"ת)
    אנונימי 08/04/2025 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    החיים 08/04/2025 21:21
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שאם נפטר את כולםפתאם החרדים יתגייסו או ילכו לעבודפתאם המתנחבלים לא יבזזו אותנופתאם הכל יהיה נפלא....המציאות עד שנתניהו לא יתפטר אין לנו סיכוי
  • 2.
    חוזר בפעם המי יודע כמה צריך לפטר את אמיר ירון נגיד הבנק כבר אתמול (ל"ת)
    רשע 08/04/2025 20:47
    הגב לתגובה זו
  • נראה מישהו מנסה לפטר אותו חחחחחחחח (ל"ת)
    קפלניסט 08/04/2025 21:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן ותיק 08/04/2025 19:58
    הגב לתגובה זו
    היה בידם להקל על העסקים ומשקי הבית שנאנקים תחת הריבית אבל הם מעדיפים לשמור פרצוף פאסון. יושבים שם מקבלי שכר מהגבוהים במשק אין להם שום בעייה כלכלית .
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".