בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

חשבתם שבנק ישראל הוא המבוגר האחראי? תחשבו שוב

לבנק ישראל היו מספר הזדמנויות להוכיח שהוא מתפקד כהלכה וחוסר המעש שהפגין, במיוחד ביומיים האחרונים, מראה שהוא חי בסרט אחר

יוסי פרנק | (13)
נושאים בכתבה בנק ישראל

לא מעט פעמים נשמעת בחוגים מסוימים הערכה כי היחיד שמתפקד בכאוס אליו נגררת מדינת ישראל הינו בנק ישראל והעומד בראשו. אז רבותי, נראה לי שמישהו התבלבל כאן. בנק ישראל כבר למעלה משנה פשוט יושב רגל על רגל ולא עושה כלום- לא בנושא הריבית, לא בנושא השווקים, לא בנושא התערבות טיפול בבעיות חריגות ואתם יודעים מה ? גם לא בטיפול ברווחיות הבנקים. אם מישהו חושב שהבשורה בעניין האחרון לפחות מראה משהו, שיבדוק בחשבון הבנק שלו ( ספויילר- אני מנהל חשבונות בנק בארבעה בנקים גדולים, שלי, של אשתי ושל העסק שלי, 11 חשבונות בסך הכול, כולל הלוואות ומשכנתא נאה. לא קיבלתי שקל החזר ואף אחד לא פנה אלי). אבל האחרון הוא באמת נושא שולי ביחס לאי מילוי חובותיו הבסיסיים של הבנק המרכזי.


אפשר להאשים את כולם- את הממשלה, את טראמפ, את הגופים המוסדיים, את הציבור והכל נכון אבל מה אתכם ? מדוע אתם ממשיכים לשבת בחוסר מעש מחריד כשהכול סוער מסביב ויש לכם לא מעט כלים על מנת להרגיע ,לפחות את הסביבה המקומית ? לא הגיע הזמן להפסיק לספר לנו במסיבות עיתונאים על כל הסיכונים מסביב ? 


הבה נבחן את שני הנושאים החשובים בתחום סמכותו של בנק ישראל- הריבית והשווקים או אם להיות יותר ספציפי, שוק המט"ח.


ארה"ב, בריטניה וגוש האירו כבר הפחיתו את הריבית מספר פעמים. לבנק ישראל היו כבר שלוש הזדמנויות להפחית ולהקל במקצת על המשק אולם בכל פעם נמצא תירוץ אחר למה לא- פעם אלו העלאות המחירים עקב החריגות בתקציב , פעם  אלו העלאות מחירים עקב פיחות השקל, פעם זו הסביבה המדינית ופעם זו הסביבה הפוליטית. גם בבנק ישראל יודעים שאין הרבה סיכוי להתפרצות אינפלציה בישראל, בטח לא מצד הציבור(או הביקוש בשפה המקצועית). כשבכל העולם יש חשש ממיתון ובישראל יותר ויותר משפחות לא גומרות את החודש, לא סביר לראות התפרצות אינפלציה. אם הסיכון של מדינת ישראל עלה, מדוע לא הפחתתם את הריבית כשהסיכון ירד משמעותית בחודשים האחרונים ? ואם אתם חוששים מעליות מחירים עקב הפיחות החד בערכו של השקל מדוע אתם לא מטפלים בשוק המט"ח ? אהה נכון ,כי אפשר להאשים את המוסדיים. אז מדוע לא טיפלתם בבעיה של המוסדיים שהפכו בעל כורחם לשחקן המטבע הכי גדול בשוק, גדול מדי על הבנקים כפי שאנחנו רואים שוב ושוב בתקופות משבר או אופוריה ?


שימו לב לגודל האבסורד. המשבר העולמי(אבל לא רק) הביא להיחלשות הדולר בכל העולם חוץ מ... ? ניחשתם נכון-ישראל. תוך חודש וחצי התחזק הדולר מרמה של 3.53 לרמה של 3.80 במהלך הבוקר ! אז כמו שאמרתי אפשר להאשים את כולם אבל מה אתכם ? ראו כמה נזק נגרם למשק מחוסר המעש. הפיחות הזה יכול להתגלגל לעליות מחירים. הדלק היה צריך לרדת בסוף החודש כי מחירי הנפט צונחים אבל הוא עלה. מדוע ? עקב הפיחות כמובן. רק אתמול לדוגמה השוק השתולל לגמרי ונראה יותר כמו רכבת הרים מאשר שוק נורמלי. הבנקים סבלו(או לפחות כך הם טוענים) מחוסר נזילות משמעותי. זה גורם נזק לכולם- יבואנים שהיו צריכים לרכוש אתמול מטבע , שילמו עקב מצוקת הנזילות כמחצית האגורה יותר מכפי שהיו צריכים לשלם. יצואנים שרצו לפעול בצורה אחראית ולהגן על תמורות עתידיות נאלצו לוותר על אגורה ויותר ! פער בלתי נתפס ביחס לשוק נורמלי והכל בשם מצוקת נזילות. ומי אמור לטפל במצוקת נזילות ולספק אותה ? ניחשתם נכון, בנק ישראל. 


האם השוק חזר היום למרווחים רגילים ? מה פתאום. יש מצוקת נזילות . למה ? ככה. האם השקל שב להתחזק לאחר העליות החדות בשווקים היום ? לא ממש. למה ? כי אפשר לשחק עם השוק המקומי ולעשות בו מה שרוצים.


בנק ישראל מחזיק היום ביתרות שיא של 220 מיליארד דולר. אין חולק על כך שבמצב הנוכחי מדובר בהיקף עצום ומוגזם. היו לבנק לא מעט הזדמנויות להפחית יתרות אלה. הוא עשה זאת פעם אחת בלבד, בהיקף זניח בתחילת המלחמה. בבנק יודעים שלפעילות המוסדיים מתלווה פעילות ספקולטיבית של מספר גורמים, זרים ומקומיים, שמלבה את הפיחות ותורמת לאינפלציה. התערבות הבנק מפחיתה משמעותית את היקף הפעילות הזאת. 

קיראו עוד ב"בארץ"


כבר מנינו בעבר את הגורמים התומכים בהתערבות- הקטנת היקף היתרות ושחרור תחמושת למצב בו הבנק יידרש לרכוש דולרים שוב על מנת להגן על היצוא והתעשייה המקומית , מיתון הפיחות שיפחית את לחצי האינפלציה, האפשרות להתחיל בהפחתת הריבית, הקטנת היקף הפעילות של הספקולנטים שאוהבים לפעול בשווקים בהם לא מתערבים, מתן נזילות לבנקים על מנת שיאפשרו עסקאות רכישה והגנות במחירים הוגנים וכמובן מימוש יתרות שנרכשו בשערים נמוכים ורווח עצום לבנק, רווח שעשוי אפילו להעביר את הבנק למאזן רווחי לראשונה מזה למעלה משני עשורים.


אבל אנחנו נמשיך לשמוע את הקלישאות הרגילות שהבנק לא נלחם בספקולנטים, שתיק ההשקעות שלו הוא לטווח ארוך, שלא  מעניין אותו רווח או הפסד במאזן, שאין שום דבר חריג בהתנהלות השווקים, שהוא עם היד על הדופק וכמובן שכולם אשמים במצב חוץ ממנו. חבל.


יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

[email protected]    www.energyfinance.co.il

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. 



תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שמעון מבת ים 09/04/2025 12:21
    הגב לתגובה זו
    א. צריך שמבקר המדינה יבדוק אותוב. שיסביר לאן נעלם מיליארד דולר שהיו לפני שנהג. שיחוקקו חוק שאסור לעובד בנק ישראל ועובד משרד האוצר לעבוד בבנק או חברת ביטוח מסחרית
  • 9.
    יוסי ק 09/04/2025 06:27
    הגב לתגובה זו
    לגביך נראה שעדיף שתשתוק תמיד.
  • 8.
    על מה אתה מדבר בנק ישראל עושה בדיוק מה שצריך. (ל"ת)
    ע 08/04/2025 23:38
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בנק ישראל שפוט ומשרתם של הבנקים והקבלנים צריך וועדת חקירה (ל"ת)
    בנקאי 08/04/2025 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 08/04/2025 22:19
    הגב לתגובה זו
    לכן אני לא דואג כי זה רק עניין של זמן והאליטיסטים הגנבים עוד ישלמו בעתיד על הכל כי יש איסור חמור מאד בתורה ובגמרא על מה שהם עושים כולל על הדברים הכי קטנים שום דבר לא יישכח.
  • ביום שהם יהיו הרוב מדינת ישראל לא תהיה קיימת (ל"ת)
    זכור את העונש במירון 08/04/2025 23:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 08/04/2025 21:23
    הגב לתגובה זו
    הנושא הריבית אין לו ברירה האינפלציה תרוץ ומי שיפגע זה השכבות הילדות.כי השכבות החזקות כולל כותב מאמר זה יודעים לגדר את עצמם. מה שכן בנושא הבנקים זה נכון כל ראשי בנק ישראל חושבים על התפקיד הבא בבנק.לכן לא עושים כלום
  • 4.
    גברי 08/04/2025 21:22
    הגב לתגובה זו
    אולי צריך לפצל את תפקיד נגיד בנק ישראל כדי שיהיה גם מישהו שמגן על האינטרסים של הציבור ולא רק על הבנקים.
  • בלי בנקים אין ציבור ראה ערך המשבר הגדול1929 (ל"ת)
    אנונימי 08/04/2025 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    החיים 08/04/2025 21:21
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שאם נפטר את כולםפתאם החרדים יתגייסו או ילכו לעבודפתאם המתנחבלים לא יבזזו אותנופתאם הכל יהיה נפלא....המציאות עד שנתניהו לא יתפטר אין לנו סיכוי
  • 2.
    חוזר בפעם המי יודע כמה צריך לפטר את אמיר ירון נגיד הבנק כבר אתמול (ל"ת)
    רשע 08/04/2025 20:47
    הגב לתגובה זו
  • נראה מישהו מנסה לפטר אותו חחחחחחחח (ל"ת)
    קפלניסט 08/04/2025 21:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן ותיק 08/04/2025 19:58
    הגב לתגובה זו
    היה בידם להקל על העסקים ומשקי הבית שנאנקים תחת הריבית אבל הם מעדיפים לשמור פרצוף פאסון. יושבים שם מקבלי שכר מהגבוהים במשק אין להם שום בעייה כלכלית .
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.