מהפך יומי בבורסה: הבנקים חזרו לזנק, המעו"ף עלה 2% וישראמקו טסה 11.2%

מחזור המסחר הסתכם ב-663 מיליון שקל בלבד. כור עלתה ב-7% בצפייה לתוכנית של גייטנר ובעקבות העליות במכתשים אגן

הבורסה הישראלית שוב הצליחה לסיים את יום ראשון בעליות שערים. המדדים המובילים אומנם פתחו את יום המסחר בירידות של עד כ-1% אך ככל שעברו השעות הצליחו המניות המובילות לנער את הסנטימנט השלילי ולעבור לעליות שערים שאף התחזקו בסיום המסחר. הרקע לעליות: ציפיות דרוכות בקרב המשקיעים לחשיפה השבוע של תוכנית לניקוי הנכסים הרעילים ממאזני הבנקים האמריקנים.

רוב היום היה מחזור המסחר נמוך ביותר, אך לקראת הסיום זרמו כספים לבורסה, כך שבסופו של יום המחזור הסתכם ב-663 מיליון שקל בלבד. נציין, כי לפני מספר שבועות נרשם בבורסה המחזור הנמוך מזה שנים - 592 מיליון שקלים.

במסחר באגרות חוב גם נרשמה היום מגמה חיובית מאוד: מדד התל בונד 20 עלה ב-0.23% ומדד התל בונד 40 הוסיף 1.01%. באגרות החוב השקליות גם נרשמה מגמה חיובית והשחרים הארוכים הוסיפו בין 0.3%-0.5%.

במוקד השבוע בעולם: גייטנר צפוי להכריז על תוכנית לסילוק נכסים רעילים

ממשל אובמה עובד בימים האחרונים על פרטיה האחרונים של התוכנית הכלכלית החדשה אשר אמורה לתת מענה לקפאון בשוק האשראי ולנקות ממאזני הבנקים את הנכסים הרעילים. התוכנית צפויה להחשף כבר בתחילת השבוע הבא על ידי שר האוצר האמריקני, טימותי גייטנר.

"אנחנו הולכים לגבש במהירות תוכנית כלכלית חדשה שתוכל להתמודד עם הנכסים הרעילים במאזני הפירמות. אנחנו מצפים לקבל תמיכה נרחבת לתוכנית", כך אמר גייטנר בסופ"ש.

יום שישי בוול סטריט - מימושים ובכל זאת שבוע חיובי

המדדים המובילים נעלו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בירידות שערים, שהתגברו מעט בסיום. על אף מימושי המשקיעים שוק המניות סיים עלייה דו-שבועית, לראשונה מזה כשנה.

בסיכום שבועי היה זה, כאמור, שבוע חיובי בוול סטריט. אך האם המתרחש בסקטור הפיננסים, כפי שמשתקף בדברי המנכ"לים של הבנקים הגדולים בעולם מאז ה-9 במארס, הביא לשינוי מגמה או רק גרר ראלי בשוק דובי? זאת השאלה הגדולה בה מתחבטים, המשקיעים בבורסות ברחבי העולם בימים האחרונים, שאלה אשר התעצמה בשני ימי המסחר האחרונים בצל הירידות בוול סטריט.

אתר Bizportal והאם ראיינו בחודשים האחרונים מהלך דומה, שהתברר כראלי בשוק דובי.

במוקד היום בת"א - הבינלאומי פרסם אזהרת רווח נוספת, מניות הבנקים לא מתרגשות

הבנק הבינלאומי פרסם ביום חמישי בערב (לאחר סגירת המסחר) כי הוא צופה על פי האומדן העדכני להיום, הפסד של כ-80 מיליון שקל.

בהמשך לכך, שבוע וקצת לפני שהבנקים הגדולים במדינה יפרסמו את תוצאותיהם לרבעון הרביעי ולשנת 2008 כולה, ניתן להתחיל לסכם ולומר כי השנה החולפת הייתה הקשה ביותר שידעה מערכת הבנקאות הישראלית מזה שנים רבות. אתר Bizportal בדק את אזהרות הרווח שפורסמו עד כה וקיבל תוצאה מרה: בשנת 2008 כ-8.5 מיליארד שקל רווחים התאדו מהמערכת הבנקאית.

מדדים: מדד המעו"ף עלה ב-0.93% לרמה של 681 הנקודות. מדד ת"א 75 טיפס ב-2.09%. מדד הנדל"ן 15 עלה ב-2.15%. מדד התל טק נותר כמעט ללא שינוי וסגר בעלייה של 0.08%.

מניות במרכז

טבע רשמה עליה. יוסי פרניק מאיי.בי.איי אומר כי "מניות סקטור התרופות חוו בסופ"ש ירידות חדות וזאת על רקע דוח ה IMS שהציג ירידה בקצב הגידול במכירות של תרופות בארה"ב. הנתונים מתאימים לקונצנזוס בכך שרואים כי צריכת התרופות לא יורדת בחדות בזמני מיתון אך במקביל רואים בבירור ירידה בקצב הצמיחה. למרות שטבע צפויה ליהנות מהמעבר לתרופות זולות, הנתונים שפורסמו כוללים גם את המוצרים של טבע ולכן זה מסביר את הירידה של המניה ביום חמישי בארה"ב".

מניית בזק טיפסה לקראת פרסום דוחות החברה ביום שלישי. האנליסט אורי ליכט מבית ההשקעות אי.בי.אי. אומר כי בזק צפויה להציג דוחות סבירים וטובים בהרבה מתוצאות הרבעון המקביל ב- 2007 שהיה חלש עבורה. הרווח הנקי צפוי להסתכם ב- 401 מיליון שקל וצפוי דיבידנד גבוה של כ- 800 מיליון שקל, כמו גם המשך תהליכי הייעול בפלאפון ובבזק בינלאומי והקלות רגולטוריות.

מניית ביוליין נסחרה בירידות קלות תוך ריכוז מחזור מסחר דל. החברה דיווחה ביום שישי בבוקר על עלייה של כ-40% בהוצאות מחקר ופיתוח לסך של 106 מיליון שקלים בשנת 2008 ועל הפסד שנתי בסך 114.8 מיליון שקל, כ-93% יותר מההפסד שרשמה בשנת 2007. לכתבה המורחבת על

כיל נסחרה בעליות קלות בעקבות ציפיות המשקיעים, כי הסרת הנכסים הרעלים ממאזני הבנקים תשחרר את מחסור הנזילות בשווקים ותביא להתעוררות בכלכלה הראלית ולחידוש הביקושים לסחורות.

מניות הבינלאומי (בינלאומי 5) עלתה ביחד עם חברותיה לסקטור למרות, העדכון לאזהרת הרווח שפרסם הבנק ביום חמישי לאחר הסגירה, לפיה הוא צופה כעת הפסד של 80 מילון שקל ברבעון הרביעי של 2008. לאומי מטפסת בעוד 2.5% וגם מניית פועלים רושמת עליה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.