ירידות חדות בבורסות אירופה: ריו-טינטו מזנקת 5%, ברקליס נופלת 10%

בלונדון רושם מדד הפוטסי 100 ירידה של 2.4%, בפרנקפורט נסוג מדד הדאקס ב-2.5% ובפאריס נופל הקאק ב-2.8%
קובי ישעיהו |

ירידות חדות נרשמות בבורסות אירופה היום, לאחר הירידות בוול סטריט בסוף השבוע על רקע צפי לפתיחה שלילית גם היום בבורסות של ניו-יורק. החוזים העתידיים מאותתים כעת על צפי לירידה של כ-1.6% בפתיחה. המשקיעים חוששים כי המשך עונת הדוחות, בשבועיים הקרובים, תאותת על המשך ההידרדרות בכלכלה העולמית.

"ינואר הוא בדרך כלל אינדיקטור טוב להמשך השנה, והחודש שעבר בבורסות היה גרוע. אנחנו עדיין גולשים במדרון תלול למטה ובסיטואציה בה התוצאות הגרועות של המערכת הפיננסית משפיעות גם על הכלכלה הריאלית. אף אחד לא מצפה לניסים", אמר לבלומברג רוג'ר קונץ, מנהל השקעות בציריך.

בזירת המאקרו פורסם היום כי מדד מנהלי הרכש בגוש האירו עלה ל-34.4 נקודות בינואר משפל כל הזמנים של 33.9 נקודות בדצמבר. אנליסטים חזו תוצאה מעט טובה יותר של 34.5 נקודות. נזכיר כי קריאה של המדד מתחת ל-50 נקודות מעידה על צפי להתכווצות בפעילות הכלכלית. מדד מנהלי הרכש של בריטניה עלה ל-35.8 נקודות בינואר בהשוואה ל-34.9 נקודות בדצמבר.

בלונדון רושם מדד הפוטסי 100 ירידה של 2.4%, בפרנקפורט נסוג מדד הדאקס ב-2.5% ובפאריס נופל הקאק ב-2.8%.

מניות הפיננסים רושמות ירידות חדות. קרדיט סוויס יורדת 3%, ברקליס נופלת 10% ו-HSBC רושמת ירידה של 6% בלונדון. מנגד, רושמת ריו-טינטו עליה של 5% לאחר שהחברה דיווחה בסוף השבוע על מכירת מספר נכסים בדרום אמריקה ל- Vale, מפיקת עופרות הברזל המובילה בעולם, על רקע הצורך בשיפור הנזילות. הנכסים שנמכרו כוללים גם מכרה אשלג בארגנטינה, הצפוי להתחיל לפעול ב- 2012 בהיקף של 2 מיליון טון בשנה, כושר הייצור יעלה ל- 3 מיליון טון ב- 2015 ויגיע ל- 4.3 מיליון טון בשנה עד 2020.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?

שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה

רן קידר |
נושאים בכתבה CDS


פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על  כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.


חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.

השפעות על שוקי האג"ח והריבית

הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.


כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.