ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן: "הפיטורים בהייטק יהיו קשים מנשוא ויקיפו כ-50 אלף איש"

כך הזהיר יו"ר ועדת הכספים, תוך שהודיע על יוזמה משלו לתמיכה בתחום. על התנהלות הממשלה בזמן המשבר: "בכל העולם משתולל משבר כלכלי וכאן כאילו כלום"
יונתן גורודישר |

יו"ר ועדת הכספים הכנסת, ח"כ אבישי ברוורמן מזהיר מפני השלכותיו של המשבר על תעשיית ההייטק הישראלית. במהלך פאנל בחירות שנערך בירושלים הודיע פרופ' ברוורמן כי הוא יוזם מהלך לסיוע לעובדי המגזר, תוך שהזהיר מפני התוצאות במידה ומהלך זה לא יבשיל.

במהלך פאנל בחירות שנערך במכללה האדמית להנדסה בירושלים היום (ג') אמר ברוורמן (העבודה) כי נפגש עם ראשי תעשיית ההייטק והגיע עימם להסכמה לגבי העסקתם של כל בוגרי האוניבריטאות והמכללות בתום שנת הלימודים. לדבריו, ראשי התעשייה הסכימו לקלוט את כל הבוגרים, תוך שהבטיחו שלא לפטר את העובדים הקיימים, זאת בתמורה להטבות מס שהבטיח להם ברוורמן.

"אם מהלך כזה לא יבשיל, צפויים פיטורין המוניים בהייטק שיגיעו עד לכ-50 אלף עובדים", הזהיר ח"כ ברוורמן. לדבריו, אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ישראל, הוא שמוביל את המהלך מצידם של התעשיינים.

"האוצר חייב להבין שאם יתחיל הליך פיטורין של עובדי הייטק, החוזים והעבודות יעברו להודו ומשם הם כבר לא יחזרו לישראל אחרי המשבר הכלכלי", הזהיר יו"ר ועדת הכספים.

ח"כ ברוורמן לא חסך ביקורת על פעילות האוצר והממשלה במשבר הנוכחי: "שנה שלמה עברה והממשלה בכלל לא התחילה לחשוב מה עושים", האשים ח"כ ברוורמן. "בכל העולם משתולל משבר כלכלי וכאן כאילו כלום, רק היום העברנו בועדת הכספים את רשת הביטחון לחוסכים וזה מאוחר ומעט מדי".

ברוורמן הזהיר כי "שנת 2009 תהיה שנה קשה מאוד", והוסיף כי "בכדי למזער את הנזק צריך להגדיל את התקציב ב-10-12 מיליארד שקלים, לשחרר פרויקטים בתחום התשתיות והתיירות ולשחרר את מחנק האשראי".

יו"ר ועדת הכספים לשעבר ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) "המליץ" לממשלה לצאת מהמשבר דרך העסקים הקטנים: "המגזר העסקי הוא לב הכלכלה אבל הממשלה לא מסייעת לעסקים קטנים ומה שנותנים להם זה לעג לרש. הנה יש מפעלים שרוצים להיכנס לישראל ואנחנו מערימים עליהם קשיים, לא נותנים להם תמריצים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה (תשקיף חברה)

עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר

למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עומר הנדסה IPO

חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה.  היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.

הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.

אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות. 

חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות.  בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות. 

עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.