העליות בכי"ל נגמרו? "החברה צפויה לדווח על רבעון שיא נוסף"
חברת כימיקלים לישראל צפויה לדווח על תוצאותיה ב-20 לאוגוסט. החברה רשמה בחודש האחרון ירידה של יותר מ-18% על רקע חולשה יחסית במניות הדשנים בעולם, זאת נבעה מאי הודאות השוררת לגבי מחירי הסחורות החקלאיות.
האנליסט אבירן רביבו מכלל פיננסים אומר היום שהמחירים הגבוהים של הסחורות מעניקים רוח גבית לחברות הדשנים, אלה מנצלות את הגאות בענף לעליות מחירים רצופות. מעבר לכך אומר רביבו כי התוצאות הכספיות לרבעון השני יתנו ביטוי חלקי בלבד למציאות זו.
רביבו מדגיש: "גם ברבעון הנוכחי הדשנים שוב יתנו את הטון. למרות הירידות האחרונות במחיר המניה עדיין איננו מזהים סימני חולשה בשווקים הריאלים של מגזר האגרו-כימיה. החברה תמשיך ליהנות מסביבה עסקית חזקה גם בהמשך השנה".
מנגד האנליסט גלעד אלפרט מאקסלנס מעט פסימי על כיל: "מניות הדשנים עלו בערך 3% אתמול על רקע של שוק שלילי. נראה כי הסיבה לעליות היא בעיות בהספקת אשלג מחברת Silvinit (בערך 10% נתח שוק עולמי). לפחות כפי שזה נראה עכשיו, התקלה כנראה תתוקן בכמה שבועות.
אלפרט מוסיף: "מבחינת מחירי הסחורות החקלאיות, לעומת זאת – הירידה נמשכת: מחיר התירס ירד בשיקגו בערך ב-4% וסגר מתחת לממוצע הנע של המחירים ב-50 הימים האחרונים – הפעם הראשונה מאז המיני-מפולת במרץ השנה. החיטה והסויה ירדו גם כן (בערך ב-2%)".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
