נס טכנ' הרוויחה מירידת הדולר: ההכנסות גדלו ב-27% ועקפו את הציפיות

החברה הכתה את התחזיות הן בשורת ההכנסות והן בשורת הרווח. החברה העלתה ציפיות להמשך
אריאל אטיאס |

חברת נס טכנולוגיות הודיעה היום (ב') על תוצאות הרבעון שהסתיים ב-31 במרץ 2008, בהן היא מציגה גידול של 27% בהכנסות הרבעוניות ועלייה של 21% ברווחיות.

בשורה הראשונה, ההכנסות הסתכמו ב-159.7 מיליון דולר, עלייה של 27%, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-10 מיליון דולר, עלייה של 49%, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ממוצע תחזית 7 אנליסטים, ע"פ תומפסון פיננשל, היה להכנסות של 144.52 מיליון דולר.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי הסתכם ב-6.9 מיליון דולר, עלייה של 21% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי למניה בדילול מלא הסתכם ב-0.18 דולר, עלייה של 20% בהשוואה ל-0.15 דולר ברבעון הראשון של 2007.

הרווח הנקי למניה בדילול מלא, שלא על פי כללי החשבונאיים המקובלים (non-GAAP), הסתכם ב-0.22 דולר, עלייה של 29% בהשוואה ל-0.17 דולר ברבעון הראשון של 2007 (1). ממוצע, 8 אנליסטים, עמד על רווח של 0.18 דולר למניה.

תזרים המזומנים התפעולי ברבעון הראשון הסתכם ב-1.9 מיליון דולר, לאחר תשלום של 9.5 מיליון דולר, בגין בוררות לגביה בוצעה הפרשה ברבעון הרביעי של 2007.

שיא של 791 מיליון דולר בצבר ההזמנות, עלייה של 25%, לעומת 631 מיליון דולר ב-31 במרץ 2007.

מספר העובדים צומצם ל-7,800 , נכון ל-31 במרץ 2008, עקב מכירה והקטנה של עסקים לא מהותיים ובעלי רווחיות נמוכה בתחום השמת עובדים בישראל, ארה"ב ואסיה (כפי שנמסר בעבר). מספר העובדים הישירים בנס הודו עלה במהלך הרבעון ב-200 עובדים.

דברי החברה

"סיימנו רבעון ראשון מוצלח ועל פי הציפיות שלנו. סגרנו מספר עסקאות אסטרטגיות ומהותיות". אמר שכי גרליץ, נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות. "שיפור ברווחיות בישראל ושיא ברווח התפעולי בנס אירופה הנובע מצמיחה אורגנית חזקה הם הגורמים העיקריים לתוצאות הטובות. המשכנו להתייעל, ומכרנו או הפחתנו פעילויות בעלות רווחיות נמוכה בתחומי השמת עובדים בישראל, ארה"ב ואסיה פסיפיק. אנו ממשיכים להיות אופטימיים לגבי העתיד, בהסתמך על צבר ההזמנות הגדול שלנו ועל הזדמנויות המכירה שלפנינו".

"באופן כללי היה לנו רבעון מצוין, שבו התגברנו על ההאטה במשק ועל החולשה המשמעותית של הדולר במהלך הרבעון הראשון, והשגנו שורה תחתונה טובה". אמר עופר שגב, סגן נשיא בכיר ומנהל הכספים הראשי של נס טכנולוגיות. "יצרנו תזרים מזומנים תפעולי איתן של 11.4 מיליון דולר מהפעילות העסקית, שיא ברבעון הראשון, שבדרך כלל הוא הרבעון החלש מבחינת תזרים מזומנים במהלך השנה (ומסכום זה שילמנו 9.5 מיליון דולר ליישוב בוררותי כפי שהודענו ברבעון הקודם). ההתמקדות שלנו ביצירת מזומנים מניבה תוצאות טובות. יש לנו מאזן חזק, נזילות טובה ואנו מלאי ביטחון לגבי העתיד".

תחזית להמשך

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.