נס טכנ' הרוויחה מירידת הדולר: ההכנסות גדלו ב-27% ועקפו את הציפיות

החברה הכתה את התחזיות הן בשורת ההכנסות והן בשורת הרווח. החברה העלתה ציפיות להמשך
אריאל אטיאס |

חברת נס טכנולוגיות הודיעה היום (ב') על תוצאות הרבעון שהסתיים ב-31 במרץ 2008, בהן היא מציגה גידול של 27% בהכנסות הרבעוניות ועלייה של 21% ברווחיות.

בשורה הראשונה, ההכנסות הסתכמו ב-159.7 מיליון דולר, עלייה של 27%, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-10 מיליון דולר, עלייה של 49%, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ממוצע תחזית 7 אנליסטים, ע"פ תומפסון פיננשל, היה להכנסות של 144.52 מיליון דולר.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי הסתכם ב-6.9 מיליון דולר, עלייה של 21% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי למניה בדילול מלא הסתכם ב-0.18 דולר, עלייה של 20% בהשוואה ל-0.15 דולר ברבעון הראשון של 2007.

הרווח הנקי למניה בדילול מלא, שלא על פי כללי החשבונאיים המקובלים (non-GAAP), הסתכם ב-0.22 דולר, עלייה של 29% בהשוואה ל-0.17 דולר ברבעון הראשון של 2007 (1). ממוצע, 8 אנליסטים, עמד על רווח של 0.18 דולר למניה.

תזרים המזומנים התפעולי ברבעון הראשון הסתכם ב-1.9 מיליון דולר, לאחר תשלום של 9.5 מיליון דולר, בגין בוררות לגביה בוצעה הפרשה ברבעון הרביעי של 2007.

שיא של 791 מיליון דולר בצבר ההזמנות, עלייה של 25%, לעומת 631 מיליון דולר ב-31 במרץ 2007.

מספר העובדים צומצם ל-7,800 , נכון ל-31 במרץ 2008, עקב מכירה והקטנה של עסקים לא מהותיים ובעלי רווחיות נמוכה בתחום השמת עובדים בישראל, ארה"ב ואסיה (כפי שנמסר בעבר). מספר העובדים הישירים בנס הודו עלה במהלך הרבעון ב-200 עובדים.

דברי החברה

"סיימנו רבעון ראשון מוצלח ועל פי הציפיות שלנו. סגרנו מספר עסקאות אסטרטגיות ומהותיות". אמר שכי גרליץ, נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות. "שיפור ברווחיות בישראל ושיא ברווח התפעולי בנס אירופה הנובע מצמיחה אורגנית חזקה הם הגורמים העיקריים לתוצאות הטובות. המשכנו להתייעל, ומכרנו או הפחתנו פעילויות בעלות רווחיות נמוכה בתחומי השמת עובדים בישראל, ארה"ב ואסיה פסיפיק. אנו ממשיכים להיות אופטימיים לגבי העתיד, בהסתמך על צבר ההזמנות הגדול שלנו ועל הזדמנויות המכירה שלפנינו".

"באופן כללי היה לנו רבעון מצוין, שבו התגברנו על ההאטה במשק ועל החולשה המשמעותית של הדולר במהלך הרבעון הראשון, והשגנו שורה תחתונה טובה". אמר עופר שגב, סגן נשיא בכיר ומנהל הכספים הראשי של נס טכנולוגיות. "יצרנו תזרים מזומנים תפעולי איתן של 11.4 מיליון דולר מהפעילות העסקית, שיא ברבעון הראשון, שבדרך כלל הוא הרבעון החלש מבחינת תזרים מזומנים במהלך השנה (ומסכום זה שילמנו 9.5 מיליון דולר ליישוב בוררותי כפי שהודענו ברבעון הקודם). ההתמקדות שלנו ביצירת מזומנים מניבה תוצאות טובות. יש לנו מאזן חזק, נזילות טובה ואנו מלאי ביטחון לגבי העתיד".

תחזית להמשך

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.