נס טכנ' הרוויחה מירידת הדולר: ההכנסות גדלו ב-27% ועקפו את הציפיות
חברת נס טכנולוגיות הודיעה היום (ב') על תוצאות הרבעון שהסתיים ב-31 במרץ 2008, בהן היא מציגה גידול של 27% בהכנסות הרבעוניות ועלייה של 21% ברווחיות.
בשורה הראשונה, ההכנסות הסתכמו ב-159.7 מיליון דולר, עלייה של 27%, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-10 מיליון דולר, עלייה של 49%, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ממוצע תחזית 7 אנליסטים, ע"פ תומפסון פיננשל, היה להכנסות של 144.52 מיליון דולר.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי הסתכם ב-6.9 מיליון דולר, עלייה של 21% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי למניה בדילול מלא הסתכם ב-0.18 דולר, עלייה של 20% בהשוואה ל-0.15 דולר ברבעון הראשון של 2007.
הרווח הנקי למניה בדילול מלא, שלא על פי כללי החשבונאיים המקובלים (non-GAAP), הסתכם ב-0.22 דולר, עלייה של 29% בהשוואה ל-0.17 דולר ברבעון הראשון של 2007 (1). ממוצע, 8 אנליסטים, עמד על רווח של 0.18 דולר למניה.
תזרים המזומנים התפעולי ברבעון הראשון הסתכם ב-1.9 מיליון דולר, לאחר תשלום של 9.5 מיליון דולר, בגין בוררות לגביה בוצעה הפרשה ברבעון הרביעי של 2007.
שיא של 791 מיליון דולר בצבר ההזמנות, עלייה של 25%, לעומת 631 מיליון דולר ב-31 במרץ 2007.
מספר העובדים צומצם ל-7,800 , נכון ל-31 במרץ 2008, עקב מכירה והקטנה של עסקים לא מהותיים ובעלי רווחיות נמוכה בתחום השמת עובדים בישראל, ארה"ב ואסיה (כפי שנמסר בעבר). מספר העובדים הישירים בנס הודו עלה במהלך הרבעון ב-200 עובדים.
דברי החברה
"סיימנו רבעון ראשון מוצלח ועל פי הציפיות שלנו. סגרנו מספר עסקאות אסטרטגיות ומהותיות". אמר שכי גרליץ, נשיא ומנכ"ל נס טכנולוגיות. "שיפור ברווחיות בישראל ושיא ברווח התפעולי בנס אירופה הנובע מצמיחה אורגנית חזקה הם הגורמים העיקריים לתוצאות הטובות. המשכנו להתייעל, ומכרנו או הפחתנו פעילויות בעלות רווחיות נמוכה בתחומי השמת עובדים בישראל, ארה"ב ואסיה פסיפיק. אנו ממשיכים להיות אופטימיים לגבי העתיד, בהסתמך על צבר ההזמנות הגדול שלנו ועל הזדמנויות המכירה שלפנינו".
"באופן כללי היה לנו רבעון מצוין, שבו התגברנו על ההאטה במשק ועל החולשה המשמעותית של הדולר במהלך הרבעון הראשון, והשגנו שורה תחתונה טובה". אמר עופר שגב, סגן נשיא בכיר ומנהל הכספים הראשי של נס טכנולוגיות. "יצרנו תזרים מזומנים תפעולי איתן של 11.4 מיליון דולר מהפעילות העסקית, שיא ברבעון הראשון, שבדרך כלל הוא הרבעון החלש מבחינת תזרים מזומנים במהלך השנה (ומסכום זה שילמנו 9.5 מיליון דולר ליישוב בוררותי כפי שהודענו ברבעון הקודם). ההתמקדות שלנו ביצירת מזומנים מניבה תוצאות טובות. יש לנו מאזן חזק, נזילות טובה ואנו מלאי ביטחון לגבי העתיד".
תחזית להמשך
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
