שוק המניות: לאחר תקופה לא קלה בבורסת תל אביב זכו המשקיעים למעט נחת
דלק לעליות התקבל מהעלאת דירוג האשראי לישראל על ידי סוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ'. עונת הדוחות הכספיים תפסה אף היא מקום נכבד בכותרות העיתונים, כשבין החברות הבולטות שפרסמו השבוע את דוחותיהן נזכיר את טבע ואת נייס, כשבשבוע הבא אנו ממתינים לפרסום דוחות נוספים, כשביניהם דוחותיהן של איתוראן, גיוון, שופרסל, אורתם סהר, אורפק, קמטק וגילת. עוד ברקע המסחר: ניסיון של יו"ר ההסתדרות ונשיא התאחדות התעשיינים להעברת חוק, שיאלץ את נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית באופן מיידי, כשמנגד, מבהיר הנגיד, כי אין בכוונתו להתערב במסחר במט"ח באמצעות חקיקה. להחלטתו הסופית בנוגע לריבית, נאלץ לחכות לשבוע הבא.
בסיכום שבועי מדד ת"א 25 עלה ב- 3.1%, מדד ת"א 100 הוסיף 3.4%, מדד ת"א 75 רשם עלייה של 4.3% ויתר 120 הוסיף 3.3%. מדד ת"א נדל"ן 15 קפץ ב- 7.8% ומדד תל טק 15 טיפס ב- 3.8%. מדד ת"א בנקים עלה ב- 1.5%, כשלאומי עלתה ב- 3.8% ופועלים ירדה ב- 1.2%.
טבע עלתה ב- 2.3% בסיכום שבועי. ענקית הגנריקה הישראלית נסחרה השבוע על רקע פרסום דו"חותיה הכספיים לשנת 2007. החברה דיווחה על מכירות שיא של 9.4 מיליארד דולר, מעבר לציפיות האנליסטים, ופרסמה תחזיות אופטימיות גם להכנסותיה בשנתיים הקרובות. יש לציין, כי מעבר לתוצאות הטובות, הציפו דו"חות החברה את מחיקות הכספים כתוצאה מהכשיר הפיננסי ARS, שככל הנראה, ישפיע גם על חברות נוספות שהשקיעו בו.
אפריקה ישראל זינקה ב- 11.4%. אפ"י אירופה, חברת הבת, הודיעה על חתימת הסכם מימון להקמת קניון בעיר בוקרשט עם הבנק Hypo Real Estate. בנוסף, עוררה אפריקה ישראל עניין בעקבות ראיון של לב לבייב, שהגדירה כ"מציאה הכי טובה בשוק", ותרם לזינוק שנרשם בה. גזית גלוב, הפכה לבעלת עניין בחברת הנדל"ן המניב הפינית טכנופוליס. מניית החברה קפצה ב- 8.1%. מניית נייס הוסיפה 7.4%, לאחר פרסום דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של שנת 2007, שהצביעו על גידול בהכנסותיה וצמיחה ברווח הנקי. חברת פריגו הודיעה על קבלת אישור מה- FDA לשיווק הגרסה הגנרית לתרופת ה- Pepcid של מרק וג'ונסון & ג'ונסון, המשמשת לטיפול ומניעת צרבת. מניית החברה עלתה ב- 2.3%. אורמת, רשמה עלייה של 5.7%, לאחר שהודיעה כי חברת הבת שלה קיבלה אישור לבניית תחנת כח גיאותרמית שתוקם במדינת נבדה, בארה"ב. קבוצת דלק עלתה ב- 4.4%. החברה הודיעה כי חברת הבת דלק בנלוקס רכשה את כלל המניות המשותפות בשני מיזמים גדולים בהולנד.
עוד בלטו השבוע:
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
