ראשי מיזם התקשורת של האיחוד האירופי הגיעו לארץ על מנת להשקיע בחברות טלקום ישראליות
חברות ישראליות בתחום התוכנה המפתחות טכנולוגיות חדשניות ועתידיות עבור תעשיית התקשורת (טלקומוניקציה), הוזמנו רשמית להצטרף למייזם סלטיק של האיחוד האירופי – ולהתחרות על מענקי מו"פ שהארגון יעמיד לרשותן. ההערכה היא, כי הנהלת סלטיק תאשר יותר מ-20 מהבקשות, כלומר כפול מהמספר הרגיל של אישורים שארגון זה מעניק מדי שנה. גובה המענקים יכול להגיע עד לעשרות מיליוני יורו לפרויקט פיתוח. תקציב המענקים הכולל של מיזם סלטיק עומד על יותר ממיליארד יורו למשך שבע שנים (עד שנת 2011).
משלחת של ראשי סלטיק, מבקרת כיום בישראל, וזו הפעם הראשונה שגוף מרכזי בשוק הטלקום של אירופה משגר משלחת רשמית מטעמו, כדי לעמוד מקרוב על מה שכונה "אקלים היזמות, החדשנות הטכנולוגית והפיתוח" בישראל. במסגרת הביקור, מקיימת המשלחת גם את הכנס השנתי של צמרת הארגון, בו היא מאשרת את הפרויקטים הטכנולוגיים שיזכו למענקי המו"פ (במתכונת דומה לתוכניות המו"פ האירופי) של סלטיק. השנה הוגשו בקשות ל-30 פרויקטים טכנולוגיים שמפתחות חברות יחידניות, גדולות וקטנות, וגם קונסורציומים של חברות. את הביקור הראשון מסוגו בישראל אירגנה ומארחת רד תקשורת מחשבים, שהיא גם הנציגה הישראלית בקבוצת הניהול של סלטיק.
ישראל שמאי, מנהל בכיר בממתימו"פ, אמר ל-DailyMaily כי "עבדנו שנתיים על ארגון הביקור. היה בהחלט קשה לשכנע כמה מן האורחים הללו לבוא אלינו. השינוי לטובה המתחולל עתה באזורנו תרם למימוש תוכנית הביקור".
בראש המשלחת האירופית עומדים חוזה חימנז, מבכירי טלפוניקה והיינץ ברוגמן מיורוסקום בהיידלברג, גרמניה. עמם הגיעו בין השאר בכירים מאלקטל הצרפתית, בריטיש טלקום, דויטשה טלקום, אריקסון-סימנס, פרנס טלקום, נוקיה, איטלטל, תומסון וגם נציגים רשמיים של המדענים הראשיים מכמה ממדינות אירופה. ביומה הראשון (מבין שלושה) של המשלחת בארץ, היא נפגשה עם המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר וביקרה בחברות רד ואלווריון.
חוזה חימנז, אמר ל-DailyMaily, כי חברות ישראליות שייענו לסלטיק, יגלו כי מדובר במהלך שכולו Win-Win. "יחד נבנה משהו גדול יותר, שיהיה טוב יותר לתעשייה ולמשתמשים", אמר. "אנחנו רוצים לעודד חברות ישראליות לבוא ולבחון את האג'נדה של סלטיק ולהצטרף. רעיונות חדשים בתחום הטכנולוגי הם הדלק שאנו זקוקים לו", אמר חימנז.
ד"ר יורי גיטיק, האסטרטג הראשי של רד תקשורת מחשבים, הדגיש כי "המסר מביקור משלחת כה בכירה בישראל הוא ברור: אירופה מכירה בפוטנציאל הגדול של תעשיית הטלקום הישראלית. היה חשוב לנו שבכירי תעשייה אירופית זו יראו מקרוב את מה שיש לחברות הישראליות להציע, ואני מקווה שחברות אירופאיות אכן ימצאו דרכים לשיתופי פעולה, אינטגרציה וסינגריה עם התעשייה הישראלית".
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
