הזרמת מיליארדי דולרים חיזקה את אמון המשקיעים

הזרמת סך של 62 מיליארד דולר למערכת הבנקים על ידי הבנק המרכזי בשני ימי המסחר האחרונים, חיזקה את אמון המשקיעים ומיתנה את הירידות ביום ו'.
קסם תעודות סל |

מדד S&P סיים בעליה של 0.04% והנאסד"ק בירידה של 0.6% בלבד. הפד האמריקאי התחייב כי יגדיל את הנזילות ככל שיידרש.

הבנקים המרכזיים באירופה, יפן, אוסטרליה וקנדה הזרימו 136 מיליארד דולר למערכת הבנקים כדי למנוע משבר בשווקי האשראי. באירופה פעולה זו לא הסיטה את החשש כי הצמיחה תיפגע מהמשבר והמדדים נסגרו בירידות חדות.

העודף המסחרי של סין עלה ב- 67% בחודש יולי ביחס לשנה הקודמת. עודף זה יגרום לארה"ב להמשיך לחוץ על סין להוריד את החסמים על ניוד המטבע על מנת לייקר את היצוא מסין ולגרום להקטנתו.

בהודו הייצור התעשייתי במפעלים, תשתיות ומכרות בחודש יוני עלה ב- 9.8% לשנה בלבד, על אף ציפייה לצמיחה גבוהה יותר. הסיבה לכך נעוצה בהתמתנות היצוא ובריבית גבוהה שמטרתה לעצור את האינפלציה המתפתחת, אך היא גם מקשה על צריכה והשקעות ועל הצמיחה בכלל.

להלן תשואות המדדים המובילים נכון לשעה 09:30 בבוקר: (בבורסות הפתוחות אחוז השינוי נכון לשעה 09:30 בבוקר ובבורסות הסגורות אחוז השינוי מתייחס ליום המסחר האחרון)

*מסמך זה הוכן ע"י בית ההשקעות אקסלנס נשואה (להלן: "החברה") בהסתמך על המידע בתשקיפים, שהינו נחלת הכלל וכן על מקורות אחרים הנחשבים למהימנים. האמור לעיל אינו מהווה הצעה ו/או הכוונה ו/או המלצה ו/או הזמנה לרכישת ניירות ערך ונכסים פיננסים מוזכרים. הצעת תעודת הסל לציבור ותנאיה מפורטים בתשקיף ורק האמור בתשקיף מחייב את מנפיק ניירות הערך ומהווה את הצעתו לציבור.‏למען הסר ספק, מובהר בזאת כי תעודת הסל האמורה המוצעת על ידי מנפיק ניירות הערך , הינה על פי רישיון מעורך המדד. עורך המדד אינו אחראי למכשיר הפיננסי לביצועיו ו/או לכדאיות ההשקעה בו. מסמך זה מופץ למשקיעים מוסדיים, כהגדרתם בחוק ני"ע. על פי הוראות החוק וחל איסור על הפצת המסמכים למי שאינו משקיע כאמור וכל העושה זאת, עושה זאת על אחריותו הבלעדית!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית

תמיר חכמוף |

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.