לידיעת בר-און: אלה הנושאים הבוערים אצל התעשיינים
ההיסטוריה של הכלכלה העולמית מתחלקת לתקופות של צמיחה, מיתון או קיפאון. כך היה וכך גם יהיה בעתיד ואיש לא יוכל לשנות זאת. שאלת "מיליון הדולר" היא מתי מסתיימת תקופה אחת ומתחילה אחרת.
בשנים האחרונות נהנתה התעשייה הישראלית מצמיחה מואצת שהתבטאה, בין היתר, בירידה "בתלונות התעשיינים", בהקטנת התלות בגורמי הממשל ויצירת עצמאות בהתנהלות הכלכלית. בין הגורמים לחיזוקה של התעשייה היו הירידה המשמעותית בעלויות המימון, הפריחה בענפי הבניה ואיתם הביקושים בענפי התשתיות. יחד עם הצמיחה והפריחה נמשכה העלייה במחירי חומרי הגלם, האנרגיה והעבודה. היקפי ההשקעות עלו במטרה לפגוש את הביקושים הגוברים, תוך ניצול העלות הנמוכה יחסית של מימון ההשקעות.
התעשייה הישראלית מתבססת בעיקר על השווקים בארה"ב ומערב אירופה אליהם נוספו שווקי מזרח אירופה וחבר המדינות. השווקים "החמים" של הודו וסין עדין לא מהווים נתח משמעותי, יציב ובטוח.
לאחרונה נשמעים "קולות" המבטיחים האטה בשווקים העיקריים של התעשייה הישראלית, החל משווקי הנדל"ן אל מוצרי התשתיות שהשפעתן תקרין על כלל השווקים. על מנת לשרוד בתקופות קשות, ובוודאי שעל מנת להמשיך ולצמוח, על התעשייה להיות מסוגלת לספק את מוצריה באיכות גבוהה, במחיר תחרותי ובזמנים קצרים. לשם כך, הכרחי שתשתיות התחבורה שלנו, בדגש על נמלי הים, תהינה זמינות וללא שביתות, תפעלנה ביעילות ובמחירים סבירים. הכרחית ההשקעה במו"פ על מנת להמשיך המובילות באיכות וחדשנות ונדרשת השקעה בציוד חדשני ויעיל. נושאים אלו דורשים תשומת לב של הממשלה שהאחריות על התחבורה בידיה, שעידוד המו"פ וההשקעות אמורות להיות בטיפולה ובעדיפות גבוהה.
בימים אלה נמצא בהכנה תקציב הממשלה לשנת 2008 ובקרוב יחלו התעשיינים להכין את תוכניות העבודה לשנה הקרובה. על הממשלה להיות קשובה לצורכי התעשייה, לאלטרנטיבות לביצוע השקעות הקיימות לתעשיינים ולהקצות את המשאבים בהתאם, אך לא פחות מכפי שהיה בעבר הלא רחוק.
על התעשיינים להתייחס לשינויי מגמות הצמיחה כפי שמסתמנות, לעלייה הנמשכת בהוצאות האנרגיה וכלל עלויות היצור ולטפל בשמירה על יכולת התחרות בשווקי היעד. סעיף הוצאות המימון אליו התרגלנו בממדיו הנמוכים עשוי לגדול ולהשפיע באופן משמעותי על רווחיות החברות התעשייתיות.
שוק ההון עלול לשנות גוון ולהקשות על זמינות הכספים הרבים הנמצאים היום בשוק.
קצב השינויים בשוק מהיר ביותר, אנו צופים בשינויים מבניים של השווקים במגזרים השונים, חלקם כנגזרת של רכישות ומיזוגים וחלקם כפועל יוצא של כניסת מתחרים וטכנולוגיות חדשות. חלקם משינויים בדרישות השוק, או כולם יחד. האסטרטגיה של היום לא בהכרח תהיה נכונה בעוד שנה או פחות. קיים צורך וחובה לבחון את השינויים החלים בשוק ולבצע את התגובות המתחייבות.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
