לידיעת בר-און: אלה הנושאים הבוערים אצל התעשיינים
ההיסטוריה של הכלכלה העולמית מתחלקת לתקופות של צמיחה, מיתון או קיפאון. כך היה וכך גם יהיה בעתיד ואיש לא יוכל לשנות זאת. שאלת "מיליון הדולר" היא מתי מסתיימת תקופה אחת ומתחילה אחרת.
בשנים האחרונות נהנתה התעשייה הישראלית מצמיחה מואצת שהתבטאה, בין היתר, בירידה "בתלונות התעשיינים", בהקטנת התלות בגורמי הממשל ויצירת עצמאות בהתנהלות הכלכלית. בין הגורמים לחיזוקה של התעשייה היו הירידה המשמעותית בעלויות המימון, הפריחה בענפי הבניה ואיתם הביקושים בענפי התשתיות. יחד עם הצמיחה והפריחה נמשכה העלייה במחירי חומרי הגלם, האנרגיה והעבודה. היקפי ההשקעות עלו במטרה לפגוש את הביקושים הגוברים, תוך ניצול העלות הנמוכה יחסית של מימון ההשקעות.
התעשייה הישראלית מתבססת בעיקר על השווקים בארה"ב ומערב אירופה אליהם נוספו שווקי מזרח אירופה וחבר המדינות. השווקים "החמים" של הודו וסין עדין לא מהווים נתח משמעותי, יציב ובטוח.
לאחרונה נשמעים "קולות" המבטיחים האטה בשווקים העיקריים של התעשייה הישראלית, החל משווקי הנדל"ן אל מוצרי התשתיות שהשפעתן תקרין על כלל השווקים. על מנת לשרוד בתקופות קשות, ובוודאי שעל מנת להמשיך ולצמוח, על התעשייה להיות מסוגלת לספק את מוצריה באיכות גבוהה, במחיר תחרותי ובזמנים קצרים. לשם כך, הכרחי שתשתיות התחבורה שלנו, בדגש על נמלי הים, תהינה זמינות וללא שביתות, תפעלנה ביעילות ובמחירים סבירים. הכרחית ההשקעה במו"פ על מנת להמשיך המובילות באיכות וחדשנות ונדרשת השקעה בציוד חדשני ויעיל. נושאים אלו דורשים תשומת לב של הממשלה שהאחריות על התחבורה בידיה, שעידוד המו"פ וההשקעות אמורות להיות בטיפולה ובעדיפות גבוהה.
בימים אלה נמצא בהכנה תקציב הממשלה לשנת 2008 ובקרוב יחלו התעשיינים להכין את תוכניות העבודה לשנה הקרובה. על הממשלה להיות קשובה לצורכי התעשייה, לאלטרנטיבות לביצוע השקעות הקיימות לתעשיינים ולהקצות את המשאבים בהתאם, אך לא פחות מכפי שהיה בעבר הלא רחוק.
על התעשיינים להתייחס לשינויי מגמות הצמיחה כפי שמסתמנות, לעלייה הנמשכת בהוצאות האנרגיה וכלל עלויות היצור ולטפל בשמירה על יכולת התחרות בשווקי היעד. סעיף הוצאות המימון אליו התרגלנו בממדיו הנמוכים עשוי לגדול ולהשפיע באופן משמעותי על רווחיות החברות התעשייתיות.
שוק ההון עלול לשנות גוון ולהקשות על זמינות הכספים הרבים הנמצאים היום בשוק.
קצב השינויים בשוק מהיר ביותר, אנו צופים בשינויים מבניים של השווקים במגזרים השונים, חלקם כנגזרת של רכישות ומיזוגים וחלקם כפועל יוצא של כניסת מתחרים וטכנולוגיות חדשות. חלקם משינויים בדרישות השוק, או כולם יחד. האסטרטגיה של היום לא בהכרח תהיה נכונה בעוד שנה או פחות. קיים צורך וחובה לבחון את השינויים החלים בשוק ולבצע את התגובות המתחייבות.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
