סיכום שבוע המסחר בחו"ל

שבוע המסחר בבורסת וול סטריט הסתיים בירידות שערים חדות, שהעלו חששות לגבי התחלתה של מפולת בבורסות העולם ובארה"ב בפרט.

חששות המשקיעים באו לידי ביטוי במדדים המובילים, כשהדאו ג'ונס והנאסד"ק איבדו בסיכום שבועי יותר מ-4.0%, כל אחד. גם נתוני מאקרו מעודדים לא הצליחו למנוע את הירידות.

בין נתוני המאקרו שפורסמו נזכיר: את צמיחת הכלכלה האמריקאית. נראה, כי ברבעון השני של השנה צמח התמ"ג ב-3.4%, כאשר התחזיות המוקדמות צפו עלייה נמוכה יותר של 3.2%. כמו כן, הייבוא לארה"ב ירד ב-2.6%, והייצוא צמח ב-6.4%. בתגובה לנתוני הצמיחה אמר שר האוצר האמריקאי, הנרי פלסון, כי: "הצמיחה הערה שרשמה כלכלת ארה"ב ברבעון השני, במיוחד בתחום היצוא, היתה תוצאה של צמיחה ערה מחוץ לארה"ב ולא הודות לחולשת הדולר". בנוסף, פורסם השבוע פרוטוקול ספר הבז, בו נאמר, כי כלכלת ארה"ב המשיכה לצמוח בקצב מתון ביוני ובתחילת יולי, למרות המשבר בשוק הדיור. בין הגורמים לירידות החדות נציין את העלייה החדה במחירי הנפט.

נתוני הצמיחה הטובים השפיעו גם על מחירי הנפט, שרשמו עלייה, כך שמחיר חבית נפט חצה את רף ה-77 דולר. עלייה זו, באה על חשבון עלייה בצריכת הנפט של הכלכלה הדגולה בעולם, שהמשיכה לצמוח ברבעון השני של השנה.

גורם נוסף הוא המשבר בשוק המשכנתאות, שגרם לכך ששתי קרנות גידור, שהשקיעו בשוק המשכנתאות, נמחקו כמעט לחלוטין. בנוסף, בשוק הסולידי רשמו אגרות החוב האמריקאיות זינוק חד על רקע מעבר משקיעים לשוק הסולידי ויציאה מהאפיקים המנייתיים.

תקופת הדו"חות הכספיים לרבעון השני של השנה לא פסחה על המניות ישראליות שנסחרות בניו- יורק, בין הבולטות מביניהן נזכיר את די.אס.פי.ג'י, המפתחת שבבים לטלפונים אלחוטיים. זו, דיווחה על תוצאותיה לרבעון השני של השנה שהצביעו על ירידה של 14% בהכנסות ל- 52.4 מיליון דולר, עקב קשיים בשוק האמריקאי. זאת ועוד, החברה סיפקה תחזית חלשה גם לרבעון השלישי ומנייתה נפלה בתגובה ב-10.7%.

צ'ק פוינט סיימה את הרבעון השני עם תוצאות כספיות גבוהות מהתחזיות הראשונות, שהובילו את המניה לעלייה שבועית של 4.4%. החברה המשיכה להציג צמיחה אורגנית ממכירת פתרונות FireWall ואבטחת רשתות, ורשמה גם צמיחה במכירת פתרונות חדשים. כל אלו הסתכמו בעלייה של 27% בהכנסות החברה ברבעון השני של השנה, ביחס לרבעון המקביל אשתקד. סך הכל רשמה החברה הכנסות ש 176.2 מיליון דולר. הרווח הנקי הסתכם ב-69.5 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

צורן, המתמחה בפיתוח ושיווק שבבים למוצרי צריכה אלקטרוניים, רשמה הכנסות של 130 מיליון דולר, צמיחה של 1.6% יחסית לרבעון המקביל. הרווח הנקי של החברה הסתכם ב-198 אלף דולר בלב, לעומת רווח של 4.8 מיליון דולר ברבעון המקביל. בסיכום שבועי ירדה המניה ב-5.0%.

טאואר צנחה ב-13.6%, לאחר שמסרה תשקיף בגין גיוס של 40 מיליון דולר באגרות חוב למשקיעים מוסדיים בישראל, תמורת ההנפקה, העשויה לשמש לצורך מימון תכנית הרחבת FAB.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.