סיכום שבוע המסחר בחו"ל
לאחר שבמהלך השבוע החולף שינה שוק המניות כיוון לסירוגין, בסיכומו רשמו המדדים המובילים ירידות שערים במדדים המובילים. בין הפרמטרים העיקריים שהשפיעו בשבוע החולף על מגמת המסחר, היו זרימת נתוני מאקרו ועונת הדוחות הכספיים שהעלתה הילוך בשבוע החולף.
המשך הערכות בנודע לעסקות מיזוג גדולות היוו רוח גבית לטיפוס בורסת וול סטריט עם פתיחת השבוע. אולם, אכזבה מדוחות אינטל ויאהו יחד עם הפסדים גבוהים של המשקיעים בקרנות הגידור של בר סטרנס עקב המשבר בשוק המשכנתאות, חולשת שוק הדיור בארה"ב ודבריו של בן ברננקי בנוגע לכלכלת ארה"ב החזירו את הצבע האדום למסכים.
ברננקי, שנאם בפני הקונגרס השבוע, ציין, כי כלכלת ארה"ב אמנם הצליחה להרים מעט את ראשה ולעבור את תקופת ההתמתנות שבאה לידי ביטוי בשיעורי צמיחה נמוכים, אך עדיין הצמיחה בשנה הקרובה תהיה נמוכה מהמצופה. כך, חתך ברננקי את שיעור הצמיחה החזוי של הבנק הפדרלי ל-2.25%-2.5% לעומת 2.5%-3%. במקביל, ציין יו"ר ה"פד", כי תחזית האינפלציה, שעודנה החשש הגדול ביותר של המשקיעים, הינה לעלייה בשיעור של 2%-2.25%. נאומו של ברננקי, הקרין לשלילה על השווקים והקטין את האפשרות לשינוי במדיניות המוניטרית של ה"פד".
דוחות כספיים מאכזבים לאינטל ויאהו ובהמשך לחברות נוספות במגזר הטכנולוגיה כדוגמת גוגל ומיקרוסופט תמכו במגמה השלילית בשוק. מנגד, החברות הגדולות כגון יבמ ו-eBay דווקא הציגו תוצאות טובות שעקפו את תחזיות האנליסטים.
בנתוני המאקרו ניכרת מגמה מעורבת: מדד המחירים ליצרן ירד ב-0.2% בעוד התחזית בשוק צפתה עלייה בשיעור זהה, כאשר מדד הליבה דווקא עלה בשיעור של 0.3%. מדד המחירים לצרכן עלה ביוני בשיעור של 0.2%. התחלות הבנייה גדלו בחודש החולף ב-2.3% ואילו מס' היתרי הבנייה החדשים שהוענקו לקבלנים ירדו ב-6.3%. כמו כן, נרשמה ירידה במספר הבקשות החדשות לדמי אבטלה ל-301 אלף בעוד התחזיות ציפו לעלייה ל-311 אלף. מדד יוני לאינדיקטורים המובילים ירד בחודש החולף ב-0.3% לעומת תחזיות לירידה של 0.1%.
הישראליות הבולטות מעבר לים:
אמדוקס ירדה ב-4.6% למרות דוחות כספיים טובים. ענקית הבילינג דיווחה כי הכנסותיה גדלו ברבעון החולף ב-14% והסתכמו ב-712 מיליון דולר ואילו בשורה התחתונה עקפה החברה את תחזיות האנליסטים עם רווח למניה של 54 סנט.
אלווריון טיפסה ב-4.0% על רקע שיתוף פעולה ענק בתחום הסלולרי בארה"ב אשר יוביל להשקעה גדולה ב-WIMAX ממנה ייהנו החברות בתחום ובהן אלווריון.
אלדין עלתה ב-1.9% על רקע תוצאות טובות לרבעון השני של השנה והעלאת תחזית ההכנסות השנתית בין היתר על רקע זכייה בחוזה חדש בהודו עליו דיווח החברה באפריל האחרון.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
