סיכום שבוע המסחר בחו"ל
לאחר שבמהלך השבוע החולף שינה שוק המניות כיוון לסירוגין, בסיכומו רשמו המדדים המובילים ירידות שערים במדדים המובילים. בין הפרמטרים העיקריים שהשפיעו בשבוע החולף על מגמת המסחר, היו זרימת נתוני מאקרו ועונת הדוחות הכספיים שהעלתה הילוך בשבוע החולף.
המשך הערכות בנודע לעסקות מיזוג גדולות היוו רוח גבית לטיפוס בורסת וול סטריט עם פתיחת השבוע. אולם, אכזבה מדוחות אינטל ויאהו יחד עם הפסדים גבוהים של המשקיעים בקרנות הגידור של בר סטרנס עקב המשבר בשוק המשכנתאות, חולשת שוק הדיור בארה"ב ודבריו של בן ברננקי בנוגע לכלכלת ארה"ב החזירו את הצבע האדום למסכים.
ברננקי, שנאם בפני הקונגרס השבוע, ציין, כי כלכלת ארה"ב אמנם הצליחה להרים מעט את ראשה ולעבור את תקופת ההתמתנות שבאה לידי ביטוי בשיעורי צמיחה נמוכים, אך עדיין הצמיחה בשנה הקרובה תהיה נמוכה מהמצופה. כך, חתך ברננקי את שיעור הצמיחה החזוי של הבנק הפדרלי ל-2.25%-2.5% לעומת 2.5%-3%. במקביל, ציין יו"ר ה"פד", כי תחזית האינפלציה, שעודנה החשש הגדול ביותר של המשקיעים, הינה לעלייה בשיעור של 2%-2.25%. נאומו של ברננקי, הקרין לשלילה על השווקים והקטין את האפשרות לשינוי במדיניות המוניטרית של ה"פד".
דוחות כספיים מאכזבים לאינטל ויאהו ובהמשך לחברות נוספות במגזר הטכנולוגיה כדוגמת גוגל ומיקרוסופט תמכו במגמה השלילית בשוק. מנגד, החברות הגדולות כגון יבמ ו-eBay דווקא הציגו תוצאות טובות שעקפו את תחזיות האנליסטים.
בנתוני המאקרו ניכרת מגמה מעורבת: מדד המחירים ליצרן ירד ב-0.2% בעוד התחזית בשוק צפתה עלייה בשיעור זהה, כאשר מדד הליבה דווקא עלה בשיעור של 0.3%. מדד המחירים לצרכן עלה ביוני בשיעור של 0.2%. התחלות הבנייה גדלו בחודש החולף ב-2.3% ואילו מס' היתרי הבנייה החדשים שהוענקו לקבלנים ירדו ב-6.3%. כמו כן, נרשמה ירידה במספר הבקשות החדשות לדמי אבטלה ל-301 אלף בעוד התחזיות ציפו לעלייה ל-311 אלף. מדד יוני לאינדיקטורים המובילים ירד בחודש החולף ב-0.3% לעומת תחזיות לירידה של 0.1%.
הישראליות הבולטות מעבר לים:
אמדוקס ירדה ב-4.6% למרות דוחות כספיים טובים. ענקית הבילינג דיווחה כי הכנסותיה גדלו ברבעון החולף ב-14% והסתכמו ב-712 מיליון דולר ואילו בשורה התחתונה עקפה החברה את תחזיות האנליסטים עם רווח למניה של 54 סנט.
אלווריון טיפסה ב-4.0% על רקע שיתוף פעולה ענק בתחום הסלולרי בארה"ב אשר יוביל להשקעה גדולה ב-WIMAX ממנה ייהנו החברות בתחום ובהן אלווריון.
אלדין עלתה ב-1.9% על רקע תוצאות טובות לרבעון השני של השנה והעלאת תחזית ההכנסות השנתית בין היתר על רקע זכייה בחוזה חדש בהודו עליו דיווח החברה באפריל האחרון.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.