סיכום שבוע המסחר בחו"ל
שבוע המסחר החולף התנהל בתנודתיות רבה בעקבות מגמות מעורבות בשוק האג"ח האמריקאי, שוק הנפט, וזירת נתוני המאקרו. בסוף שבוע המסחר, ננעלו רוב המדדים המובילים בארה"ב, אירופה ומזרח אסיה באזור רמות הפתיחה.
ענף הנדל"ן בארה"ב שחזר לכותרות, הוביל בירידות, על רקע פרסום נתוני מאקרו חלשים. מהנתונים עולה, כי הנדל"ן ממשיך להפגין חולשה ונראה, כי ימשיך להכביד על כלכלתה של ארה"ב. בנוסף, האמרת מחירי הנפט לשיא של 9 חודשים הכבידה גם היא על המדדים המובילים.
במהלך השבוע הכריז חבר ה'פד', כצפוי, כי הריבית במשק האמריקאי תוותר ללא שינוי בשיעור של 5.25%. על אף שהודעת הריבית היתה צפויה, המשקיעים שאבו עידוד מנוסח ההודעה אשר במהלכה, לראשונה מזה זמן רב, ה'פד' השמיט את שם התואר "גבוהה" בהתייחסו לאינפלציה במשק האמריקאי, אך עדיין הדגיש כי זו נותרה הסכנה העיקרית למשק בארה"ב.
בנוסף, שוק המניות העולמי נהנה במהלך השבוע החולף מירידת התשואות בשוק האג"ח האמריקאי. אלה ירדו לרמה של 5.03%. נזכיר, כי ירידת התשואות באג"ח מורידה את האטרקטיביות של ענף זה אל מול שוק המניות.
נתוני המאקרו שפורסמו השבוע:
התמ"ג צמח במהלך הרבעון הראשון בשיעור של 0.7%. נתון זה משקף את הצמיחה האיטית ביותר מזה ארבע שנים. ההכנסה הפרטית עלתה בחודש מאי ב- 0.4%, לעומת צפי האנליסטים לעלייה של 0.6% וירידה של 0.1% באפריל. ההוצאה הפרטית עלתה ב- 0.5%, לעומת צפי לעלייה של 0.6%. ליבת האינפלציה, שנגזרת מנתוני ההוצאה וההכנסה, עלתה ב- 0.1%. נתון זה מעודד, שכן קצב האינפלציה השנתי הנגזר ממנו נאמד בשיעור של 1.9% - שיעור האינפלציה הנמוך ביותר משנת 2004. יצוין, כי יעד האינפלציה ה"בריא" למשק האמריקאי, שהוגדר ע"י חבר ה'פד', הינו בטווח שבין 1.0%-2.0%.
מכירת בתים קיימים בחודש מאי נאמדה ב- 5.99 מיליון, לעומת הצפי המוקדם ל- 6.0 מיליון. מכירת בתים חדשים לחודש מאי נאמדה ב- 915 אלף לעומת צפי האנליסטים ל- 925 אלף מכירות. ההוצאה על מגזר הבנייה עלתה במאי ב- 0.9% לעומת צפי לעלייה מינורית של 0.2%. הזמנות מוצרים ברי קיימא בחודש מאי ירדו ב- 2.8% לעומת החודש הקודם ולעומת הצפי המוקדם לירידה של 1.0%. מדד אמון הצרכנים של מישיגן עלה ל- 85.3 נק' לעומת צפי השוק לרמה של 84.0 נק'.
בין הישראליות מעבר לים בלטה אמדוקס, שדיווחה על עסקה ראשונה בקמבודיה. סיגווליו, הסטארט אפ שנרכש ע"י אמדוקס בתחילת שנת 2007, תספק שירותי בילינג ל-Applifone המקומית. מניית החברה עלתה בסיכום שבועי ב- 1.45%.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
