גידול של 73.1% ברווחי פקר פלדה ברבעון הראשון
חברת "פקר פלדה" מקבוצת "אפריקה ישראל להשקעות" שבשליטת לב לבייב, סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2007, ברווח נקי של כ- 11.6 מליון ש"ח, לעומת רווח נקי של כ- 6.7 מליון ש"ח, ברבעון המקביל אשתקד - גידול של 73.1%.
יו"ר מועצת המנהלים של "פקר פלדה" ארז מלצר, מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל להשקעות, אמר כי אפריקה ישראל רואה בפקר פלדה את זרוע ההשקעות התעשייתיות של הקבוצה. "ההחלטה להגדיל את החזקות בפקר פלדה היא פועל יוצא לאסטרטגיה של הקבוצה כולה להרחיב את פעילותה גם בתחומי התעשייה" החזקותיה של קבוצת אפריקה ישראל בפקר פלדה מגיעות כיום ל - 65.48 אחוזים
מנכ"ל קבוצת "פקר פלדה", נדב שחר, מסר כי השיפור הניכר בתוצאות החברה נובע מהיכולת של פקר פלדה לנצל את הגאות במחירי הפלדות בעולם כדי לשפר את רווחיות החברה לצד המשך ההתייעלות, שינויים במבנה והארגון וצמצום בהוצאות התפעול. לדברי שחר החולשה של שער החליפין של השקל לעומת המטבעות הזרים הביאה אמנם לירידה בהוצאות המימון של הקבוצה אך הקטינה את ההכנסות ממכירות המבוצעות בשקלים צמודי דולר. לצד כל אלה המשיכה חברת הבת, נגב קרמיקה, לבסס את מעמדה כחברת הקרמיקה ועיצוב הבית הגדולה בישראל.
מחזור המכירות של "פקר פלדה" ברבעון הראשון לשנת 2007, הסתכם ב- 344.מליון שקל לעומת כ-297 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של כ- 15.7%. מחזור המכירות בשנת 2006 כולה הסתכם בסך 1.21 מיליארד שקל.
הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ- 79.7 מליון שקל (23.2% מהמכירות), לעומת רווח גולמי בסך כ- 60.5 מליון שקל (20.3% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעולות רגילות ברבעון הראשון לשנת 2007, הסתכם בכ- 27.8 מליון ש"ח (%8.1 מהמכירות), לעומת רווח בסך כ- 21.2 מליון ש"ח (%7.1 מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעולות רגילות במאוחד לשנת 2006 הסתכם בסך כ – 100.3 מליון שקל.
הירידה החדה בהוצאות המימון ברבעון הראשון הביאה לכך שאלה הסתכמו בכ-2.4 מליון שקל, לעומת סך כ- 8.6 מליון שקל, ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות המימון לשנת 2006 הסתכמו לסך כ – 24.5 מליון שקל. יש לציין כי הוצאות המימון הנמוכות נגזרות מתיסוף בשער השקל לעומת הדולר והשפעתו על ההתחייבויות הדולריות של החברה, בעיקר במגזר הפלדה. ואולם, מנגד יש לציין כי תיסוף השקל הקטין את הכנסות החברה מאחר ומחירי חלק ממוצרי החברה נקובים בדולר וקיים פער בין שע"ח הקניה לשע"ח המכירה.
קבוצת פקר פלדה פועלת במגזר הפלדה בעיקר באמצעות החזקה בפקר ידפז בע"מ. פקר ידפז והחברות המוחזקות על ידה עוסקות במכירת חומרי גלם לתעשיית המתכת בישראל. החברה פועלת מ-5 מפעלים הממוקמים במקומות גאוגרפיים שונים ברחבי הארץ. פעילות החברה כוללת עיבוד ומכירת מוצרים שטוחים במידות שונות, יצור ומכירת צינורות ופרופילים, עיבוד ומכירת מוטות פלדה ופלדות איכות, גלוון מוצרי מתכת, יצור ושיווק חממות, ופעילויות נוספות בתחום זיווד אלקטרוני ויצור עמודי תאורה. בנוסף לפעילות בישראל לחברה פעילויות ברומניה,בולגריה וחברת סחר בינלאומית למתכות איכות.
מכירות החברה במגזר הפלדה ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכמו ב- 258.5 מיליון שקל לעומת מכירות של 218.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2006 כולה הסתכמו ב- 868.9 מיליון שקל.
במגזר הקרמיקה המשיכה חברת הבת נגב קרמיקה לבסס את מעמדה כחברה המובילה בישראל, בתחום האריחים לריצוף וחיפוי ומוצרים אחרים לעיצוב הבית.
נגב קרמיקה מייצרת ומשווקת מגוון רחב של מוצרי גמר בניה, ביו היתר, משווקת נגב קרמיקה מוצרי קרמיקה וגרניט פורצלן מיובאים, שיש, פרקט, כלים סניטריים, ברזים, אביזרי אמבט, וחומרי עזר המשלימים את סל המוצרים שלה.
מחזור המכירות של נגב קרמיקה ברבעון הראשון לשנת 2007, הסתכם בכ- 85.4 מליון שקל לעומת כ- 78.3 מליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת מכירות בסך כ – 338.3 מליון ש"ח בשנת 2006 כולה. הגידול בפעילות נובע ברובו מהרחבת הפעילות הקמעונאית של החברה.
הרווח הנקי במגזר הקרמיקה ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכם ב-2.6 מיליון שקל לעומת כ- 2.3 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד ולעומת 10.5 מיליון שקל בשנת 2006 כולה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.