שיכון עובדים תקים שדרת קניות בבאר שבע ב-160 מ' ש'

לשם תכנון השדרה שכרה שיכון עובדים את שירותיו של יועץ אקלימי מוביל מארה"ב, שהגה את פתרון מגדלי הקירור בכיכרות, שידאגו לצינון האוויר בשדרה באמצעות טכנולוגיה ייחודית
סיון איזסקו |

שיכון עובדים מקבוצת שיכון ובינוי אחזקות תקים בבאר שבע שדרת קניות פתוחה וייחודית בהשקעה כוללת של 160 מיליון שקל. פרויקט "השדרה השביעית" ישתרע על כ-17 אלף מ"ר ויכלול שטחי מסחר ופנאי, מרכול, מגוון דוכנים ו- 700 מקומות חניה, שימוקמו מחוץ לשדרה. הפרויקט ימוקם בסמוך למרכז BIG ובקרבת דרכי הגישה העיקריות לעיר וכן בקרבת שכונת מגורים עתידית, המתוכננת אף היא על ידי שיכון עובדים ותמנה כ-1000 יחידות דיור.

השדרה השביעית תכלול שלושה פתחי כניסה ובאורך של 250 מטר, מציעה סביבה ירוקה באוויר הפתוח עם ספסלים, שטחים ירוקים, וכיכרות. הכיכר המרכזית בשדרה תכיל Food Court ותהיה מקורה ממוזגת לנוחות קהל הצרכנים.

שלב א' של הקמת השדרה הושלם והוא כולל את חנות טיב טעם כחנות עוגן, הפרוסה על שטח של כ-5,100 מ"ר. שלב ב' של הבניה צפוי להתחיל ביוני 2007 וסיום תהליך ההקמה צפוי בסוף 2008.

יגאל גל, מחברת שיכון עובדים מסר כי מבדיקות שערכה שיכון עובדים עלה כי הקונספט של קניון סגור הגיע לרוויה והמגמה הרווחת כיום היא להחזיר את הקונה הישראלי לרחוב. לדברי גל, פרויקט "השדרה השביעית", שנוצר על פי מודלים מצליחים בחו"ל, הינו בעל קונספט ייחודי, אשר ייבנה בהקפדה ובדגש על קניון מתוחכם שמתוכנן תכנון סביבתי לנוחיות הקונים ולכן בנוסף ליועץ האקלימי נשכרו לאחרונה גם שירותי יועץ סביבתי. ה"שדרה השביעית" יהיה פרויקט אחר עם אווירה מיוחדת ויהיה למעשה הדבר הבא במרכזי הקניות בישראל.

דוגמאות מובהקות לקונספט האמור ניתן למצוא בקליפורניה הדומה באקלימה לישראל. גל הוסיף כי שיכון עובדים רואה באזור הדרום פוטנציאל צרכני אדיר כאשר התחזיות צופות כי בשנת 2020 תכפיל אוכלוסיית באר שבע את מספרה.

בשיכון עובדים מציינים כי 50% משטחי המסחר כבר שווקו למגוון רשתות מובילות כגון רולדין, אופטיקנה, הבורסה לתכשיטים, מק'דונלדס, קפה ג'ו, ארומה, נרות בשנקין, אפרודיטה ועוד. דמי השכירות עומדים על 38 דולר למ"ר או אחוזים מפידיון לפי הגבוה ובתוספת דמי ניהול משוערים של כ- 6 דולר למ"ר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.