משפט: ניתן לגבות פרס ב-Winner גם אחרי חצי שנה
אחד המשחקים אותם מציעה המועצה להסדר ההימורים בספורט נקרא "משחק הקבוצות" ("ווינר"). במסגרת משחק זה, על המשתתף לנחש תוצאות של 6-3 משחקי ספורט בארץ ובעולם, כאשר על המשתתף לנחש בכל משחק אחת משלוש תוצאות אפשריות, ניצחון, הפסד או תיקו. היה וצדק המשתתף בכל ניחושיו יזכה בפרס אשר שוויו נגזר ממכפלת יחס הזכיה במחיר ההשקעה.התובע, חיים פדידה שיחק במשחק ווינר בשתי הזדמנויות שונות.
במקרה הראשון, רכש פדידה טפסי ווינר בסך 15,000 ש"ח וניחש נכונה את תוצאות המשחקים בטפסים האמורים. למרבה הצער, איבד את הטפסים וכשעלה בידו לאתרם הוא פנה למועצת ההימורים בבקשה לכבד את זכייתו. המועצה סירבה מאחר וחלפו למעלה משישה חודשים מיום הזכייה ועד לפנייתו לממש את זכייתו.
במקרה השני, רכש פדידה טפסי ווינר בסך כולל של 32,000 ש"ח. בכל אחד מהטפסים האמורים ניחש פדידה את תוצאותיהם של 3 משחקים.
בבדיקת תוצאות המשחקים, התברר כי בשל תנאי מזג אויר קשים באנגליה, בה נערכו המשחקים אשר את תוצאותיהם ניחש פדידה, בוטלו שני המשחקים הספציפיים אשר הופיעו בכל הטפסים אשר מילא פדידה. כמו כן, התברר כי פדידה ניחש את תוצאות כל שאר המשחקים נכונה. משכך, פנה פדידה אל המועצה בבקשה לממש את זכייתו, אלא שזו הודיעה לו כי בהתאם לתקנות להסדר ההימורים בספורט, ההימורים הקשורים במשחקים אשר בוטלו בטלים, ומשכך הוא אינו זכאי לסכום הזכייה, אולם הוא זכאי להשבת הסכום אשר שולם עבור הטפסים.
פדידה הלין על החלטות המועצה בשני המקרים הנ"ל.
בגב הקבלה נשוא הדיון נרשם כי "הקבלה תקפה לפרק זמן של 6 חודשים מיום קיום מחזור ההימורים, לאחר תקופה זו, רשאית המועצה להשמיד את נתוני ההימור", ודוק: אין באמור מילה וחצי מילה על פקיעת תוקפה של הזכייה, או מניעת אפשרות מהזוכה לתבוע את זכייתו בתקופה העולה על 6 חודשים מיום קיום מחזור ההימורים. כלומר, ההגיון העומד מאחורי ההסכמה החוזית הינו כי המועצה אינה מחוייבת לשמר את נתוני ההימור, דבר שעלול לאיין את אפשרותו של זוכה פוטנציאלי לדרוש או לתבוע את זכיייתו מעבר לתקופה האמורה. אלא מאי? במקרה דנן לא טענה המועצה כי נתוני ההימור הושמדו. מטענות המועצה עולה כי פרשנותה לאמור בגב הקבלה הינה קיצור תקופת ההתיישנות כפי שנקבעה בחוק ההתיישנות.
בית המשפט קבע כי הקבלה והכיתוב שעל גבה, הם ההסכם שבין הצדדים. אין הסכם נוסף ואין כל תניה המקצרת את תקופת ההתיישנות לא בהסכם עצמו, ולא בנפרד ממנו. אף תנאי מהתנאים האמורים לא התקיים בעניין דנן, ומשכך, אך נכון לחייב את המועצה בתשלום הסכום הנתבע בגין זכייתו בהתאם לטפסים שנרכשו במקרה הראשון.
הטפסים אשר מולאו ונרכשו במקרה השני
המועצה הבהירה, כי במועד בו בוצע ההימור, היא לא אפשרה למשתתפים לזכות בהימור על תוצאתו של משחק בודד. מגבלה זו היא בהתאם לסמכות שהוקנתה למועצה בתקנות.
הסבר זה הינו סביר ומסבר את האוזן, ומכל מקום אין בהסבר זה כדי לקבוע כי נפל פגם בשיקול דעתה של המועצה בבטלה את ההימור. כמו כן, פדידה לא ניזוק מביטול ההימור, שכן המועצה מחויבת להשיב לו את הכספים שהשקיע בהימור.
לאור האמור, נקבע כי המועצה תשלם לפדידה את סכות הזכיה במקרה הראשון בסך 48,600 ש"ח.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
