אחד המשחקים אותם מציעה המועצה להסדר ההימורים בספורט נקרא "משחק הקבוצות" ("ווינר"). במסגרת משחק זה, על המשתתף לנחש תוצאות של 6-3 משחקי ספורט בארץ ובעולם, כאשר על המשתתף לנחש בכל משחק אחת משלוש תוצאות אפשריות, ניצחון, הפסד או תיקו. היה וצדק המשתתף בכל ניחושיו יזכה בפרס אשר שוויו נגזר ממכפלת יחס הזכיה במחיר ההשקעה.התובע, חיים פדידה שיחק במשחק ווינר בשתי הזדמנויות שונות.

במקרה הראשון, רכש פדידה טפסי ווינר בסך 15,000 ש"ח וניחש נכונה את תוצאות המשחקים בטפסים האמורים. למרבה הצער, איבד את הטפסים וכשעלה בידו לאתרם הוא פנה למועצת ההימורים בבקשה לכבד את זכייתו. המועצה סירבה מאחר וחלפו למעלה משישה חודשים מיום הזכייה ועד לפנייתו לממש את זכייתו.

במקרה השני, רכש פדידה טפסי ווינר בסך כולל של 32,000 ש"ח. בכל אחד מהטפסים האמורים ניחש פדידה את תוצאותיהם של 3 משחקים.

בבדיקת תוצאות המשחקים, התברר כי בשל תנאי מזג אויר קשים באנגליה, בה נערכו המשחקים אשר את תוצאותיהם ניחש פדידה, בוטלו שני המשחקים הספציפיים אשר הופיעו בכל הטפסים אשר מילא פדידה. כמו כן, התברר כי פדידה ניחש את תוצאות כל שאר המשחקים נכונה. משכך, פנה פדידה אל המועצה בבקשה לממש את זכייתו, אלא שזו הודיעה לו כי בהתאם לתקנות להסדר ההימורים בספורט, ההימורים הקשורים במשחקים אשר בוטלו בטלים, ומשכך הוא אינו זכאי לסכום הזכייה, אולם הוא זכאי להשבת הסכום אשר שולם עבור הטפסים.

פדידה הלין על החלטות המועצה בשני המקרים הנ"ל.

בגב הקבלה נשוא הדיון נרשם כי "הקבלה תקפה לפרק זמן של 6 חודשים מיום קיום מחזור ההימורים, לאחר תקופה זו, רשאית המועצה להשמיד את נתוני ההימור", ודוק: אין באמור מילה וחצי מילה על פקיעת תוקפה של הזכייה, או מניעת אפשרות מהזוכה לתבוע את זכייתו בתקופה העולה על 6 חודשים מיום קיום מחזור ההימורים. כלומר, ההגיון העומד מאחורי ההסכמה החוזית הינו כי המועצה אינה מחוייבת לשמר את נתוני ההימור, דבר שעלול לאיין את אפשרותו של זוכה פוטנציאלי לדרוש או לתבוע את זכיייתו מעבר לתקופה האמורה. אלא מאי? במקרה דנן לא טענה המועצה כי נתוני ההימור הושמדו. מטענות המועצה עולה כי פרשנותה לאמור בגב הקבלה הינה קיצור תקופת ההתיישנות כפי שנקבעה בחוק ההתיישנות.

בית המשפט קבע כי הקבלה והכיתוב שעל גבה, הם ההסכם שבין הצדדים. אין הסכם נוסף ואין כל תניה המקצרת את תקופת ההתיישנות לא בהסכם עצמו, ולא בנפרד ממנו. אף תנאי מהתנאים האמורים לא התקיים בעניין דנן, ומשכך, אך נכון לחייב את המועצה בתשלום הסכום הנתבע בגין זכייתו בהתאם לטפסים שנרכשו במקרה הראשון.

הטפסים אשר מולאו ונרכשו במקרה השני

המועצה הבהירה, כי במועד בו בוצע ההימור, היא לא אפשרה למשתתפים לזכות בהימור על תוצאתו של משחק בודד. מגבלה זו היא בהתאם לסמכות שהוקנתה למועצה בתקנות.

הסבר זה הינו סביר ומסבר את האוזן, ומכל מקום אין בהסבר זה כדי לקבוע כי נפל פגם בשיקול דעתה של המועצה בבטלה את ההימור. כמו כן, פדידה לא ניזוק מביטול ההימור, שכן המועצה מחויבת להשיב לו את הכספים שהשקיע בהימור.

לאור האמור, נקבע כי המועצה תשלם לפדידה את סכות הזכיה במקרה הראשון בסך 48,600 ש"ח.