בג"ץ: פרסום העדויות - רק לאחר הדוח
בתום סאגה משפטית ארוכה, יכולה היום ועדת וינוגרד לסמן לעצמה ניצחון קטן: שופטי בג"ץ קבעו היום ברוב דעות כי הפרוטוקולים מעדויותיהם של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, יפורסמו רק לאחר הגשת דוח הביניים של ועדת וינוגרד, אך לא יאוחר משבועיים מיום זה. בכך קיבל בג"ץ באופן חלקי את עמדתה של הוועדה, שדרשה לדחות את פרסום העדויות. ח"כ זהבה גלאון, שעתרה בדרישה לפרסם כעת את הפרוטוקולים, אמרה כי היא מכבדת את ההחלטה אך טענה כי "העיכוב בפרסום יפגע בעיקר באמינות דוח הוועדה, בסמכותו ובתוקפו המוסרי".
נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, הדגישה בפסק הדין כי "תיטיב הוועדה לעשות אם תפעל לפרסום חלקי הפרוטוקולים של הידיעות האמורות בסמוך ככל הניתן להגשתו של דוח הביניים לממשלה, ועוד בטרם חלוף שבועיים ממועד זה".
בייניש סקרה בפסק הדין את השתלשלות העניינים מאז ניתן פסק הדין בעתירה הראשונה, בה קבע בג"ץ עקרונות מנחים לפרסום הפרוטוקולים. היא מתחה ביקורת על הוועדה, ששינתה את עמדתה לאחר מתן פסק הדין הראשון, וכינתה את עמדתה "תהפוכות וגלגולים".
"לא ניתן היה להשלים עם גישת הוועדה, לפיה עליה לגבש עמדה וקריטריונים בסוגיית פרסום הפרוטוקולים ולהביאם לדיון בפני בית משפט זה. משמעות עמדה זו היתה פתיחה לדיון מחודש של העקרונות שנקבעו בפסק הדין הקודם", ציינה בייניש.
נשיאת ביהמ"ש העליון אף הזכירה שעקרונות אלה נקבעו על סמך עמדתה של הוועדה עצמה, אשר הודיעה לבג"ץ כי תפרסם בעתיד את הפרוטוקולים. "אין צורך לומר כי החזרה מהעמדה שהציגה הוועדה בהליכים קודמים באופן שיש בו משום חתירה תחת פסק הדין שניתן בבית משפט זה, היוו דרך פעולה שאין לקבלה ושאין להשלים עימה", מתחה בייניש ביקורת על התנהלות ועדת וינוגרד.
גלאון: מכבדת את החלטת ביהמ"ש
עם זאת, הסבירה בייניש כי ההחלטה שלא לחייב בסופו של דבר את הוועדה לפרסם את הפרוטוקולים לפני הגשת דוח הביניים, התקבלה לאחר הודעת הוועדה בתחילת השבוע כי החליטה בדעת הרוב של חבריה לפרסם את הפרוטוקולים שבועיים לאחר הגשת הדו"ח. עמדה זו, הסבירה בייניש, מראה כי הוועדה קיבלה את הערות בג"ץ בנושא. בייניש מקבלת את הסבר הוועדה כי היא שוקדת כעת על דוח הביניים, וכי פרסום הפרוטוקולים המרכזיים יעכב את עבודתה.
"אף כי ראוי היה לפרסם את הפרוטוקולים לפני פרסום דוח הביניים, מקובל עליי כי פרסום הפרוטוקולים של שלוש העדויות המרכזיות לאחר הגשת דוח הביניים, יאפשר לציבור לבחון את הדוח לאורם של עיקרי החומר המותר לגילוי", כתבה בייניש. "לפיכך, האפשרות לביקורת ציבורית על עבודת הוועדה ומסקנותיה, לא תצא נפגעת באופן מהותי. כך במיוחד בהתחשב בעובדה שהוועדה צפויה להמשיך בעבודתה גם לאחר הגשת דוח הביניים", כתבה בייניש.
ואולם, למרות הביקורת שמתחה בייניש, היחידה בהרכב השופטים שסברה כי יש לקבל באופן מלא את עמדתה של העותרת, ח"כ זהבה גלאון (מרצ), היתה השופטת אילה פרוקצ'יה, שטענה כי על ביהמ"ש לחייב את הוועדה לפרסם
את הפרוטוקולים לפני הגשת הדוח.
"בכך ימומשו עקרונות יסוד בשיטתנו המשפטית בדבר פומביות, חופש המידע, וזכות הציבור להיות שותף להתנהלות ועדה ציבורית שהופקדה על חקר נושא ציבורי חיוני, המצוי בלב ההווייה החברתית", טענה פרוקצ'יה. "בכך יהיה גם כדי ליישם מושכלות ראשונים של כיבוד המשפט וכיבוד ערכאות המשפט בידי רשויות ציבוריות הכפופות להן".
פרוקצ'יה הוסיפה כי "התנהלותה של הוועדה מעוררת פליאה גדולה. יש בה בראש ובראשונה, משום אי כיבוד זכותו של הציבור לקבל מידע. הוועדה נהגה בדרך לא דרך, במהלכים רבי תהפוכות ותעתועים, כדי לדחות את פרסומם של פרוטוקולים. שום קושי לוגיסטי אינו יכול להסביר ולתרץ את מהלכיה של הוועדה בעניין זה".
בתגובה להחלטת בג"ץ, אמרה ח"כ גלאון כי היא מכבדת את החלטת בית המשפט. "העיכוב בפרסום העדויות יפגע בעיקר באמינות דוח הוועדה, בסמכותו ובתוקפו המוסרי", אמרה גלאון. "עם זאת, אני מביעה סיפוק מכך שטיעוניה של עו"ד הולץ-לקנר התקבלו במלואן, בכל הנוגע להיקף שיקול הדעת ופרסום הפרוטוקולים. דעת המיעוט של השופטת פרוקצ'יה מגבה את תביעתנו, ומשקפת את רוח פסק הדין כולו".
חברי הוועדה איימו להתפטר
המאבק המשפטי סביב פרסום העדויות החל בעתירה שהגישה גלאון, בה דרשה לפרסם את הפרוטוקולים מדבריהם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, בפני הוועדה. בתחילת השבוע הורה בג"ץ לוועדה לפרסם לוח זמנים מפורט לחשיפת העדויות.
השופטים הביעו אי-שביעות רצון מעמדתה של הוועדה, שביקשה לאפשר לה לקבוע קריטריונים לפרסום הפרוטוקולים, רק לאחר הגשת הדוח. השופטים דחו את בקשת חברי הוועדה לקבוע בעצמם קריטריונים לפרסום הפרוטוקולים, כאשר הנשיאה בייניש עצמה ציינה בדיון כי עמדת הוועדה איננה מעניינת, וכי עליה להציג לוח זמנים מסודר.
בעקבות זאת, הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ כי הפרוטוקולים יתפרסמו בתום שבועיים מהגשת דוח הביניים בנושא, הצפויה בעוד כחודש. לאחר עליית המדרגה במתיחות בין בג"ץ לוועדת וינוגרד, פרסם הערוץ הראשון כי חברי הוועדה שוקלים להתפטר מתפקידם, אם שופטי בג"ץ יורו להם לפרסם את הפרוטוקולים של העדויות בוועדה לפני פרסום דוח הביניים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
