משפט: לקה בסכיזופרניה כתוצאה מהשתלת שיער
פלוני פנה אל "המרכז הקנדי ישראלי לטיפול בשיער בע"מ לצורך השתלת שיער. הוא חתם על מסמך המאשר את הזמנת הטיפול. הוסברה והובהרה מהות הטיפול ואופן השתלת השיער. ההשתלה אכן בוצעה באותו יום על ידי ד"ר לארי פרימונט. ימים ספורים לאחר ביצוע ההשתלה פנה פלוני אל רופא המשפחה והתלונן בפניו על מתח נפשי רב וחרדות התוקפות אותו. הוא טופל בתרופות, אך משאלה לא הועילו הופנה לבדיקות בבית החולים הפסיכיאטרי "גהה" שם אושפז מספר פעמים לצורך אבחנה וטיפול. נקבעה לו נכות נפשית בשיעור של 100%, אשר מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי, ממנו הוא זכאי לקצבת נכות כללית.
פלוני הגיש תביעת פיצויים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד ד"ר פרימונט והמרפאה וטען כי הנתבעים נהגו ברשלנות בכך שלא בדקו בטרם הענקת הטיפול את מצבו הבריאותי ואת התאמתו לביצוע ההשתלה.
בית המשפט קבע כי עצם העובדה שהנתבעים לא ערכו לפלוני בדיקות רפואיות מקדימות, ולו שטחיות או ראשוניות, ואף לא שאלו אותו בדבר עברו או מצבו הבריאותי בתחום הנפשי, מצביעה על הפרת חובת הזהירות כלפיו.
לפיכך קבע בית המשפט כי ד"ר פרימונט והמרפאה אחראים לנזקים שנגרמו לפלוני כתוצאה מטיפול השתלת השיער והם חבים לפצותו על כך. כמו כן קבע כי על הנתבעים לפצות את המוסד לביטוח לאומי בגין הכספים ששילם וישלם בעתיד לפלוני בשל הנכות שנקבעה לו.
ד"ר פרימונט ערער על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.
כב' הש' עדנה ארבל קבעה כי לא ניתן לבסס את התרשלותו של ד"ר פרימונט על כך שלא ערך בדיקות רפואיות מקדימות לפלוני. עסקינן במחלת נפש אשר התפרצה אצל פלוני סמוך לטיפול. לד"ר פרימונט אין, ולא צריכה להיות, הכשרה בתחום בריאות הנפש, וספק אם בדיקה כלשהי שהיה עורך היתה מגלה את בעיותיו הנפשיות של פלוני, או מעלה חשש כלשהו להתפרצות מחלת נפש בעקבות הטיפול. לפיכך, אף לא ניתן לבסס התרשלות על נימוק זה.
הראיה היחידה שהובאה מטעמו של פלוני לביסוס יכולתו של ד,ר פרימונט לצפות התרחשות של נזק נפשי כלשהו כתוצאה מהניתוח, הינה התייחסות קצרה של ד"ר ויבורסקי שהעיד בעניין, לפיה אירוע טראומטי, שעלול להוות טריגר להתפרצות מחלת הסכיזופרניה, הינו סובייקטיבי ותלוי בעיני החווה אותו. לדעתו, אירוע כזה יכול להיות אף ניתוח להשתלת שיער. מנגד, יש לציין כי פרופ' אליצור בעדותו חלק על ד"ר ויבורסקי וטען כי אין כל מקרה דומה בספרות המקצועית בו התפתחה מחלת הסכיזופרניה כתוצאה מניתוח השתלת שיער.
אמנם ניתן למצוא התלבטויות בשאלה זו – האם ניתוחים אסתטיים עלולים לגרום לנזקים נפשיים, אך ראשית, כאמור, לא הובאו על כך ראיות בעניין, ושנית, נראה כי הנזקים הנפשיים עליהם מדובר הינם מינוריים, ולפיכך ספק אם היינו יכולים לקבוע שד"ר פרימונט יכול היה לצפות את סוג הנזק שנגרם לפלוני.
לפיכך נקבע, כי הרופא לא התשל ודין הערעור להתקבל.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
