אולמרט: נוציא 242 נפשות ממעגל העוני ב-3 שנים
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בשיתוף והשרים הירשזון, ישי והרצוג, יחד עם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג, ומנכ"ל האוצר, ירום אריאב, הציגו היום (ד') את תכנית משרד ראש הממשלה בתחומי החברה והכלכלה, אשר מטרתה צמצום העוני בישראל ועידוד הצמיחה והתעסוקה. היעדים והדגשים השונים המופיעים בתכנית שגובשה יחד עם המשרדים ושאושרה גם על ידי בנק ישראל, הם שליוו את משרד ראש הממשלה בפעולותיו בחודשים האחרונים, והם יהוו קווים מנחים בגיבוש תקציב המדינה לשנת 2008.
באוצר הסבירו היום, כי בראש היעדים עומד יעד צמצום תחולת העוני בקרב משפחות בישראל לשיעור של 17.2% עד לסוף שנת 2010, לעומת 20.2% כיום. כלומר, ירידה שנתית ממוצעת של 1% בשיעור העוני עבור השנים 2008-2010. עמידה ביעד זה תעלה כ-60,000 משפחות מעל לקו העוני, שהן כ-242 אלף נפשות ומתוכן כ-115 אלף ילדים. עמידה ביעד תחזיר את שיעור העוני בחזרה לרמתו לפני עשור.
כמו כן, הוצג יעד להגדלת שיעור התעסוקה בגילאים 25 עד 64 ל-71% עד לסוף שנת 2010, לעומת שיעור של כ-68% כיום. כלומר, עליה שנתית ממוצעת של 1% בשיעור התעסוקה עבור השנים 2008-2010. עמידה ביעד זה תביא לכניסתם של למעלה מ-92 אלף עובדים בגילאים 25-64 למעגל התעסוקה, ותעלה את שיעור התעסוקה בישראל לרמתו הממוצעת במדינות ה-OECD.
להשגת יעדים אלו לא רק חשיבות חברתית רבה אלא גם השפעה כלכלית מרחיקת לכת: על פי האומדנים, השגת יעד התעסוקה צפויה להוסיף 1.3-2% לתוצר המקומי הגולמי (שהם 8 - 12 מיליארדי ₪), וכמו כן להביא תוספת משמעותית להכנסות המדינה וחסכון בתשלום קצבאות.
משרד ראש הממשלה, בשיתוף משרד האוצר, ילוו את תכניות המדיניות השונות הנכללות באג'נדה החברתית-כלכלית שהוצגה, וביניהם תכניות לשילוב חרדים ואוכלוסיית המגזר הלא-יהודי בשוק העבודה, שיפור אכיפת חוקי העבודה בישראל, הקניית כלים פרטניים להשתלבות בתעסוקה וליישומה של תכנית מס ההכנסה השלילי. התכניות ייושמו על ידי משרדי הביצוע, ובראשם משרדי התמ"ת, הרווחה והחינוך. כחלק מהמהלך, ייקבעו בפעם הראשונה יעדים מדידים בנושאים חברתיים-כלכליים כחלק מיעדי המקרו בתקציב המדינה.
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר: "זוהי פעם ראשונה שבה משרד ראש הממשלה מוביל מהלך בהיקף שכזה, המתבסס על ראייה מערכתית כוללת, תוך הגדרת יעדים וקידום תכניות מדיניות למימוש על פני שנים. בתוך שלוש שנים בכוונתנו להוציא 242 אלף נפשות ממעגל העוני ובכלל זה לביא לכך שעוד 115 אלף ילדים יחיו מעל קו העוני. העבודה על מימוש התכניות תעשה בשיתוף כלל משרדי הממשלה, כאשר הכיוון מוגדר היום. לא לחינם הוגדרה המטרה כ'צמצום העוני ועידוד הצמיחה'. אנו רוצים ראשית לצמצם את העוני ולהקטין את אי השוויון בישראל, באמצעות צעדים תומכי צמיחה ותעסוקה, ונפעל לכך בשנים הקרובות".
פרופ' מנואל טרכטנברג, העומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה, אמר כי הגיעה השעה שגם בתחום החברתי-כלכלי יוצבו יעדי מדיניות. יעדים של צמצום שיעור העוני וגידול שיעור התעסוקה מתווים דרך, מבטאים מחויבות שלטונית ומאפשרים לעקוב אחרי הביצועים בפועל. "על מנת להגיע למימוש יעדים אלה יש לנקוט מספר כיווני פעולה בתחומי התעסוקה החינוך, והרווחה, החל בעידוד החדשנות בתעשיות המסורתיות, דרך טיפול במוקדי עוני במגזר החרדי והמיעוטים, וכלה בייעול מערך הקצבאות. זוהי תכנית העבודה שלנו".
מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, אמר: "זוהי השעה למקד מאמץ בתחום החברתי ובסגירת פערים בחברה הישראלית. דווקא כשהכלכלה במשק יציבה ולאחר ששנת 2006 הסתיימה עם מדדים טובים יש לפעול בתחום החברתי. טיפול מקצועי ויסודי בנושא החברתי, הינו תנאי הכרחי להשגת צמיחה בת קיימא ויציבות". אריאב הוסיף, כי משרד האוצר שם לו למטרה לפעול לכך שפירות הצמיחה יתחלקו בין כלל האוכלוסיה. זאת, בין היתר, באמצעות טיפול בשיעור המועסקים במשק ויישום תוכניות ארוכות טווח.

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".