"חברים בוועדת וינוגרד מאיימים להתפטר"

הערוץ ה-1 דיווח הערב כי חברי ועדת הבדיקה לאירועי מלחמת לבנון השנייה מאיימים לשים את המפתחות על השולחן, אם בג"ץ יכפה עליהם לפרסם עדויות הבכירים לפני פרסום דוח הביניים
מעריב NRG |

המתיחות בין בג"ץ לוועדת וינוגרד עולה מדרגה: הערוץ הראשון חשף הערב כי חברי הוועדה שוקלים להתפטר מתפקידם אם שופטי בג"ץ יורו להם לפרסם את הפרוטוקולים של העדויות בוועדה לפני פרסום דוח הביניים. בחדשות ערוץ 2 פורסם כי חברי הוועדה סבורים כי אם בג"ץ ייאלץ אותם לפרסם את הפרוטוקולים, זו תהיה פגיעה קשה בשיקול הדעת של הוועדה.

"שיקול הדעת הבסיסי של הוועדה, מבחינותינו, זה נושא ייהרג ובל יעבור", אמרו על פי הפרסומים חברים בוועדה. ועדת וינוגרד קבעה כי הפרוטוקולים יפורסמו כשבועיים לאחר פרסום דוח הביניים, וחלקם אומרים כי אם בג"ץ יתערב בהחלטה הוא יטיל למעשה דופי ביושרם ועם זה הם לא יוכלו להשלים וישקלו להתפטר. ועדת וינוגרד סירבה להתייחס לפרטי הידיעה.

הפרשה החלה בעתירה שהגישה חברת הכנסת זהבה גלאון בדרישה לפרסם את עדויותיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. אתמול הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ כי הפרוטוקולים של ועדת וינוגרד, לחקר כשלי מלחמת לבנון השנייה, יתפרסמו בתום שבועיים מהגשת דוח הביניים בנושא, שעתידה לקרות בעוד כחודש.

הודעת הפרקליטות, שמייצגת את עמדת חברי הוועדה, ניתנה לאחר שבג"ץ הורה אתמול לוועדה לפרסם לוח זמנים מפורט לחשיפת תמלילי העדויות. השופטים הביעו אי-שביעות רצון מובהקת מעמדת הוועדה, שביקשה לאפשר לה לקבוע קריטריונים לפרסום הפרוטוקולים, רק לאחר הגשת הדוח.

חברי ועדת וינוגרד החליטו לתת מועד מדויק לפרסום העדויות בעקבות הביקורת שמתחו על הוועדה שופטי בג"ץ, בראשות נשיאת העליון השופטת דורית בייניש, כשביקשה לדחות את פרסום הפרוטוקולים מדיוניה לפחות עד לאחר הגשת דוח הביניים, ולמרות שביקשה לאפשר לה לקבוע קריטריונים לפרסום הפרוטוקולים רק לאחר הגשת הדוח.

השופטים דחו את בקשת חברי הוועדה לקבוע בעצמם קריטריונים לפרסום הפרוטוקולים, כאשר בייניש עצמה ציינה בדיון כי עמדת הוועדה איננה מעניינת, וכי עליה להציג לוח זמנים מסודר.

אמש הודיעה הוועדה לבג"ץ כי לאחר התייעצות שהתקיימה בין חבריה, הוחלט בדעת הרוב להתחיל בפרסום שוטף של חלקי תמלילי העדויות שניתנים לגילוי, בהתאם לעקרונות החלטת בג"ץ. בתשובתה אינה מפרטת

הוועדה מי מחבריה התנגד לפרסום.

בעקבות הלך הרוח בדיון, הודיעה הוועדה כי התמלילים הראשונים שיפורסמו הם של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שר הביטחון, עמיר פרץ, והרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (במיל') דן חלוץ, שיפורסמו בתום שבועיים מפרסום דוח הביניים, שצפוי להתפרסם עד לסוף חודש אפריל. במהלך השבועיים תשלים הוועדה את הפעולות הנדרשות להכנת תמלילים אלו לפרסום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.