שוקי המטבעות: פגישת ה-G7 השבוע לוחצת על הדולר
מתוך 16 מטבעות הסחר המרכזיים, נחלש הדולר כנגד 13 המטבעות הבולטים בעולם. בלטה במיוחד החלשות של הדולר היחלשות שבועית כנגד הדולר הניו-זילנדי (2.36%), הדולר האוסטרלי (2.1%) והדולר הקנדי (1.18%). מבין המטבעות שנחלשו כנגד הדולר נציין את הרנד הדרום-אפריקאי (0.8%) ואת הפסו המקסיקני (0.3%).
בסוף השבוע נרשם במסחר בדולר-אירו שער של 1.3530 דולרים לאירו. בדולר-ין יפני נרשם שער של 119.25 ינים לדולר ארה"ב.
ההתחזקות המרשימה של האוסטרלי ובמיוחד של הניו זילאנדי התרחשה על רקע התגברות ההערכות, כי הריביות הרשמיות בשתי המדינות תמשכנה לעלות. תרומה נכבדה להערכות לעלייה של הריבית הניו-זילנדית הגיעה לאחר פרסום המכירות הקמעוניות במדינה, לפיהן חלה עלייה של 1.9% במדד בחודש פברואר, לעומת הערכות השוק אשר עמדו על 0.5% בלבד.
יצויין, כי פערי התשואה בין ריביות השוק בניו-זילנד ואוסטרליה לבין יפן גדלו בשנה האחרונה, והדבר מעודד את שחקני ה-Carry המביאים להתחזקות שני המטבעות נושאי הריבית הגבוהה לעומת ריבית השוק על הין היפני.
כך, בסוף השבוע 0.7375 סנטים של דולר אמריקני היו שווים לדולר ניו-זילנדי בודד, היחלשות של 4.8% של הדולר האמריקני כנגד הניו-זילנדי מראשית השנה.
0.83345 סנטים של דולר אמריקני היו שווים בסוף השבוע לדולר אוסטרלי בודד. מראשית השנה נחלש הדולר האמריקני בשיעור של 5.7% כנגד הדולר האוסטרלי. בכך, חזר הדולר האמריקני להיסחר ברמה שבה נסחר כנגד הדולר האוסטרלי לפני 17 שנה, בשנת 1990. וכך, מחיר של 1.35 דולרים לאירו, עלול לא להיות סוף הסיפור. כבר בטווח הקצר הדולר האמריקני נחלש השבוע כנגד מרבית המטבעות בעולם ונסחר בשער הגבוה מ-1.35 דולרים לאירו.
יחד עם זאת, כבר בטווח הקצר היחלשותו עלולה להמשך. זאת מהסיבות הבאות:
(1) פגישת ה-7G הנערכת בסוף השבוע הנוכחי הביאה ללחץ על המטבע האמריקני, וצפויה אף להמשיך ולהשפיע לרעה. שרי האוצר והנגידים הנמצאים במפגש כבר יצאו בהצהרה רשמית וקריאה למדינות להגמיש שערי חליפין.
(2) תופעת ה-Decoupling של ארה"ב עם אירופה. החשש המרכזי בעת הנוכחית נובע מן הכלכלה האמריקאית. כל זאת, כאשר הכלכלה האירופית ממשיכה להציג אינדיקטורים חיוביים למדי. כלומר, זרם ההשקעות לאירופה, על חשבון ארה"ב, ימשיך לגדול.
(3) המשך העלאות הריבית באירופה מצמצם את פער הריביות השלילי הקיים לטובת ארה"ב, ומעלה את מידת האטרקטיביות בהשקעה בריבית האירו.
*מאת: רון אייכל, אסטרטג ראשי לשווקים בינ"ל, באי.בי.אי.
*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
