ירידה של 1.3% בביקוש לעובדים במשק במארס
מדד מנפאואר לסך הביקוש לעובדים במארס 2007 עומד על 110.4, ירידה של 1.3% לעומת פברואר 2007 (111.9), וירידה של 5.1% לעומת מארס 2006 (116.4). מסתמנת יציבות בביקוש הכללי לעובדים בכלל המשק. מדד מנפאואר לסך הביקוש לעובדים ברבעון 1, 2007 עומד על 111.6, גידול של 2.3% לעומת הרבעון האחרון של 2006 (109.1), בו גדל הביקוש ב-3.9%, לאחר ירידה חדה של 8.2% ב"רבעון המלחמה" (יולי-ספטמבר 2006). גם בנתוני הרבעון מצטיירת אפוא תמונה של גידול מצומצם עד להתייצבות בסך הביקוש לעובדים ובביקוש לעובדי היי-טק בתחילת 2007, ואי חזרה לרמת הביקוש שאפיין את התקופה לפני המלחמה באמצע 2006. אורנה סגל, מנכ"ל מנפאואר: "אנו עדים ליציבות בביקושים לעובדים בכלל המשק כמו גם בהיי טק. ברבעון זה הפותח את שנת 2007, מצטיירת תמונה של גידול מצומצם עד התייצבות בסך הביקוש לעובדים. הביקושים בענפי המשק השונים התאפיינו בעליות וירידות, בין הענפים שרשמו עליות בביקושים בולטים הענפים היצרניים, ובין הענפים שרשמו ירידות בולטים ענפי השירותים". הביקוש לעובדים בענפי המשק השונים אופיין בתנודתיות מטה לעומת פברואר 2007. בין הענפים שרשמו עליות בולטים הענפים ה"יצרניים": בינוי (6.6%), תעשיה (3.9%), וכן בחקלאות (1.8%). בין הענפים שרשמו ירידות בולטים ענפי השירותים: שירותי אוכל ואירוח (2.9%-), שירותים עסקיים (2.8%-) ותחבורה, אחסנה ותקשורת (1.2%-). העלייה בביקוש לעובדים בענף הבינוי היא חלק ממגמת עליה ברורה, וענף זה הוא דוגמה של ביקוש עכשווי גבוה בהרבה מאשר לפני המלחמה ביולי-אוגוסט 2006. נראה שגם בענף התעשייה מתפתחת מגמת עליה מסוימת בביקוש לעובדים בחודשים האחרונים, אם כי הביקוש במארס 2007 היה עדיין נמוך ב-5% מאשר במארס 2006, ובינואר-מרץ 2007, הביקוש עלה ב-0.6% בלבד לעומת ינואר-מרץ 2006. לעומת זאת בענף הבנקאות והפיננסים וכן בענף השירותים הקהילתיים דווקא ניכרות ירידות בביקושים בחודשים האחרונים, במיוחד בענף הבנקאות - הביקוש בענף זה במארס 2007 היה נמוך ב-21.3% מאשר במארס 2006, ובינואר-מרץ 2007 לעומת ינואר-מרץ 2006 – נמוך ב-22.1%. בענף השירותים הקהילתיים, הביקוש במארס 2007 היה נמוך ב-6.3% מאשר במארס 2006, ובינואר-מרץ 2007 בהשוואה לינואר-מרץ 2006 – נמוך ב-12.1%. בשירותים עסקיים, הירידה במארס 2007 מהווה חלק ממגמת ירידה מתמשכת: הביקוש בענף זה במארס 2007 היה נמוך ב-11.2% מאשר במארס 2006, ובינואר-מרץ 2007 מול ינואר-מרץ 2006 – נמוך ב-8.3%. גם במסחר, ישנה תופעה דומה, אם כי ההתאוששות בביקוש לאחר המלחמה נראית מבטיחה. בענף התחבורה, האחסנה והתקשורת, המצב קצת שונה - למרות הירידה בביקוש במארס 2007 ניתן לראות כי ענף זה נהנה דווקא ממגמת עליה בביקוש לעובדים (ראה תרשים). במארס 2007, הביקוש כאן היה גבוה בכ-31% מאשר במארס 2006 ובינואר-מרץ 2007 לעומת ינואר-מרץ 2006 – גבוה ב-33.5%.
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
תמיר פרדו בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
תמיר פרדו בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
