אגוד על הבורסה: רמת הסיכון ממשיכה להיות גבוהה
אנו ממשיכים להיות אופטימיים לגבי השוק המקומי כאשר רמות המחירים של המדדים המובילים ביחס לתשואות הארוכות ממשיכים להיות אטרקטיביים. כך כותבים היום כללכני בנק אגוד לקראת שבוע המסחר החדש בבורסה, המעריכים - כי "למרות ירידת שער הדולר אשר פוגעת ברווחיות חברות היצוא, הצמיחה הכלכלית החזקה של המשק המגובה בצמיחה עולמית חזקה תמשיך להשפיע לחיוב על תוצאות החברות בבורסה המקומית". עם זאת, הם אומרים היום, כי רמת הסיכון ממשיכה להיות גבוהה לאור אי ודאות בנוגע למידת ההאטה בשוק האמריקני ושיעור צמיחת הרווחיות החברות האמריקניות ברבעונים הבאים. לדברי הבנק - מבחינת חלוקה סקטוריאלית אנו מעדיפים להשקיע בסקטורים דפנסיביים כמו בריאות, טלקום. כלכלני אגוד ממליצים להיזהר ממגזר הפיננסים בחו"ל. עוד בסקירתם - מזכירים באגוד כי עקום התשואות הצמוד ירד במהלך השבועיים האחרונים ברוב הטווחים לפדיון, למעט הקצרים. לאחר מדדים שליליים בחודשיים הראשונים של השנה צפויים בחודשים הקרובים מדדים חיוביים שאמורים לתמוך באפיק הצמוד. עם זאת, בטווח הקצר רוב עליית המדד הצפויה כבר מגולמת. בשבועיים האחרונים ירדו מחירי הנפט בכ- 6% לאחר העלייה המשמעותית שקדמה לירידות,דבר שיכול דווקא למתן את המדד לחודש הבא. התנודות במחירי הנפט הושפעו בעיקרן מהנעשה במזרח התיכון כאשר נושא אירן והשבויים הבריטים ריכזו את מרבית העניין בחודש החולף. התחממות הגזרה הקפיצו את מחירי הנפט, אולם שחרורם של השבויים הבריטים הקל מעט את המתח והוזיל את המחירים לחודש הקרוב. בבנק ממליצים על מעבר לאג"ח צמוד בינוני במח"מ של שנתיים עד חמש שנים. לגבי האפיק השקלי כותבים כלכלני אגוד - "אנו ממליצים על השקעה במח"מ עד שנתיים". הם מזכירים כמובן - כי האפיק השקלי התחזק בשבועיים האחרונים והתשואות ירדו לכל אורך העקום. התחזקות העקום באה כתמונת ראי לירידות הדולר, הותרת ריבית בנק ישראל על כנה בסוף החודש שעבר והצהרת נגיד הבנק כי לא יתערב במסחר במט"ח ולא יקדים את ההחלטה הבאה לגבי גובה הריבית במשק. ירידות התשואה של האפיק השקלי היו כנגד המגמה בתשואות האג"ח האמריקניות הארוכות שדווקא עלו במהלך השבועיים האחרונים. בכך הצטמצם עוד הפער בין האג"ח המקומית לאמריקאית, פער שאמור לשקף את פרמיית הסיכון של המשק לעומת המשק האמריקני.

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.