מכון היצוא: נפתחת אפשרות לזינוק ביצוא להודו
נפתח סיכוי להגדיל את היצוא הישראלי להודו בעשרות מיליוני דולרים בתחום טכנולוגיות חקלאיות. סוניל ב. מיטאל (Sunil B. Mittal), נשיא קבוצת הענק ההודית בהרטי (Bharti), יגיע לראשונה לישראל ב- 24 באפריל כאורח מכון היצוא ומשרד התמ"ת. צחי זלצר, המשמש נספח המסחרי של ישראל בהודו, סייע בהבאת הקבוצה לארץ. כך מסר יחיאל אסיה, מנכ"ל מכון היצוא. אסיה ציין, כי מטרת הביקור של נשיא קבוצת בהרטי ההודית, היא לרכוש ציוד וטכנולוגיות ברמה גבוהה וכן לפתח שיתוף פעולה עם חברות ישראליות העוסקות בטכנולוגיות חקלאיות ובטיפול בתוצרת טריה. לנשיא הקבוצה יצטרפו המנכ"ל של חברת החקלאות ובכירים נוספים מחטיבת החקלאות והקמעונאות. להערכתו, צפויות עסקאות בהיקף של כ- 50-30 מיליוני דולרים רק כתוצאה מביקור זה. במכון היצוא מציינים, כי האורח מהודו ייפגש עם החברות הישראליות: נטפים, פלסטרו, מגה-טק, יורן, סטפאק, תרביות רה"ן, משתלות תשובה, זרעים גדרה, נען-דן. עוד מציינים במכון היצוא, כי מחזור המכירות של הקבוצה ההודית בהרטי הינו יותר מ- 30 מיליארד דולר ומועסקים בה 15,000 איש. הקבוצה עוסקת בתחומים: תקשורת ומידע – קבוצת בהרטי הינה קבוצת הטלקום הגדולה במדינה והמפעיל הסלולרי הגדול בהודו ביותר, טלפונים נייחים בפריסה ארצית וספק אינטרנט; ביטוח; חקלאות - קבוצת בהרטי הינה החברה החקלאית הגדולה בהודו לייצוא של תוצרת טרייה בשותפות עם בנק רוטשילד מבריטניה; חטיבה קמעונאית - הסכם עם WAL-MART, החברה מתעתדת לפתוח 2,350 חנויות בהודו במהלך השנים הקרובות. במכון היצוא מציינים, כי כבר כיום עובדות בהודו חברות ישראליות דוגמת: נטפים, פלסטרו, נען דן, כאשר לשתיים הראשונות מפעלים בהודו. יצוין, כי היצוא להודו (ללא יהלומים) גדל בשנת 2006 בכ- 10% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ- 490 מיליון דולר. מספר היצואנים להודו גדל ב- 6% והסתכם בכ- 982 חברות.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

משרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"
לאחר כחודש וחצי של דיונים במשרד האוצר, הבהירה נציגי האוצר במהלך דיונים של ועדת הכלכלה של הכנסת כי המדינה לא תפצה את הנוסעים הישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא" במלחמת איראן
המהלך עורר מחאה חריפה מצד חברי הכנסת ונציגי הענף. ח"כ ולדימיר
בליאק (יש עתיד) האשים את שר האוצר בצביעות, כשהוא מציין כי "מצא 3.7 מיליארד שקל לחלוקת מזון בעזה, אך מסרב להקצות 250 מיליון שקל לפיצוי אזרחי ישראל". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, הגדיר את ההחלטה "שערורייה" ודרש מראש הממשלה להתערב.
העימות סביב
הפיצוי נמשך כבר חודשים בין האוצר למשרד התחבורה, עם פערים מהותיים: במשרד התחבורה דרשו פיצוי על חמישה ימי שהייה, ואילו באוצר התעקשו על יומיים בלבד. לפי ההצעה המקורית, כל נוסע היה אמור לקבל כ־150 דולר ליום, עד תקרה של 750 דולר – בכפוף להוכחה כי נתקע בחו"ל בעקבות
ביטול טיסות על ידי המדינה.
נציגי חברות התעופה התריעו בדיון מפני פגיעה קשה ביכולתן הפיננסית. עוז ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע, טען כי אלפי תביעות תלויות ועומדות נגד החברה, וכי היעדר פיצוי מהמדינה עלול להביא לקריסת אחת מחברות התעופה הישראליות. אורי סירקיס,
מנכ"ל ישראייר, קרא להתערבות מיידית בחקיקה שתגן על החברות, בעוד שלומי זפרני מאל־על דרש להפסיק "לגלגל את הציבור ללא מענה או ודאות".
רגב מצדה סבורה כי המדינה צריכה להשתתף במימון שלושה ימי פיצוי נוספים מעבר לשני הימים שעל פי חוק יחולו על החברות, שכן
הפגיעה בנוסעים נגרמה מהחלטה ממשלתית – סגירת השמיים – ולא ממדיניות של חברות התעופה. בינתיים, ללא הסכמה בין המשרדים, אלפי נוסעים שנותרו תקועים בחו"ל בזמן המבצע, בהם גם מי שזומנו בצווי 8, נאלצים לשאת בעלויות הכבדות מכיסם.
- אירן מגרשת מעל חצי מליון פליטים אפגנים מחשש לריגול
- הכנסת אישרה: תוכנית פיצויים רחבת היקף לעסקים שנפגעו ממבצע עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורי סירקיס מנכ"ל ישראייר: "במסגרת המבצע נדרשנו לבטל עשרות טיסות ולהעביר מטוסים לחו"ל, אנחנו מקבלים מדי יום תביעות בהיקפים של מיליונים רבים, ואנחנו מבקשים התערבות מיידית לקידום חקיקה שתגן עלינו, כי בבימ"ש אומרים שביטלנו את הטיסה וזו סיטואציה בלתי אפשרית. בעיתוי ציני, יש היום דיון של שרת התחבורה לאפשר לוויז להקים כאן בייס".