מכון היצוא: נפתחת אפשרות לזינוק ביצוא להודו

נשיא קונצרן בהרטי ההודי בדרך לסדרת פגישות בישראל עם חברות כמו: נטפים, פלסטרו, מגה-טק, יורן, סטפאק, תרביות רה"ן ועוד
שי פאוזנר |

נפתח סיכוי להגדיל את היצוא הישראלי להודו בעשרות מיליוני דולרים בתחום טכנולוגיות חקלאיות. סוניל ב. מיטאל (Sunil B. Mittal), נשיא קבוצת הענק ההודית בהרטי (Bharti), יגיע לראשונה לישראל ב- 24 באפריל כאורח מכון היצוא ומשרד התמ"ת. צחי זלצר, המשמש נספח המסחרי של ישראל בהודו, סייע בהבאת הקבוצה לארץ. כך מסר יחיאל אסיה, מנכ"ל מכון היצוא.

אסיה ציין, כי מטרת הביקור של נשיא קבוצת בהרטי ההודית, היא לרכוש ציוד וטכנולוגיות ברמה גבוהה וכן לפתח שיתוף פעולה עם חברות ישראליות העוסקות בטכנולוגיות חקלאיות ובטיפול בתוצרת טריה. לנשיא הקבוצה יצטרפו המנכ"ל של חברת החקלאות ובכירים נוספים מחטיבת החקלאות והקמעונאות. להערכתו, צפויות עסקאות בהיקף של כ- 50-30 מיליוני דולרים רק כתוצאה מביקור זה.

במכון היצוא מציינים, כי האורח מהודו ייפגש עם החברות הישראליות: נטפים, פלסטרו, מגה-טק, יורן, סטפאק, תרביות רה"ן, משתלות תשובה, זרעים גדרה, נען-דן.

עוד מציינים במכון היצוא, כי מחזור המכירות של הקבוצה ההודית בהרטי הינו יותר מ- 30 מיליארד דולר ומועסקים בה 15,000 איש. הקבוצה עוסקת בתחומים: תקשורת ומידע – קבוצת בהרטי הינה קבוצת הטלקום הגדולה במדינה והמפעיל הסלולרי הגדול בהודו ביותר, טלפונים נייחים בפריסה ארצית וספק אינטרנט; ביטוח; חקלאות - קבוצת בהרטי הינה החברה החקלאית הגדולה בהודו לייצוא של תוצרת טרייה בשותפות עם בנק רוטשילד מבריטניה; חטיבה קמעונאית - הסכם עם WAL-MART, החברה מתעתדת לפתוח 2,350 חנויות בהודו במהלך השנים הקרובות.

במכון היצוא מציינים, כי כבר כיום עובדות בהודו חברות ישראליות דוגמת: נטפים, פלסטרו, נען דן, כאשר לשתיים הראשונות מפעלים בהודו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.