הח"כים רוצים מידע, העיתונים קוראים לשוב

הסערה שעוררה פרשת בשארה והשמועות הרבות בנושא תפסו את עמיתיו בכנסת בעיקר צמאים לפרטים. בעיתונות הערבית נשמעו קריאות ליו"ר בל"ד לחזור, בצד דיווח על בלבול במפלגתו
מעריב NRG |

בעקבות הראיונות שהעניק ח"כ עזמי בשארה לכלי תקשורת ערבים, בהם הבהיר כי מתנהל נגדו מסע הסתה וכי "רודפים" אותו פוליטית, מבהירים חלק מעמיתיו בכנסת כי ראוי להמתין עד שיתבררו כל הפרטים בפרשה. ח"כ שי חרמש קרא ליו"ר בל"ד לשוב לישראל ולהציג את טענותיו בדרך המקובלת ואילו ח"כ וילן הדגיש כי "עד שהדברים לא יתבררו קשה להבין על מה כל המהומה". גם בעיתונות הערבית בישראל היתה היום התייחסות נרחבת לסערה שעוררה נסיעתו של בשארה לחו"ל. בזמן שחלק מהעיתונים קראו לו בריש גלי "לשוב למולדת", העדיפו עיתונים אחרים לדבר על הבלבול בשורות מפלגתו.

לדברי ח"כ שי חרמש (קדימה) בשארה צריך לשוב ארצה ולהציג את טענותיו בדרך המקובלת. "בשארה הוא אדם אינטליגנטי, הוא מכיר את מערכת השלטון בישראל", אמר חרמש. "אם הוא מסתתר בחו"ל סימן שיש לו סיבה טובה לכך, שכן מי שמסתתר בחו"ל לא עושה זאת בגלל חציית רמזור באור אדום".

חרמש הבהיר כי בשארה יכול לחזור ארצה ולהוכיח את טענותיו בפני בית המשפט ובפני הציבור, ולא לזעוק מחו"ל על כך שהוא קורבן לרדיפה פוליטית ולהאשים גורמים כאלה ואחרים כאילו הם תופרים לו תיק. "אם הוא יבחר להמשיך ולהטיח האשמות מחו"ל ולא לחזור אז אולי מוטב שימשיך להתחבא שם", אמר חרמש.

ח"כ יצחק גלנטי (גיל) הדגיש כי במהלך כהונתו בכנסת גרם בשארה נזק גם לבית המחוקקים וגם לערביי ישראל. "מבחינתי בשארה היה ועודנו עוכר ישראל. הוא כמעט תמיד יוצא נגד המדינה באופן עקבי, ועל כן אם הוא לא ימשיך בתפקידו כחבר כנסת אני רואה בכך רק ברכה", ציין גלנטי, "גם לכנסת ישראל אבל גם לערביי ישראל שלהם ח"כ בשארה גרם נזק רב במהלך פעילותו. לא יתכן שכנסת ישראל תשמש במה לאדם עם עמדות אנטי ישראליות כמו שלו".

מייצג רק פלח של הציבור הערבי

ח"כ אבשלום וילן (מר"צ) הבהיר כי קשה להבין את כל הסערה סביב בשארה עד שלא יתבררו כל הפרטים והשמועות סביב נסיעתו לחו"ל. "רב הנסתר על הנגלה בפרשת בשארה. עד שהדברים לא יתבררו קשה להבין על מה כל המהומה", אמר וילן. "לכן, מוקדם מדי לקבוע האם אכן עזמי בשארה נרדף פוליטית כפי שהוא טוען".

ח"כ נדיה חילו (עבודה) מבהירה כי "על הציבור בישראל לזכור שח"כ בשארה הוא לא הדובר הבלעדי של ערביי ישראל. הוא מייצג רק פלח אחד מתוך המגזר הערבי. גם לאחר שיתבררו העובדות והטענות כלפיו אני קוראת לציבור בארץ לא לשפוט את כל אזרחי ישראל הערבים על פי המעשים המיוחסים לח"כ בשארה".

לדברי חילו, כמעט כל ערביי ישראל הם אזרחים נאמנים של המדינה, שהמאבק האמיתי שלהם צריך להתמקד בהישגים בתחום שוויון הזכויות, ולא בתחומים אחרים.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ציין: "אני לא שותף לא לקולות הצהלה של הימין ולא לקולות העצב והבכי של השמאל, בנושא בשארה מסיבה פשוטה, אינני מכיר את העובדות". לדבריו, "יש שמועות שונות שמסתובבות בכנסת, אבל להביע עמדה בנושא כל-כך רגיש הנוגע לח"כ ערבי במדינה יהודית יהיה מעשה לא אחראי כל עוד העובדות לא מונחות בפנינו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.