הח"כים רוצים מידע, העיתונים קוראים לשוב

הסערה שעוררה פרשת בשארה והשמועות הרבות בנושא תפסו את עמיתיו בכנסת בעיקר צמאים לפרטים. בעיתונות הערבית נשמעו קריאות ליו"ר בל"ד לחזור, בצד דיווח על בלבול במפלגתו
מעריב NRG |

בעקבות הראיונות שהעניק ח"כ עזמי בשארה לכלי תקשורת ערבים, בהם הבהיר כי מתנהל נגדו מסע הסתה וכי "רודפים" אותו פוליטית, מבהירים חלק מעמיתיו בכנסת כי ראוי להמתין עד שיתבררו כל הפרטים בפרשה. ח"כ שי חרמש קרא ליו"ר בל"ד לשוב לישראל ולהציג את טענותיו בדרך המקובלת ואילו ח"כ וילן הדגיש כי "עד שהדברים לא יתבררו קשה להבין על מה כל המהומה". גם בעיתונות הערבית בישראל היתה היום התייחסות נרחבת לסערה שעוררה נסיעתו של בשארה לחו"ל. בזמן שחלק מהעיתונים קראו לו בריש גלי "לשוב למולדת", העדיפו עיתונים אחרים לדבר על הבלבול בשורות מפלגתו. לדברי ח"כ שי חרמש (קדימה) בשארה צריך לשוב ארצה ולהציג את טענותיו בדרך המקובלת. "בשארה הוא אדם אינטליגנטי, הוא מכיר את מערכת השלטון בישראל", אמר חרמש. "אם הוא מסתתר בחו"ל סימן שיש לו סיבה טובה לכך, שכן מי שמסתתר בחו"ל לא עושה זאת בגלל חציית רמזור באור אדום". חרמש הבהיר כי בשארה יכול לחזור ארצה ולהוכיח את טענותיו בפני בית המשפט ובפני הציבור, ולא לזעוק מחו"ל על כך שהוא קורבן לרדיפה פוליטית ולהאשים גורמים כאלה ואחרים כאילו הם תופרים לו תיק. "אם הוא יבחר להמשיך ולהטיח האשמות מחו"ל ולא לחזור אז אולי מוטב שימשיך להתחבא שם", אמר חרמש. ח"כ יצחק גלנטי (גיל) הדגיש כי במהלך כהונתו בכנסת גרם בשארה נזק גם לבית המחוקקים וגם לערביי ישראל. "מבחינתי בשארה היה ועודנו עוכר ישראל. הוא כמעט תמיד יוצא נגד המדינה באופן עקבי, ועל כן אם הוא לא ימשיך בתפקידו כחבר כנסת אני רואה בכך רק ברכה", ציין גלנטי, "גם לכנסת ישראל אבל גם לערביי ישראל שלהם ח"כ בשארה גרם נזק רב במהלך פעילותו. לא יתכן שכנסת ישראל תשמש במה לאדם עם עמדות אנטי ישראליות כמו שלו". מייצג רק פלח של הציבור הערבי ח"כ אבשלום וילן (מר"צ) הבהיר כי קשה להבין את כל הסערה סביב בשארה עד שלא יתבררו כל הפרטים והשמועות סביב נסיעתו לחו"ל. "רב הנסתר על הנגלה בפרשת בשארה. עד שהדברים לא יתבררו קשה להבין על מה כל המהומה", אמר וילן. "לכן, מוקדם מדי לקבוע האם אכן עזמי בשארה נרדף פוליטית כפי שהוא טוען". ח"כ נדיה חילו (עבודה) מבהירה כי "על הציבור בישראל לזכור שח"כ בשארה הוא לא הדובר הבלעדי של ערביי ישראל. הוא מייצג רק פלח אחד מתוך המגזר הערבי. גם לאחר שיתבררו העובדות והטענות כלפיו אני קוראת לציבור בארץ לא לשפוט את כל אזרחי ישראל הערבים על פי המעשים המיוחסים לח"כ בשארה". לדברי חילו, כמעט כל ערביי ישראל הם אזרחים נאמנים של המדינה, שהמאבק האמיתי שלהם צריך להתמקד בהישגים בתחום שוויון הזכויות, ולא בתחומים אחרים. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ציין: "אני לא שותף לא לקולות הצהלה של הימין ולא לקולות העצב והבכי של השמאל, בנושא בשארה מסיבה פשוטה, אינני מכיר את העובדות". לדבריו, "יש שמועות שונות שמסתובבות בכנסת, אבל להביע עמדה בנושא כל-כך רגיש הנוגע לח"כ ערבי במדינה יהודית יהיה מעשה לא אחראי כל עוד העובדות לא מונחות בפנינו". לאתר NRG

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.95%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.