ענף מתכות בסיס – הביקוש מהמזרח יוצר מומנטום חיובי
חשיבותן של מתכות בסיס הינה הכרחית לצמיחה הכלכלית העולמית, אך ענף זה נמצא רחוק מזרקורי שוק ההון, בניגוד לסחורות האופנתיות כמו הנפט או הזהב. רק בשנים האחרונות החלו המשקיעים להתעניין בענף מתכות הבסיס, שהציג בשנה שעברה זינוק ניכר, אך עדיין נמצא ברמות תמחור נמוכות יחסית.
הגורם המרכזי לעליית מחירי מתכות הבסיס הינו הביקושים החזקים מהמדינות המתפתחות (בעיקר מסין), הנהנות מצמיחה מהירה וצורכות חומרים וסחורות בתהליכי ייצור ובניה. הביקוש ההולך וגובר, לצד ההיצע המוגבל, מובילים לירידה במלאי מתכות בשוק, וכתוצאה מכך לעליות מחירים. תהליכים אלה באו לידי ביטוי בשיפור ניכר ברווחיותן של החברות העוסקות בכריית מתכות בסיס, ולעליות במחירי מניותיהן, אך לא בצורה שווה לכל סוגי המתכות. המתכות שנהנו מהעליות בצורה מרבית הן הנחושת (החומר העיקרי בייצור חוטי חשמל), כמו כן הניקל והאבץ (בהן נעשה שימוש בייצור פלדת אל-חלד), כאשר האלומיניום הציגה עליות מתונות יחסית.
יצרניות רבות של מתכות בסיס ממוקמות בקנדה, מדינה רבת משאבי טבע. זהותו הקנדי של СIBC, שהנו בין הבנקים המובילים בקנדה, מאפשר לפיכך יתרון יחסי למשקיעים הישראליים בסקירת ענף מתכות הבסיס, עם דגש על חברות קנדיות, הנהנות מהקרבה למכרות, לצד הפרישה הגלובאלית. חברות הכריה הקנדיות מספקות למשקיעים שקיפות מיטבית וניהול איכותי, עם פעילות ענפה מחוץ לקנדה - במדינות המזרח הרחוק, דרום אמריקה ואפריקה. תהליכי הקונסולידציה המתרחשים בענף המתכות (כשבשנת 2006 לבדה בוצעו בקנדה כ-700 עסקאות מיזוגים ורכישות) מהווים גורם נוסף של הצפת ערך עבור המשקיע בתחום.
בסקירתם האחרונה, ציינו האנליסטים של CIBC את הזדמנויות ההשקעה הטמונות בענף המתכות, ואת מנועי הצמיחה העיקריים. להערכתם, כלכת סין, שהפכה לצרכנית הגדולה בעולם (בהיקפים כפולים מאלה של ארה"ב), תמשיך להוביל את הביקושים למתכות, כשמצב ההיצע צפוי להישאר מוגבל לפחות בשנים הקרובות. יחד עם זאת, תמחור החברות בענף נמצא ברמות שפל היסטוריות, עם מכפיל תזרימי (Price/CashFlow) בטווח של 4-6 ועם מכפיל רווח בטווח של 7-10. תמחור זה נובע מהערכות שמרניות בשוק שאינן צופות המשך עליית מחירי מתכות. במידה והמחירים ימשיכו במגמת עליה, עשוי ענף מתכות הבסיס להתברר כהזדמנות השקעה משתלמת.
הדו"ח הוא אינפורמטיבי בלבד, והוא לא נועד לשמש הצעה או שידול לקנות או למכור מניות כלשהן. הדו"ח מבוסס על מידע אשר CIBC ISRAEL Ltd. מאמינה כי היינו מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותו או לדיוקו של תוכן הדו"ח. אין הדו"ח מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות הנוגעות לחברה נשוא הדו"ח, לתעשייה בה היא פועלת, ולמניה. אנו מניחים כי הדו"ח יקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. דעות המובאות בדו"ח עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. משקיע הקורא את הדו"ח אינו יכול להניח כי הסתמכות על הדעות וההמלצות המובאות בו, תיצור עבורו רווחים. המניות הנזכרות בדו"ח עשויות שלא להתאים לכל סוגי המשקיעים. אנו או מי מטעמנו עשויים למכור או לקנות מניות המוזכרות בדו"ח בזמן שהדו"ח מופץ. מניות הנקובות במטבע-חוץ, נתונות גם לתנודות הנובעות משינויים בשערי חליפין. לתנודות אלה יכולות להיות השפעות חיוביות או שליליות על החזר ההשקעה, בשעת ההמרה למטבע המקומי של דיווידנדים, ריבית, או של תמורת המכירה.
* CIBC World ,Markets הינו עושה שוק במניה, ו/או היה חתם או חתם משותף בהנפקה ציבורית או פרטית של חברה זו, או של אחת מן החברות הקשורות אליה, ו/או סיפק ייעוץ פיננסי לחברה או לאחת מן החברות הקשורות אליה במהלך התקופה של שלוש שנים שקדמה לדוח.
* אין להעתיק בכל דרך שהיא שום חלק מדוח זה ללא רשות בכתב של Israel Ltd CIBC .
* כל הזכויות שמורות ל- Israel Ltd CIBC. דוח זה נכתב בישראל, בעברית, ע"י ISRAEL Ltd. CIBC. לשימוש בישראל בלבד.
סרגיי וסצ'ונוק - אנליסט בכיר CIBC ישראל
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
