ברבעון שחלף גייסו החברות קרוב לסך גיוסי 2006 כולה
המסחר בשוק המניות במרס התאפיין בתנודתיות רבה בשערי המניות, וזאת על רקע אי יציבות בשווקים בחו"ל ושביתות במשק מחד ופרסום נתונים מקרו-כלכליים חיוביים ודו"חות כספיים רווחיים לשנת 2006, מצד שני. בסיכום חודש מרס עלו מדדי ת"א-100 ות"א-25 בכ-2.5% ומתחילת השנה בכ-8%.
במרבית המדדים המובילים נרשמו עליות, כאשר מדד יתר-150 עלה בשיעור של כ-3.5% החודש ובכ-14% בסיכום הרבעון הראשון של 2007. מאידך, מדד תל-טק 15 ירד במרס בכ-1.3%, לאחר עלייה בשיעור של כ-8% מתחילת השנה.
במניות הסתכם המחזור היומי בכ-1.8 מיליארד שקל, ירידה קלה לעומת מחזורי השיא שנרשמו בחודש הקודם. יצוין כי מחזורים אלה גבוהים משמעותית מהמחזורים הממוצעים בשנת 2006.
במסחר באופציות על מדד ת"א-25 נרשמה עלייה בפעילות ובממוצע נסחרו כ-440 אלף יחידות ביום - המחזור החודשי הגבוה ביותר מאז השקתן. באופציות על מט"ח לא נרשמה עלייה בפעילות, למרות ייסוף השקל מול הדולר בכ-1.3%, ונסחרו כ-31 אלף יחידות ביום בדומה לממוצע מתחילת השנה.
גל ההנפקות על בסיס דו"חות ספטמבר 2006 נחתם החודש ובשוק המניות הראשוני גייסו 6 חברות חדשות כחצי מיליארד שקל ו-10 חברות ותיקות גייסו כ-140 מיליון שקל.
מבין המנפיקות החדשות בלטו כלל פיננסים וחברת הביומד – איתמר מדיקל, שגייסו מהציבור כ-305 וכ-105 מיליון שקל, בהתאמה. כמו כן בוצעו החודש 12 הקצאות פרטיות בסכום כולל של כ-430 מיליון שקל. מרבית הסכום, כ-168 מיליון שקל, גויס בהקצאה שביצעה אוסיף , באמצעות אג"ח להמרה, למוסדיים. מימוש סופי של 2 סדרות של אופציות רכישה למניות הזרים לחברות – ישרס ובית הזהב 90 מיליון שקל.
בסיכום הרבעון הראשון של השנה גייסו חברות בשוק המניות בתל-אביב, כ-11.1 מיליארד שקל, סכום הנמוך אך במעט לעומת סך הגיוסים בכל שנת 2006.
הפעילות הערה בשוק מוצרי מדדים נמשכה ובמרס הונפקו סדרה אחת של תעודות סל על מדד מניות בחו"ל, 4 תעודות סל על מדדי אג"ח מקומיים ולראשונה הונפקה סדרה של תעודות סל על מדד אג"ח בחו"ל (IBOXHY). כיום נסחרות בבורסה 144 סדרות של מוצרי מדדים, לעומת כ-116 סדרות בתחילת השנה וסך שווי החזקות הציבור בהן הגיע בדצמבר 2006 לכ-13 מיליארד שקל.
הנפקות אג"ח בולטות ע"י חברות חדשות היו של חברת הנדל"ן – נאוסיטי וחברת ההשקעות – אמריס, בסך כ-189 ו-143 מיליון שקל, בהתאמה, באמצעות אג"ח צמודות מדד. מבין המנפיקות הותיקות בלטו דיסקונט מנפיקים, שהנפיקה אג"ח לא צמודות בסך כ-350 מיליון שקל ופועלים הנפקות, שגייסה סכום זהה באמצעות אג"ח צמודות מדד ואג"ח לא צמודות.
בנוסף, בוצעו 7 הקצאות פרטיות של אג"ח צמודות מדד, למשקיעים מוסדיים, בהיקף של כחצי מיליארד שקל ומימוש סופי של כתבי אופציה לאג"ח הזרים לפטרו גרופ כ-70 מיליון שקל.
בסיכום הרבעון הראשון של 2007 גייס הסקטור העסקי מהציבור אג"ח בהיקף של כ-10 מיליארד שקל לעומת כ-23 מיליארד שקל בכל שנת 2006.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
