סיפור השבוע: הפרישה הרועמת של ילד הפלא
ביום רביעי בבוקר קיבל ראובן אגסי, את פרס יקיר התעשייה, במסגרת טקס שנערך במליאת הבוקר של ועידת Software07. אגסי קיבל את הפרס על תרומתו למיזם "טכניון לכל אחד", שמסייע ליזמים צעירים בתחילת דרכם. אחר הצהריים, בשעה 17:00 חנך אגסי את הבניין החדש של חברת אדובי ישראל, שבראשה הוא עומד - עוד מיזם שהחליט לקחת במסגרת הקריירה הארוכה שלו. כמה דקות לאחר סיום הטקס, הבין אגסי שהפרס והטקס החגיגי לא היו הרגעים הדרמטיים ביותר באותו יום. הוא התבשר, כי בנו, שי אגסי, שזכה לכינוי "ילד הפלא הישראלי", הודיע על סיום תפקידו כחבר הנהלת סאפ העולמית.
סביר להניח שהאב ראובן ידע על מחשבותיו של בנו, אבל עושה רושם שכמו מרבית האנשים המכירים את שי ואת סאפ, הוא הופתע מהעיתוי. התגובה הראשונה של הנהלת סאפ, מיד עם הפרסום בוול סטריט, הייתה "אין תגובה". לקח להנהלה של ענק התוכנה הגרמני כמה שעות לעכל את העובדה שאגסי אכן מתכוון לממש את תוכניותיו ולהיפרד מהחברה בה עבד שש שנים, כחבר הנהלה, ויחד איתה הגיע להישגים רבים, הן ברמה העולמית והן כישראלי.
העיתוי המקרי של רצף האירועים אופייני, במידה מסויימת, למשפחה המיוחדת הזו מרעננה. גם האב וגם הבן כבר עשו כמה מהפכות בחייהם, שהציבו אותם בראש הכותרות של מהדורות החדשות העולמיות.
אגסי הפך זה מכבר לאחד מהאייקונים היותר פופולאריים בענף ההיי-טק הישראלי. כבר מגיל צעיר גילה עניין במחשבים, ואת ילדותו עשה בבית הספר האמריקני בארגנטינה, שם ביצע אביו ראובן, תא"ל במילואים, שליחות מטעם תדיראן. כאשר עמד להתגייס לצה"ל כבר החזיק שי בתואר ראשון מהטכניון, ואת שירותו הצבאי עשה בחיל המודיעין. בסוף שנות ה-90, בשיאה של הבועה, החליט שי להקים את חברת הסטארט-אפ טופ טיר, שפיתחה טכנולוגיה בשם DRAG AND RELATE, שאז הייתה מהפכנית לחלוטין. הפוקנציה שלה היתה קישור בין נתונים במערכות המידע, שלימים יצרה את הבסיס למה שקוראים כיום הפורטל הארגוני.
את האקזיט הראשון שלו עשו שי ואביו דווקא עם חברת באאן, אז מתחרה די קשה של סאפ. החברה השקיעה בטופ טיר 114 מיליון דולרים תמורת 95% מהחברה. אבל כבר אז גילה אגסי שהוא מבין לא רק בטכנולוגיה אלא גם בעסקים. הימים היו ימים קשים לבאאן, שנכנסה לקשיים. באחד ממסעותיו ברחבי עמק הסיליקון, כך סיפר לי פעם, הצליח להגיע לשיחה עם בכיר בשלוחה של סאפ בחוף המערבי. מה שהיה אמור להיות פגישה קצרה ומנומסת עם יזם פוטנציאלי, שכמוהו הגיעו בכמויות מדי חודש לסאפ, הסתיים כעבור כמה ימים בעסקת מכירה שהפתיעה את כל העולם. סאפ רכשה את טופ טיר תמורת 400 מיליון דולרים, סכום שיא באותה תקופה.
"היה לי הרבה מזל", סיפר אחר כך אגסי, "נפלתי עליהם בדיוק בתקופה שבה הם היו בצומת דרכים מבחינה טכנולוגית. הפתרון שאנחנו פיתחנו בטופ טיר נפל עליהם כמו כפפה ליד, והם, כדרכם של אנשי עסקים ומומחי טכנולוגיה, לא המתינו הרבה". טופ טיר שולבה בחטיבת הפורטלים של סאפ.
שלוש שנים לאחר הרכישה, צורף אגסי כאחד משבעת חברי הנהלת סאפ העולמית, היחיד שלא היה גרמני. שנה קודם לכן, נבחר לאחד מאנשי השנה על ידי המגזין טיים. מאז, העובדה שאגסי יתפוס את המושכות יום אחד, לצידו של ליאו אפוטקר, היתה עניין של זמן. זה היה ברור לו, כמו גם לכל המשקיעים.
החזון הטכנולוגי של אגסי הוכיח את עצמו שוב ושוב. השיא היה כאשר בשנת 2004 עמד בראש פרויקט פיתוח תוכנת NetWeaver, אחד מספינות הדגל של סאפ. אגסי היה גאה בפרויקט זה, לא רק בגלל חדשנותו, אלא בגלל החלק הישראלי בפיתוח שלו, שנעשה במעבדות סאפ ברעננה. סאפ, לא מעט כנראה בהשראת אגסי, השקיעה הרבה מאוד דולרים בהקמת מרכז פיתוח בישראל, לצד חיזוק קשריה עם המפיצה הראשית ונציגתה בישראל, חברת נס. בכל פעם שאגסי הגיע לארץ, הן למטרות עסקים והן כדי לבקר את אביו ומשפחתו, בילה בבניין סאפ ברעננה שעות לא מעטות.
למרות שההודעה על פרישתו של אגסי מטעם סאפ היתה די מינורית, אי אפשר היה להסתיר את מה שהתרחש מתחת לפני השטח. בראיון ראשון שהעניק אתמול אגסי לשבועון ביזנס וויק הוא נדרש לשאלה מדוע התפטר.
"ליאו ואני נתבשרנו כבר לפני 18 חודשים כי נהיה מנכ"לים משותפים", אמר אגסי בתשובה לשאלת כתב השבועון סטיב היימן. "הרעיון היה, שאחרי חמש שנים שבהן אני עובד לצידו של ליאו, אצטרך להיות עוד חמש שנים בתפקיד בעצמי. זוהי התחייבות לעשר שנים, שלמעשה לא יכולתי לקחת על עצמי. בשנים האחרונות צברתי ארבעה מיליון מיילים, ויש לכך גם השלכות על משפחתי ועל הקריירה שלי", אמר אגסי. הוא מכחיש מכל וכל כי היה לו מאבק עם קגרמן, שכהונתו הוארכה בשנתיים לפחות. לדבריו, "אלו הן שמועות מצד קבוצות בלתי מזוהות בתוך סאפ".
אגסי מספר, כי את ההחלטה על הפרישה קיבל כבר בינואר האחרון, בוועידת דאבוס. אז התבשר על הארכת כהונתו של קגרמן. היו לא מעט נסיונות להניאו מההחלטה, מאחר וראשי סאפ יודעים היטב כמה שווה אגסי, ומה כמות הנזק התדמיתי שייגרם להם עם עזיבתו. אבל בראיון לביזנס וויק מציין אגסי כי הוא אינו נוטש לגמרי את החברה, והוא ישמש כיועץ מיוחד לתקופה מסויימת, עם לשכה וקשר לחברה.
הן אגסי והן הנהלת סאפ לא הצליחו להזים את השמועות והפרשנויות שנשמעו לאחרונה, לפיהן הסיבה האמיתית לפרישה היא חילוקי דעות טכנולוגים שנתגלעו בין אגסי להנהלת החברה. גורמים המקורבים לחברה ולאגסי אמרו כי "אגסי הוא טכנולוג. הוא צפה קדימה את הכיוונים שאליהם, לדעתו, סאפ הייתה צריכה ללכת, במיוחד בתחום ה-SMB. הקצב היה איטי מדי בשבילו, הענק הגרמני לא מוכן לעשות הכל כדי להתאים את עצמו למציאות החדשה ולהילחם על השוק".
כך או כך פרישתו של אגסי היא עובדה מוגמרת. השאלה היותר מסקרנת היא העיסוק החדש שלו, שגם הוא כולו טבוע בחדשנות, במיזמים ולמעשה בהמצאת הגלגל מחדש. אגסי, שתרם ב-39 שנות חייו רבות לתעשיית ההיי-טק, ובעזרתה הניע גלגלי תעשיות ענקיות בעולם, שמע וראה כי אחת הבעיות הקשות של בני האנוש היא התחממות כדור הארץ, משבר האנרגיה, וזיהום האוויר. יש בכך הרבה יותר מסמליות שאגסי החליט לתרום את כישרונו והידע שלו לבעיה עולמית זו, דרך פעילות עם אייקון אחר של ההון האנושי היהודי: סטף ורטהיימר. ואי אפשר למצוא לחזון הזה שותף יותר טוב משמעון פרס, יזם במובן הציוני רעיוני של המילה.
אגסי אם כן אורז את חפציו וכנראה חוזר הביתה. אגסי האב, שמוקיר ומעריץ את בנו, בוודאי אינו מצטער על כך. הוא עצמו מכר לסאפ את חברת מנהל, שבסיס הטכנולוגיה שלה מהווה את ליבת הפתרונות של החברה לשוק ה-SMB. אגסי היה יו"ר מעבדות סאפ במשך שנה וניהל את חטיבת הפיתוח של סאפ בתחום זה, עד שהחליט לפרוש לפני שנה. "הבנתי שאין לי הרבה מה לעשות שם", אמר אגסי לא פעם. משפחת אגסי שוב מתאחדת, אבל מי שמכיר אותם יודע שהם לא ירדו מהר מהכותרות.
תגובות בישראל
ישי שניידובר, מנהל קבוצת סאפ בישראל, שעבד בצמוד לאגסי, אמר מיד לאחר היוודע דבר התפטרותו, כי "שי אגסי מגלם את רוח היזמות הישראלית, המשלבת חזון עם תעוזה ויכולת טכנולוגית מופלאה. שי הצליח להקים, במו ידיו, חברת תוכנה מצליחה ביותר, אשר פרצה לעולם הרחב, ועוררה עניין רב בקהילייה הטכנולוגית הבינלאומית. היה לנו הכבוד להכיר את שי אגסי ולעבוד בשיתוף פעולה עמו, תוך התרשמות עמוקה מאישיותו ומנסיונו המקצועי. שי תרם רבות להצלחתה של סאפ בישראל ופתרונותיה של החברה מיושמים כיום במספר רב של ארגונים בארץ. אנו מאחלים לשי אגסי הצלחה רבה בדרכו החדשה. אנו משוכנעים כי שי יתרום רבות ויוביל להישגים בתחומים בהם יחליט לפעול".
איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, הוא אחד הלקוחות המרכזיים של סאפ בישראל. כהן ואגסי צברו שעות רבות ביחד. בתגובה לידיעה על פרישתו של אגסי, אמר כהן כי "נפגשנו לראשונה בכנס הראשון של סאפ העולמית באורלנדו. השנה הייתה שנת 2000, התקופה שלפני עידן המרכב"ה. שי שמע עברית ותהה מה "הישראלים האלה" עושים פה. הצגנו את עצמנו (מוני יניב ז"ל ואנוכי), סיפרנו לשי על חזון המרכב"ה, והוספנו שנהווה דוגמה עולמית למערכת ERP כלל ממשלתית. זו היתה תחילתה של ידידות מופלאה שבהמשכה פסענו יד ביד לאורך כל התהליך המפרך של בניית המרכב"ה. מערכת יחסים זו הצמיחה חברות אמיצה בינינו שהתבססב על אמון הדדי מלא.
לא פעם אמר לי שי שישראל היא בקושי חברת 'קטרפילר' עבור סאפ, כלומר משאב כלכלי זניח בלבד, אבל שי ידע להעריך את המשמעות הקונספטואלית של מרכב"ה והעריך אותה כסמן ימני . לדבריו, זוהי התנסות ראשונה בה מערכת ERP אחת חובקת את כלל הסקטור הציבורי וערוכה במקשה אחת לשירות הציבור. שי העריך את התעוזה והחזון הנדרשים למימוש פרויקט מעין זה ותמך ב'שיגעון' שלנו להניעו, מתוך מחשבה שמדינות נוספות בעולם יחבקו את הבשורה הזו.
מהרגע ששי נרתם לתמיכה בפרויקט הוא ראה בפעילות זו ציונות ללא מרכאות והעניק לנו את תחושת הביטחון שיש על מי לסמוך ושאנחנו ביחד. בכל תקלה או בעיה בה נתקלנו - שי היה שם מוכן ומזומן. וזאת ללא כל קשר למיקום הגיאוגרפי שלו על הגלובוס. גם אם שהה בסין הוא היה מושך בכל החוטים על למנת לפתור לנו את התקלות שניצבו בדרכנו.
שי היקר, חשוב לי שתדע שכל זמן שאתה היית חלק מסאפ הרגשתי שיש לי גב חזק ותומך. תחושת הביטחון הזו הייתה מצרך חיוני בתהליך הובלת השינוי שלקחתי על עצמי. אני גאה ושמח על ההזדמנות להכיר אותך, לעבוד אתך ורואה בך חבר אמיתי.
בשם כל אנשי המרכב"ה, אני רוצה שתדע שכולנו אסירי תודה לך על כך ומעריכים את המאמץ ואת היחס המיוחד שהענקת לנו. עבורנו, נטישתך את סאפ היא אבידה, עבורך זוהי צומת להתפתחות אישית נוספת".
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות
לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח?
רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת.
לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל.
במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל.
ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים.
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.