פישמן חוזר לרווחים: גידול של 55% ברווחי כלכלית י-ם
החברה הכלכלית לירושלים (כלכלית ירושלים ), בשליטת אליעזר פישמן, הפועלת בייזום, רכישה והקמת מבנים והשכרתם, פרסמה תוצאות הדוחות הכספיים לשנת 2006 בהם יישמה לראשונה את התקנים הבינלאומיים החדשים, IFRS, דבר שהגדיל את מאזן החברה.
הרווח הנקי של החברה הסתכם השנה בכ-939 מליון שקל לעומת 604 מליון שקל אשתקד, גידול של 55%. עיקר הגידול ברווח נבע ממימוש נכסים ההיקף של 205 מיליון שקל לעומת 14 מיליון ב-2005, מהנפקת חברת הבת MIRLAND בלונדון, מהשבחת נכסי הנדל"ן שבבעלותה ומשיפור כלכלי בשווקים בהם פועלת החברה.
הכנסות החברה מפעולות לשנת 2006 הסתכמו לסך של 1,372 מליון שקל לעומת 912 מליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 49%. הגידול נבע מגידול בשכ"ד וממכירות מבנים. הכנסות החברה מהשכרה לשנת 2006 הסתכמו לסך של 1,031 מיליון שקל, גידול של כ- 35% לעומת כ- 766 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הגידול בהכנסות נובע בעיקר מהכנסות ממבנים שנרכשו בחו"ל בתקופה האחרונה.הכנסות מהשכרה בחו"ל מהוות כ-66% מסך ההכנסות מהשכרה ומסתכמות לסך של 660 מיליון שקל.
במהלך 2006 השקיעה החברה במקרקעין סך של 3.4 מיליארד שקל כולל, לעומת השקעה של כ-1.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מרבית ההשקעות התבצעו בנדל"ן מניב בחו"ל.
החברה מחזיקה, יחד עם האחרים, עד לתאריך פרסום הדוחות, בכ- 3 מיליון מ"ר שטחים להשכרה, מתוכם בחו"ל מחזיקה החברה כ- 1.3 מיליון מ"ר. נכסי החברה מושכרים ל- 6700 שוכרים ושיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה עומד על 88%. ההון העצמי של החברה בצרוף זכויות המיעוט עומד על כ-4 מיליארד שקלים לעומת כ- 550 מיליון שקל שעמד ההון העצמי בסוף הרבעון השלישי של שנת 2005.
הוצאות ההנהלה גדלו בשיעור דיספרופורציונלי ביחס לשיעור גידול נפח פעילות החברה. סעיף הוצאות ההנהלה, כאמור, גדל פי 2.3 לכ-170 מיליון שקל ב-2006 לעומת 73.6 מיליון שקל אשתקד.
נזכיר בין הנהנים מסעיף "הוצאות ההנהלה" נמנים היו"ר, אליעזר פישמן, בנו אייל פישמן ובתו ענת מניפז.
ההון העצמי, אינו כולל תוספת שווי שוק של השקעת החברה במירלנד (בסכום נטו של כ-1.585 מיליארד שקל לפני מס). מניית החברה זינקה ב-140% בשנת 2006 ומאז הוסיפה עוד כ- 31% לשווייה העומד כיום על כ-254 מיליארד שקל.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
