אלרוב משתתפת במכרז של צרפת לרכישת ארמון בפריס

הציעה 450 מליון דולר לארמון שהוסב לפני שנים רבות למלון באחד הרחובות היוקרתיים ביותר בעיר בסביבת כיכר הניצחון
שי פאוזנר |

חברת הבת של אלרוב , אלרוב נדל"ן (אלרוב נדלן ) ומלונאות הנמצאת בשליטת אלפרד אקירוב, הגישה הצעה במסגרת מכרז שיזמה מדינת צרפת, לרכישת ארמון בפריס. המחיר שהציעה החברה עבור הנכס הינו 333.3 מליון יורו (כ- 450 מיליון דולר) ותוקף ההצעה הינו עד לסוף חודש יולי. הנכס נבנה בתחילת המאה כארמון ושימש כמלון יוקרתי בשם MAGESTIC וכיום נמצא בבעלותה של ממשלת צרפת. המבנה הכולל שתי קומות מרתף ,קומת קרקע ו-6 קומות נוספות, שוכן ברח' KLEBER בקרבת שער הניצחון, בליבו של איזור התיירות והעסקים של פריס ומשתרע על כ-30,000 מ"ר על פני אי של ארבעה רחובות מרכזיים. במידה ותזכה החברה במכרז, בכוונתה להסב את הנכס למלון יוקרתי מהמובילים בפריס בן כ-280 חדרים וסוויטות, כמו כן יכלול המלון אולמות לכנסים ומסעדות. בנוסף, במידה והחברה תזכה במכרז היא תפעל לצרף שותף נוסף לרכישת הבעלות על הנכס. החברה תיזום את הסבתו למלון יוקרתי ותנהל אותו. לאור ניסיונה המוכח בבניית בנייני יוקרה וניהול מקצועי של בית מלון, מעריכה החברה כי הנכס יניב לה ולשותף שיצטרף תשואה אופטימלית. במסגרת תנאי המכרז העמידה החברה למדינת צרפת ערבות בנקאית בסך 10 מיליון יורו, ערבות זו תהווה חלק מהתמורה עבור הנכס במקרה של זכייה. השלמת עסקת מכירת הנכס בהתאם לתנאי המכרז צפויה עד 30.4.2007. למדינת צרפת זכות לערוך סיבוב שני בין משתתפי המכרז, במקרה כזה השלמת העסקה תדחה לסוף מאי. הנכס ימשיך לשמש לאחר מכירתו את משרד החוץ הצרפתי (כשוכר של הנכס) עבור כנסים בינלאומיים עד 31.3.2009, עם זכות הארכה בשנה נוספת. דמי השכירות השנתיים אשר ישולמו על ידי צרפת עד 31.3.2009 מחושבים לפי 4.2% מהתמורה אותה ישלם הרוכש עבור הנכס. דמי השכירות השנתיים הנגזרים מהמחיר האמור אותו הציעה החברה מסתכמים בכ- 14 מיליון יורו ויועלו ב- 35% אם תוארך תקופת השכירות מעבר לאפריל 2008. אלפרד אקירוב, מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון אלרוב מסר: "אנו מקווים כי נזכה במכרז של מדינת צרפת. הצעתנו במכרז זה הינה צעד נוסף ביישום התוכנית האסטרטגית שלנו לפיתוח רשת בתי מלון יוקרתיים שתמנה כ-1,500 חדרים. במידה ונזכה במכרז, יצטרף מלון זה לרשת המלונות המתפתחת, אשר נכון להיום כוללת את המלון באמסטרדם, אשר נמצא בשלבי שינוי ייעוד ויש לגביו כבר תוכניות בנייה, למלון מצודת דוד והמלון החדש הנבנה בימים אלו בפרויקט ממילא בירושלים, שעתיד להיפתח לקהל בתחילת שנת 2008, שלושתם יחדיו מונים כ-800 חדרים". "אנו ממשיכים לפעול לאיתור נכסים נוספים אשר מתאימים לשמש כמלונות יוקרה בערי תיירות מרכזיות באירופה ואשר עומדים בקריטריונים שהצבנו לעצמנו". אלרוב (ישראל) הינה חברה מובילה בתחום הנדל"ן, המשקיעה ופעילה בפרויקטים איכותיים ויוקרתיים. בחו"ל - החברה פועלת באמצעות חברת הבת אלרוב נדל"ן בתחום הנדל"ן המניב במערב אירופה והיא מתמקדת בעסקאות פיננסיות בעלות שיעורי תשואה גבוהים ובנכסים בעלי שוכרים ברמה גבוהה ולטווח ארוך. החברה החלה לפעול לביסוס רשת מלונות יוקרה בבעלותה. נכון להיום החלה החברה בתכנון בניית מלונה הראשון באמסטרדם. היקף נכסי הקבוצה במערב אירופה עומד כיום על כ-1.8 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.