אלרוב משתתפת במכרז של צרפת לרכישת ארמון בפריס
חברת הבת של אלרוב , אלרוב נדל"ן (אלרוב נדלן ) ומלונאות הנמצאת בשליטת אלפרד אקירוב, הגישה הצעה במסגרת מכרז שיזמה מדינת צרפת, לרכישת ארמון בפריס. המחיר שהציעה החברה עבור הנכס הינו 333.3 מליון יורו (כ- 450 מיליון דולר) ותוקף ההצעה הינו עד לסוף חודש יולי. הנכס נבנה בתחילת המאה כארמון ושימש כמלון יוקרתי בשם MAGESTIC וכיום נמצא בבעלותה של ממשלת צרפת.
המבנה הכולל שתי קומות מרתף ,קומת קרקע ו-6 קומות נוספות, שוכן ברח' KLEBER בקרבת שער הניצחון, בליבו של איזור התיירות והעסקים של פריס ומשתרע על כ-30,000 מ"ר על פני אי של ארבעה רחובות מרכזיים.
במידה ותזכה החברה במכרז, בכוונתה להסב את הנכס למלון יוקרתי מהמובילים בפריס בן כ-280 חדרים וסוויטות, כמו כן יכלול המלון אולמות לכנסים ומסעדות. בנוסף, במידה והחברה תזכה במכרז היא תפעל לצרף שותף נוסף לרכישת הבעלות על הנכס. החברה תיזום את הסבתו למלון יוקרתי ותנהל אותו. לאור ניסיונה המוכח בבניית בנייני יוקרה וניהול מקצועי של בית מלון, מעריכה החברה כי הנכס יניב לה ולשותף שיצטרף תשואה אופטימלית.
במסגרת תנאי המכרז העמידה החברה למדינת צרפת ערבות בנקאית בסך 10 מיליון יורו, ערבות זו תהווה חלק מהתמורה עבור הנכס במקרה של זכייה. השלמת עסקת מכירת הנכס בהתאם לתנאי המכרז צפויה עד 30.4.2007. למדינת צרפת זכות לערוך סיבוב שני בין משתתפי המכרז, במקרה כזה השלמת העסקה תדחה לסוף מאי.
הנכס ימשיך לשמש לאחר מכירתו את משרד החוץ הצרפתי (כשוכר של הנכס) עבור כנסים בינלאומיים עד 31.3.2009, עם זכות הארכה בשנה נוספת.
דמי השכירות השנתיים אשר ישולמו על ידי צרפת עד 31.3.2009 מחושבים לפי 4.2% מהתמורה אותה ישלם הרוכש עבור הנכס. דמי השכירות השנתיים הנגזרים מהמחיר האמור אותו הציעה החברה מסתכמים בכ- 14 מיליון יורו ויועלו ב- 35% אם תוארך תקופת השכירות מעבר לאפריל 2008.
אלפרד אקירוב, מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון אלרוב מסר: "אנו מקווים כי נזכה במכרז של מדינת צרפת. הצעתנו במכרז זה הינה צעד נוסף ביישום התוכנית האסטרטגית שלנו לפיתוח רשת בתי מלון יוקרתיים שתמנה כ-1,500 חדרים. במידה ונזכה במכרז, יצטרף מלון זה לרשת המלונות המתפתחת, אשר נכון להיום כוללת את המלון באמסטרדם, אשר נמצא בשלבי שינוי ייעוד ויש לגביו כבר תוכניות בנייה, למלון מצודת דוד והמלון החדש הנבנה בימים אלו בפרויקט ממילא בירושלים, שעתיד להיפתח לקהל בתחילת שנת 2008, שלושתם יחדיו מונים כ-800 חדרים".
"אנו ממשיכים לפעול לאיתור נכסים נוספים אשר מתאימים לשמש כמלונות יוקרה בערי תיירות מרכזיות באירופה ואשר עומדים בקריטריונים שהצבנו לעצמנו".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")