השופטים קבעו: רמון מורשע, אך אין קלון
שופטי בימ"ש השלום החליטו שלא לבטל את הרשעתו של רמון אך קבעו שלא היה במעשיו קלון. המשמעות: יוכל לכהן כח"כ ואולי גם כשר. העונש: 120 שעות עבודה לציבור ותשלום פיצוי
ההרשעה נותרה - אין קלון: השופטים במשפטו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, שהורשע בביצוע מעשה מגונה בחיילת ה', הותירו את הרשעתו בעינה, אך קבעו כי אין בה קלון. השופטים גזרו על רמון 120 שעות עבודה לציבור ו-15 אלף שקל פיצויים אותם ישלם למתלוננת. המשמעות: רמון לא צריך להתפטר מהכנסת והוא יוכל להתמנות לשר באישור של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
בצאתו מאולם בית המשפט סירב רמון להתייחס לגזר הדין, ואמר לכלי התקשורת: "איני מתכוון להגיד דבר, אני מודה לכם ומצטער שהטרחתי אתכם. בטוח שלא ניפגש כאן יותר". עורך דינו, דן שיינמן, אמר כי "אני מניח שההחלטה ממזערת את הנזק. בשלב זה אנו לא יודעים אם נערער, צריך לשקול הכל".
"פרשת רמון" החלה ב-12 ביולי 2006, כשר המשפטים דאז הוזעק לישיבה דחופה במשרד ראש הממשלה בקריה בתל-אביב בעקבות חטיפת החיילים בגבול הצפון. באותו יום הגיעה ה', חיילת ששירתה בלשכת ראש הממשלה, להיפרד ממפקדיה וחברותיה. היא ביקשה מרמון צילום משותף למזכרת, והוא נישק אותה בניגוד לרצונה.
החקירה הבשילה להגשת כתב אישום נגד שר משפטים בישראל, ושבעה חודשים לאחר האירוע הרשיעו השופטים, חיותה כוחן, דניאלה שריזלי ודניאל בארי, פה אחד את רמון בביצוע מעשה מגונה בה'.
גם עתידו הפוליטי יוכרע הבוקר
לאחר הכרעת הדין ביקש פרקליטו של רמון, עו"ד דן שיינמן, מבית המשפט לבטל את הרשעתו של רמון. מדובר בצעד נדיר, שמשמעותו היא שלרמון לא יהיה רישום פלילי, והוא יכול להוציא תעודת יושר ולחזור לחיים הציבוריים.
תסקיר שירות המבחן שהוגש לפני שבועיים לבית המשפט המליץ לבטל את ההרשעה, בנימוק שסוג העבירה שעבר רמון, חומרתה, מצבו האישי ועברו, יחד עם העובדה שהוא הביע חרטה, מצדיקים את הצעד. שירות המבחן המליץ להטיל על השר לשעבר 180 שעות של עבודות למען הציבור. מנגד, התובעת במשפט, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, ביקשה להשאיר את ההרשעה ולהטיל על רמון עונש מאסר על תנאי.
באותו דיון התנצל רמון בפני ה', שלא נכחה באולם. "כבר בחקירת המשטרה אמרתי שלא נהגתי כשורה", אמר אז. "כשנישקתי את המתלוננת, נהגתי באופן לא אתי. כבר אז הבעתי חרטה וצער, וגם היום אני מתנצל על עצם המעשה, ומבקש סליחה שפגעתי בה".

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
