איתן עצטה רכש השליטה ב"טרגט מרקט" ממנפאואר
מנכ"ל קבוצת טרגט-מרקט, איתן עצטה, רוכש את חלקה של מנפאואר בקבוצה, 60 אחוז מהמניות, לפי שווי קבוצה של 6 מיליון דולר. חלוקת המניות החדשה בקבוצה תהיה: עצטה - 60%; מירי סיני, ששימשה עד כה כמשנה למנכ"ל תשמש כמנכ"ל משותף ותחזיק ב-30%; ונדב שרעבי, מנכ"ל חברת-הבת "טרגט פוינט", יחזיק ב-10% ממניות החברה.
טרגט מרקט הוקמה לפני כ-14 שנה על ידי עצטה וחברת כח האדם "מנפאואר". במהלך השנים השתנה המבנה הארגוני של החברה לקבוצה עם חברות-בנות: "טרגט פוינט" - לתחום הקמעונאות; "טרגט דיירקט" - שיווק ישיר; "טרגט איוונט" - הפקות אירועים; ו"טרגט דיגיטל" - שיווק באינטרנט.
כיום, עומד היקף הפעילות של הקבוצה על 90 מיליון שקל בשנה. בין לקוחות
החברה: יוניליוור, חוגלה-קימברלי, פלאפון, שטראוס, סימילאק, מוטורולה, בנק לאומי, מבשלות בירה ישראל ועוד.
לדברי עצטה: "בסופו של דבר, בדיוק כמו נישואין, לא ניתן להחזיק שותפות בכוח. הסיטואציה הגבילה אותי וחסמה אפשרות לקחת הצעות שונות להתפתחות עתידית. אני שמח שמצאנו את הדרך להמשיך קדימה, עם שותפים חדשים שמאמינים בחזון". עצטה אומר כי היו הצעות בעבר - הן מגופים בינלאומיים והן מגופים בארץ. כיום, אין לדבריו הצעה ’על השולחן’, אבל ניסיון העבר מלמד שאלו תגענה.
תחום השיווק הישיר והקד"מ נשלט כיום על-ידי חברת פרומרקט, וטרגט-מרקט מדביקה את הפער בצעדים גדולים. התחום כולו צמח בשנים האחרונות במידה ניכרת, לדעתו של עצטה - לא כלי השיווק השתנו, אלא הצרכן. "התחלנו בחברה עם שם לא מפרגן של ’קד"מ’, וכעת כולם יודעים שאנו עושים כלי שיווק. הצרכן התבגר והחכים".
עצטה, בוגר תחום הפרסום בעצמו, לא מתאפק לעקוץ את התחום המקביל - ולעיתים המתחרה: "לעולם שלנו יש הרבה יותר מה להציע מפרסום", הוא אומר, "השיווק השתנה, הצרכן השתנה והשוק גם צריך להשתחרר מתפיסות מיושנות, ולשווק בכלים החדשים שיש כיום".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
