הקשר הלונדוני של אורקל

כנס אורקל לעסקים, שנערך אתמול במרכז הכנסים אבניו קריית שדה התעופה, טמן בחובו שני מסרים חשובים: הראשון: אורקל ממשיכה לפתח ולהחיות את החברות שרכשה בשנים האחרונות, ביניהן סיבל ופיפלסופט. השני: האשכול האזורי אליו משתייכת ישראל כעת - שונה, והיא נמצאת לצד אנגליה, אירלנד ודרום אפריקה
יהודה קונפורטס |

כמה פעמים בשנה מקיימת אורקל ישראל כנסים גדולים, שמרכזים סביבם בכל פעם לקוחות, שותפים ומנהלים רבים. כנס אחד הוא שבוע אורקל, שבו מרביצים תורה לאלפי משתמשים - מיישמים ומקצוענים. הכנס השני, ולא פחות חשוב, הוא זה שנערך אתמול במרכז הכנסים אבניו בקריית שדה התעופה, ובו מציג הסניף הישראלי את הפתרונות הטכנולוגיים שלו עבור עולם העסקים.

בעיקר מדברים בכנס זה על פתרונות ה-ERP, ה-BI ה-CRM ואחרים שהחברה מספקת, אותם פתרונות שהם מוקד התחרות העזה שקיימת בין אורקל לסאפ, ושורה של חברות אחרות. בזירה זו מציגה אורקל את הנוכחות הגבוהה שלה בשוק ה-ERP. ואם מדברים ERP, אי אפשר שלא להזכיר את סאפ, היריבה המרה של לארי אליסון.

הכנס אתמול, שריכז כרגיל כמות גדולה מאוד של לקוחות, משתמשים, ואנשי מקצוע, נוצל לשתי מטרות עיקריות: הכרזת גרסאות חדשות לשורה של מוצרים של אורקל ושל החברות שכיום בבעלותה - לאחר גל הרכישות שביצעה בשנים האחרונות. מסר נוסף, וגם לא פחות חשוב, הוא הצורך למסד את הקשר עם הבוסים החדשים מאנגליה. החלוקה האזורית בניהול השתנתה, המטה האחראי על אורקל ישראל עבר לאחריותה של אנגליה, עובדה שיש בה הרבה יותר מסתם שינוי ארגוני.

אורקל מצויה כעת בשיאו של מאמץ, שנועד למצב אותה כמובילת שוק בתחום התווכה. כאן היא משחקת במגרש של ענקים, כמו יבמ שמצד אחד מתחרה בה, ומצד שני, היא שותפה בכירה שלה. מיצובה כמובילת שוק התווכה, מרחיק את אורקל מהיריבות המסורתית שלה מול סאפ, והופך אותה לחברה משמעותית הרבה יותר מאשר חברת בסיסי נתונים ופתרונות מיחשוב ארגוניים. המיצוב הזה, שבו השקיעה אורקל דם, יזע ודמעות – כלל, בין היתר, את רכישת החברות סיבל ופיפלסופט, אחרי לא מעט מאבקים.

בהכריזם אתמול על הגרסאות החדשות של אורקל, סיבל ופיפלסופט, ביקשו שליחיו של לארי אליסון בישראל, להוכיח שוב ושוב כי הרכישות אכן נעשו לצרכים ענייניים, ולא על מנת לחסל מתחרים.

הם גם נועדו להזים את ההערכות מצד "מומחים", שידעו לומר כי יכול להיות שלארי אליסון רוצה מאוד למזג ולשלב בין כל הטכנולוגיות שקיימות בחברות שהוא קנה - אבל זו תהיה משימה בלתי אפשרית: הן ברמה הפרקטית, הן ברמות של האנשים, השותפים והתחרות בשוק. עלייתו לבמה של אריה רימיני מטלדור, החברה שבמשך שנים ייצגה את סיבל בישראל, הייתה עוד הוכחה פומבית, שהחברות האלו ממשיכות לפרוח ולגדול, ויש להן נוכחות בשוק הישראלי.

ועכשיו לקשר האנגלי. החיבור של אזור EMEA לסניף האנגלי, הביא גם לחילופי בוסים שממונים על הסניף הישראלי. הבכיר שבהם הוא איאן סמית, סגן נשיא בכיר, שהגיע לביקור ראשון בישראל, בלוויית קבוצת בכירים אחרים.

סמית הגיע לישראל במוצאי שבת. את משחק הכדורגל בין נבחרת ישראל לנבחרת אנגליה, הוא ראה באולם האח"מים בנמל התעופה בדרכו ארצה, יחד עם חבורת ישראלים. על במת מרכז הכנסים אי אפשר לזהות אצלו אכזבה מכך שנבחרת אנגליה לא ניצחה.(בשיחה פרטית אף גילה כי רבים באנגליה, שהיתה שרויה במתח לא פחות מאיתנו, היו משוכנעים כי הנבחרת שלהם תפסיד...)

תיקו בכדורגל, ניצחון בעסקים

הסיבה שהוא לא ממש בכה בעקבות התיקו, היא הרבה פחות מורכבת ממה שהקהל יכול היה לחשוב: "אני סקוטי", הזכיר לכולם את מוצאו, וזה היה מספיק. יש מעט מאוד סקוטים שיחרפו נפשם כדי שנבחרת אנגליה תנצח ואם היא לא ניצחה את ישראל, מבחינתם זו באמת סיבה למסיבה. אבל המעבר של ישראל אל הקהילה הבריטית העסקית, משמח את סמית הרבה יותר. כאן הוא מקווה שהתוצאות שתשיג הנבחרת המקומית של אורקל, יהיו הרבה יותר מתיקו, כפי שהיה במשחק בשבת.

סמית, העובד באורקל מזה שמונה שנים, היה לפני כן לקוח גדול שלה, בתפקידו כמנמ"ר בריטיש טלקום. לאורקל הגיע לאחר פגישה קשה שהיתה לו עם הבוס לעתיד, מייסד אורקל, לארי אליסון. "הסברתי לו מה לא מוצא חן בעיני במוצרים של אורקל" אמר סמית, ולאחר שבועיים קיבל שיחת טלפון מלשכתו של לארי. ההצעה היתה פשוטה: "אם אתה יודע כל כך טוב מה לא בסדר אצלנו, אליסון מזמין אותך להצטרף אלינו ולתקן את כל הליקויים", אמרו לו מהצד השני של האוקיינוס.

הצד הישראלי העסקי בכנס, הוצג על ידי דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר. תחום הסלולר, בדומה לתחום הבנקאות, מבוסס על טכנולוגיה, מיחשוב וכמובן מערכות מידע. בהיות פרטנר החברה הצעירה ביותר מבין חברות הסלולר, שהצטרפה אחרונה לוותיקות ממנה - סלקום ופלאפון, היא מיצבה את עצמה במשך שנים כחברה טכנולוגית. מערך ההקמה של החברה היה מבוסס כולו על ארכיטקטורה של מערכות מיחשוב, מידע, טכנולוגיה מתקדמת ועוד.

המכשירים שהחברה משווקת, שידרו תמיד את המילה האחרונה בעולם הסלולר שמתחדש בקצב מטורף. אורקל היא שותף טכנולוגי אסטרטגי חשוב מאוד בחברה. אבנר הקדיש את ההרצאה שלו לקשר שבין פעילות החברה, לבין ה-IT והפתרונות העסקיים האחרים. הוא הגיע לכך לאחר שהסביר באריכות, כמו מורה לתלמידיו המרותקים, מהי רשת סלולרית, כיצד היא עובדת, וכמובן למה בדור 3 יש הכי פחות קרינה.

בחוץ עשו חלק גדול מבאי הכנס, את מה שעושים בדרך כלל בכנסים אלו. רישות חברתי, רישות עסקי (נטוורקינג), ועסקים. פעם בשנה נפגשת קהילייה שצורכת פתרונות של חברה רב-לאומית, ותיקה יחסית בישראל. חברה, שמיישמת יותר מכל את המשמעות שנובעת מהרלבנטיות של מערכות המידע והמיחשוב בעולם העסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

בנקים
צילום: אילוסטרציה

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח? 

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים

רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת. 

לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל. 


               ריביות על עו"ש ביתרת זכות

במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל

ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים. 

כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.