אזהרה לספקים: הצרכנים לא מרוצים
דירוג החברות השנתי שמפרסם ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל STKI, מדי שנה, כמעט הפך להיות ספורט לאומי. יש בו את כל המימדים של תחרות מלכת יופי, או מצעד פזמונים, או כל פורמט אחר של "כוכב נולד", שמאפיינים את התרבות הישראלית הניבטת מהמסך הקטן מדי ערב.
ככל שמועד ההכרעה בקרב הולך ומתקרב, כך גובר המתח בקרב החברות. כמויות הטלפונים וה-SMS-ים, שמקבלים ג'ימי ואנשיו – עורכי הסקר, שוברת שיאים כל שנה. אחת החברות, הנמצאת בראש הטבלה, שלחה לא פחות מ-45 מסרונים לעורכי הסקר, בתוך פחות משבוע. כולם מנדבים מידע, כולם רוצים להשפיע על הטבלאות, שנכתבות ונסגרות לפחות שבוע מראש.
השנה החליט שוורצקוף למצות את הרייטינג עד הסוף. לראשונה הודיע, שאת ההרצאה המרכזית, שבה יחשוף את טבלת החברות המובילות, על פי מזגרים ומדדים שונים, ישא בסוף היום - ולא בתחילתו. דרמה במלוא מובן המילה. המידע הרגיש נשמר בסוד.
ברמה הפרקטית, אין משמעות חשובה לדירוג - מלבד עוד כלי בידיהם של אנשי השיווק, כדי להוכיח עד כמה החברה שלהם באמת גדולה. מבחינה זו, הזוכים הגדולים השנה, הם אנשי המכירות של מלם ותים, שמועמדים למיזוג, ועל פי נתוני הסקר, הם נושפים בעורף של החברות המובילות.
יש להניח שגם הדירוג של STKI לא יהיה נקי מהערות ומטענות של החברות המתחרות, שיוכיחו באותות ובמופתים, כי המספרים של החברות הללו מורכבים מתפוחים, תפוזים ועגבניות, שאי אפשר בכלל לחבר ביניהם, כפי שאנשי חברה אל"ף יאמרו מן הסתם, ואילו אנשי חברה בי"ת יגידו: "חברים, מספיק עם המשחקים, המספרים מדווחים לבורסה, הם מפוקחים על ידי רואי חשבון, הם שקובעים, וכל השאר הן פרשנויות לא רלבנטיות".
"אבל" גדול
אבל, יש נתון אחד בדו"ח, שמודגש השנה בצורה בולטת: יחסי ספק-לקוח. אותו ערך עליון, שכל איש מכירות מתחיל מדקלם בכל בוקר, לפני צאתו לפגישות - מתחיל להתכרסם, ומבחינתם של הספקים זהו נתון מדאיג. נתוני הסקר של STKI אומרים במפורש, כי הצרכנים - הלקוחות של ספקי השירותים, אינם מרוצים מרמת הפרויקטים והשירות שהם קיבלו מהספקים. "לרוב הלקוחות יש הרגשה רעה מהפרויקטים שהם קיבלו מאינטגרטורים, היו לא מעט בעיות בתחום זה", אומר שוורצקוף.
לדעת כותב שורות אלו, דווקא המסקנה הזו של ג'ימי, שהיא פרי שיחות ארוכות עם לקוחותיהם של הספקים - צריכה להדליק נורה אדומה אצל החברות הגדולות. מאחר ולא מדובר במוצר מדף, אלא בפרויקטים לטווח ארוך - חוסר שביעות הרצון של הלקוחות, לא ממש נראה על פני השטח. אבל הוא מתחיל לחלחל. לספקים יש סיבות רבות, מדוע הגענו למצב הזה. תחרות קשה ביותר, הורדת מחירים, אשר מונעת מהרצון לחסוך באיכות הפרויקטים ובתכולה שלהם. לראשונה מזה שנים רבות, ג'ימי מעיד כי כמעט ולא היה לקוח, שלא התלונן על הספק שלו.
מעבר למצעד המכירות, הדירוג והגאווה מי גדול ומי קטן - שביעות רצון הלקוח היא הדבר המרכזי ביותר, שאותו צריכות החברות הספקיות לקחת במלוא תשומת הלב ולטפל בו. מנמ"רים מאמינים בספקים, רואים בהם שותפים עסקיים, ולא פעם נעזרים בהם כדי להעביר תקציבים בהנהלה. הם עשויים להיפגע לא פחות מאשר אותו ספק, שנכשל. האמון שקיבלו המנמ"רים מהבוסים שלהם, יירד לטימיון. האשראי יימחק, וכשיבוא ספק אחר, אליו יפנה המנמ"ר - יהיה קשה מאוד לשכנע שוב את המנכ"לים, למה הספק הזה טוב ולמה השני - לא.
נכון הוא שצריך להיזהר מהכללות, ובתוך השוק הגדול הזה, יש ספקים טובים וטובים פחות, אבל העובדה שהסקר מראה שסך מדד שביעות הרצון של הלקוחות הוא רע כל כך, צריכה לגרום לכך שכל מנכ"ל ומנהל שיווק יילכו הביתה, יקחו פסק זמן, ויבדקו את עצמם היטב. אסור להמתין לצונאמי האמיתי - שבו הלקוחות יאבדו אמון בספקים. זה יחזיר אותנו אחורה לפחות עשור, וכל המאמצים הכנים שנעשו במשך השנים, הן מצד הספקים והן מצד הלקוחות, לבנות מערכת יחסי אמון - עלולים לרדת לטימיון. גם טענות סרק שמן הסתם תושמענה, כבכל שנה, שמתייחסות לעורך הסקר ולמהותו – אינן במקומן. חובת ההוכחה כעת היא על הספקים, ורק הם. ויפה שעת אחת קודם.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
