מה יותר מטריד את הבנק המרכזי בארה"ב ?

גולת הכותרת של האירועים בשבוע החולף הייתה החלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב.
פסגות אופק |

ליתר דיוק הייתה זו הצפייה להודעה עצמה שנתלוותה להחלטה על הריבית וזאת מכיוון שלא הייתה ציפייה לשינוי בריבית בפגישה זו ואכן הותיר הפד (הבנק המרכזי) את הריבית על כנה. מסיבותיו שלו גם הבנק המרכזי ביפן הותיר את הריבית על כנה.

עתה, כשתם קמפיין העלאות הריבית וזו היא הפעם השישית ברציפות שבוחר הפד להותיר את הריבית ללא שינוי, הודעת הריבית מרכזת עניין רב. על פי הנוהג המקובל בקרב הפעילים בשווקים נערך ניתוח מלא של כל משפט ומילה מן ההודעה, כזו שהייתה בעבר והושמטה או כזו שנוספה וכל זאת בכדי לתת משקל לאחד משני הקטבים – אינפלציה או צמיחה - המשפיעים על החלטת הריבית.

בניגוד לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, כדוגמת זה של ישראל או אירופה, אין הבנק המרכזי בארה"ב מחויב ליעד של יציבות מחירים באופן כמעט בלעדי. בבואו להחליט על גובה הריבית הוא משקלל שני גורמים: הצפי לתוואי הצמיחה והצפי לתוואי האינפלציה בשנה הקרובה. הנתון האחרון שהתפרסם על האינפלציה הצביע על אינפלציה ברמה של 2.7%. במידה ותחזית הצמיחה של המשק האמריקאי הייתה מלמדת על המשכה של מגמת הצמיחה מלאכתו של הבנק המרכזי הייתה קלה אך בהינתן חוסר הודאות בנוגע לעוצמת ההאטה הצפויה למשק נמצאים מעצבי מדיניות בבנק המרכזי בעמדה לא פשוטה.

הנתונים האחרונים על הצמיחה בארה"ב מצביעים על מגמת האטה אך מקשים מאוד על הערכת עוצמתה של האטה זו. הנתונים על שוק הבתים שהתפרסמו השבוע המשיכו להצביע על ירידה הדרגתית בפעילות, הייצור התעשייתי הפתיע ועלה בפברואר מעל לצפי אך התחזית שלו מצביעה על חולשה. הוצאות הצרכנים היו כמעט ללא שינוי מתחילת השנה ורמת ההשקעות של החברות התמתנה. מנגד, השיפור בשוק העבודה מהווה את אחד המקורות לאינפלציה העתידית. שיעור האבטלה ירד לרמה של 4.5%, העלות הממוצעת של יחידת עבודה נמצאת בעליה ורמת הפריון יורדת ומשאירה מעט מקום לחברות לספוג עליות מחירים. נראה כי לפני שיחליט הפד על הורדת ריבית (לה מייחלים הפעילים בשווקים) הוא יבקש לקבל הוכחה גם לחולשה בשוק העבודה.

יש לזכור שמעבר לצמיחה ואינפלציה יש איזה עניין קטן של בועה בשוק הנדל"ן שמצריכה טיפול. בהודעה בחר הפד שלא להתייחס למצבו המידרדר של שוק הסאב –פריים למשכנתאות והדבר גרם למעט אכזבה. עם זאת, מדיניות הריבית בהחלט משקללת את עניין זה. למעשה, כניסה לתקופה של האטה ואף גלישה למיתון מתון תוציא אוויר מבועת הנדל"ן ו"תקרר" את תחזית האינפלציה, יתכן מאוד שלשם מכוון הפד והדבר מהווה תמיכה נוספת לכך שרמת הריבית לא תשונה בקרוב.

בשבוע הבא צפויים להתפרסם בארה"ב נתונים נוספים על שוק הנדל"ן, הזמנות למוצרי בני –קיימא והאומדן הסופי לצמיחה של ארה"ב ברבעון קודם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.