פדיון חופשה בתקופת העבודה פסול ומנוגד לחוק
עובדות
-------
אברהם מרחיב (להלן: "העובד") הועסק במוקד אמון סביון (1981) בע"מ (להלן: "המעבידה") בתפקיד שומר באתרים שונים החל מיום 1.1.1993 ועד ליום 18.1.1997. המעבידה הינה חברת שמירה וחל עליה צו ההרחבה בענף השמירה.
לטענת העובד מייד בתחילת עבודתו חתם על חוזה עבודה אישי עם המעבידה. ביום 21.11.1996 פנה בא כוח העובד למעבידה בדרישה לתשלום תוספות שונות כגון: נסיעות, דמי חגים, פדיון חופשה שנתית, גמול עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית, הפרשות לקרן פנסיה, תוספת ותק ופיצוי הלנת שכר בגין אי תשלום שכר במועד הקבוע בחוק. משלא נענו דרישות העובד, התפטר בטענה כי אי תשלום התוספות מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ולכן זכאי הוא לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
לטענת המעבידה השכר אותו קיבל העובד כולל בתוכו את כל התוספות שהעובד זכאי להן על פי החוק וצווי ההרחבה החלים עליו ובכלל זה צו ההרחבה בענף השמירה. המעבידה טענה כי שכרו של העובד עלה על השכר התעריפי ויש לחייבו להחזיר לה את הסכומים שקיבל העולים על השכר התעריפי.
בית הדין האזורי קיבל את תביעת העובד בחלקה וכן את התביעה שכנגד שהגישה המעבידה.
בית הדין הארצי לעבודה פסק
-------------------------
בית הדין הארצי קיבל את ערעור העובד על קבלת התביעה שכנגד וכן קיבל את ערעורו באשר לזכאותו לפדיון חופשה וגמול בגין עבודה במנוחה השבועית. יתר חלקי הערעור כמו גם הערעור שכנגד נדחו כפי שיפורט להלן.
קבלת התביעה שכנגד וחיובו של העובד להשיב סכומים העולים על השכר התעריפי
בית הדין קבע כי אין ליתן תוקף להוראה לפיה יהיה העובד זכאי לתשלום זכויות המגיעות לו עקב עבודתו רק אם ישיב לחברה סכומים ששולמו לו העולים על השכר התעריפי. מדובר בזכויות קוגנטיות הנובעות מחוקי המגן וויתור עובד על זכות מעין זו מהווה פגיעה בסדר הציבורי, ואין לו תוקף מחייב. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר ההתניה על הזכויות לא נעשית בהסכם שנחתם לאחר סיום יחסי העבודה שמטרתו להביא לסיום מחלוקות בין הצדדים, אלא בעת הקבלה לעבודה או במהלך יחסי העבודה כפי שארע במקרה הנדון. בית הדין ציין כי נקודת המוצא של המעבידה בדבר תשלום העולה בעשרות אחוזים על שכר המינימום אינה נכונה. על מנת לבחון את הפער בין השכר שהיה אמור העובד להשתכר לבין מה שהשתכר בפועל יש להוסיף לשכר המינימום את כל התוספות המגיעות לו מכוח צווי ההרחבה החלים עליו. החישוב החדש שיש לערוך בהתחשב בנתונים מגלה כי המעבידה שילמה לעובד הלכה למעשה כ-13% מעבר למה שהייתה מחויבת לשלם לו על פי צו ההרחבה. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי התמורה שהעובד קיבל עולה בהרבה על התמורה שהיה מקבל לו שולם לו השכר והתוספות כמתחייב מצו ההרחבה ולכן, אין לחייבו להשיב את הסכומים שקיבל למעבידה.
זכאות לפיצויי פיטורים
בית הדין קיבל את טענת העובד ופסק כי יש לראות בהתפטרותו התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.
זכאות להפרשות לקרן דמי מחלה
בית הדין חזר על ההלכה הפסוקה לפיה, כאשר לא הוכח כי העובד חלה במהלך יחסי העבודה או סמוך לסיומם אין מקום לחייב את המעביד בתשלום פיצוי בגין אי הפרשה לביטוח דמי מחלה, שכן הזכות לדמי מחלה על פי תקנות מבטחים בדבר דמי מחלה פוקעת, בדרך כלל, עם סיום יחסי עובד מעביד ובמקרים מיוחדים תקופה קצרה לאחר סיומם. במקרה דנן, לא הוכח כי העובד חלה בתקופת עבודתו אצל המעבידה ומשכך, אין מקום לפסוק לו פיצוי בגין אי ההפרשה לביטוח דמי המחלה. אף טענתו של העובד כי בשל אי ההפרשה נגרם לו נזק, שכן לא צבר תקופת ותק בקרן, דינה להידחות שכן העובד לא הוכיח כי במקום עבודתו החדש היה חולה ובשל אי ביטוחו נגרם לו נזק.
פדיון חופשה שנתית
דין ערעור העובד בנושא זה להתקבל. נוהג, לפיו עובד "פודה" את זכות חופשתו השנתית בתוך תקופת העבודה להבדיל מסיום תקופת העבודה הוא פסול ומנוגד לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 ולתכליתו. תכלית חוק חופשה שנתית היא שהעובד יקבל את חופשתו בעין. מטרת החוק היא סוציאלית - שהעובד ינוח מעבודתו וינפוש. מעביד המשלם לעובד "פדיון חופשה" בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק לו אותה בעין, גם בהסכמת העובד ואפילו על פי דרישתו, עלול להסתכן בתשלום כפול. הדרך היחידה המותרת לתשלום פדיון חופשה היא כאשר חדל העובד לעבוד מבלי שניתנה לו החופשה המגיעה לו. אשר על כן, זכאי העובד לפדיון ימי החופשה הנתבעים על ידו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
פיצוי הלנה
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
