ביקושי יתר של 58 מיליון ש' בהנפקת תכלית תל בונד

הנפקת התעודות של מייקל דייויס ותכלית נסגרה בגיוס של 20 מיליון שקל. בין החברות שאיגרות החוב שלהן נכללות במדד, ניתן למנות את: חברת החשמל, בזק, פרטנר, פז, דיסקונט השקעות, בנק הפועלים, אי.די.בי אחזקות, בנק לאומי, סלקום וגזית גלוב
שי פאוזנר |

הנפקת תעודות הסל "תכלית תל-בונד" של קבוצת מייקל דיוויס ותכלית בית השקעות בסוף השבוע נסגרה בגיוס של כ-20 מיליון שקל. בהנפקה נרשמו ביקושי יתר של כ-58 מיליון שקל, כך שהמזמינים קיבלו רק כ-35% מכמות התעודות שהזמינו. לאחר השלמת ההנפקה, מנהלת תכלית 18 תעודות סל.

התעודה "תכלית תל-בונד" תעקוב תעקוב אחר מדד "תל-בונד" שהושק לאחרונה בבורסת תל-אביב, ותאפשר למשקיעים להשקיע באמצעות התעודה בסל של איגרות חוב של חברות איכותיות הנסחרות בתל-אביב. המדד מורכב מ-20 איגרות חוב קונצרניות, והוא מתאפיין כיום במח"מ (משך חיים ממוצע) של כ-5.3 שנים ובדירוג ממוצע של AA (דאבל איי).

בין החברות שאיגרות החוב שלהן נכללות במדד, ניתן למנות את: חברת החשמל, בזק, פרטנר, פז, דיסקונט השקעות, בנק הפועלים, אי.די.בי אחזקות, בנק לאומי, סלקום וגזית גלוב. על פני תנאי המדד, חייבות איגרות החוב הנכללות בו להיות בהיקף כספי של לפחות 250 מיליון שקל, משך החיים שלהן חייב לעמוד לפחות על שנה וחצי, והדירוג המינימלי הנדרש כדי להכלל במדד הוא A- (איי מינוס). כמו כן, האיגרות שבמדד חייבות להכלל בין 75 איגרות החוב הסחירות בתל-אביב.

"תכלית תל-בונד" תגבה מהמשקיעים דמי ניהול בשיעור של 0.35%. כמו כן, התעודה תשקיע 80% מהריבית שתחולק על ידי האג"חים חזרה לתוך המדד, ואילו 20% מכספי הריבית מיועדים לחלוקה למשקיעים.

איל סגל, מנכ"ל תכלית בית השקעות, אמר: "לאחר ההנפקה הנוכחית, מציגה תכלית תעודות סל פתרון כולל למשקיעים המעוניינים להשקיע את כספם בנכסים העוקבים אחר אפיקי ההשקעה המרכזיים, לרבות מדדי מניות מובילים בישראל ובחו"ל, מטבעות מובילים, סחורות כדוגמת הנפט והכסף, ואיגרות חוב. עם זאת, אנו ממשיכים לפעול להרחבת סל המוצרים שלנו כדי לאפשר ללקוחותינו פתרון מלא לבניית תיק השקעות מפוזר וגלובלי המורכב ממספר רב של אפיקי השקעה".

תכלית תעודות סל השלימה בחודשים האחרונים הנפקת מספר תעודות סל ותעודות סחורה, ביניהן תעודות המאפשרות השקעה בנפט או התגוננות מפני ירידת מחירו ("תכלית נפט" ו"תכלית שורט נפט"), וכן תעודות על המדדים נדל"ן 15, תל-דיב 20 ו"תכלית שורט 25".

תכלית תעודות סל הוקמה באוגוסט 2004 על ידי תכלית, מקבוצת דיסקונט, ועל ידי קבוצת מייקל דיוויס. החברה מנהלת תעודות סל על מדדי מניות ואג"חים בישראל ובחו"ל, על מטבעות וסחורות. תכלית מנהלת כיום 18 תעודות סל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.