היום תאושר מכירת תנובה לאייפקס ב-1.025 מיליארד ד'
"ממשלת ישראל תסדיר את הפעילות במועצת החלב, ותסדיר בחקיקה, אחת ולתמיד, את מחיר החלב". כך אומר היום (ג') בוועידת תנובה שר החקלאות, שלום שמחון שלדבריו, "אני יכול להבטיח לכם שאני מחויב לעתיד משק החלב בארץ".
שמחון החמיא למנכ"ל תנובה אריק רייכמן, ואמר כי מדובר באחד המנהלים המוכשרים במשק. "רייכמן ידע כיצד להצעיד את תנובה קדימה, ואני מקווה שקרן אייפקס תדע להמשיך בדרך שלו".
"אני שמח שהרפתנים נמצאים פה יחד עם כל צירי ועידת תנובה, מתוך אחריות לדרך, מתוך יכולת לנהל ויכוח אך גם לקבל החלטה בזמן אמת. ידעתם ברגע הנכון להניח את הנשק ולהיות שותפים אמיתיים למהלך גדול להתיישבות העובדת. מגיע לכם כל הכבוד".
שמחון פנה למנכ"ל קרן אייפקס בישראל ואמר כי היא גילתה תבונה רבה בהסכם הרכישה ובחבירה למאיר שמיר. "אתם מקבלים לידיכם את הדבר הכי מפואר שיש לתנועת ההתיישבות" אמר שמחון. "מאחורי הכסף יש פה הרבה מאוד אנשים, ותנובה מהווה לגביהם מקור של תקווה".
יותר מ-1100 משתתפים הגיעו לוועידת תנובה ההיסטורית, אשר אמורה לאשר את הסכם המכירה לקרן אייפקס לפי שווי של 1.025 מיליארד דולר. 618 צירי הועידה יצביעו היום בעד ההסכם אליו הגיעה ההנהלה והמנכ"ל אריק רייכמן.
אישור ההסכם יהווה סיום של סאגה ארוכה, במהלכה התגברה ההנהלה וקרן אייפקס על מכשולים רבים, האחרון מבינהם – כוונת החשב הכללי ירון זליכה לשמור ברשות המדינה את חלקה במניות תנובה – 6.75% - המגיעות לה מתוקף ההסדר לפריסת חובות הקיבוצים. אתמול הגיע האוצר להסכמה עם קרן אייפקס ועם הקיבוצים, לפיה המדינה לא תתערב בניהול תנובה, והחברה לא תחשב לחברה מעורבת – על אף אחזקות המדינה.
עוד קודם לכן הגיע קרן אייפקס להסכמות עם התאחדות מגדלי הבקר, אשר היוותה את האופוזיציה החריפה ביותר להסכם. ההתאחדות ניסתה לקדם הסכם מכירה חלופי בשיתוף איש העסקים מאיר שמיר. ההסכם לא התממש בסופו של דבר, ושמיר הצטרף לקרן אייפקס, ויחזיק גם הוא נתח מתנובה.
שמיר לא הסכים לענות לשאלות שהופנו אליו בוועידה, ואמר רק כי הוא "שמח על האירוע". בדומה לשמיר, גם קרן אייפקס אינה מגיבה על אישור ההסכם.
עם זאת, לא כולם מרוצים מהסכם המכירה. "הייתי מעדיף להגיע להסכמה שתשמור על יותר שליטה בידי הרפתנים" אומר דני סלומון, רפתן ממושב מדרך עוזה. "אבל עדיף למכור מאשר להשאיר את המצב הנוכחי. אני בכל מקרה לא חושב שההסכמות עם הרפתנים, שאמורות להישאר בתוקף 15 שנה, יחזיקו מעמד יותר מחמש שנים. לטווח הארוך – המשמעות היא פירוק ענף החלב בארץ".
גם יוסי מלול, אשר הוביל את המו"מ מול מאיר שמיר מטעם התאחדות מגדלי הבקר, לא נשמע אופטימי. "אנחנו יוצאים לדרך שאף אחד לא יודע לאן היא תוביל" הוא אומר. " ההסכמות עם אייפקס טובות ונעשו בתום לב. האם הם יחזיקו מעמד לאורך זמן? אני חושב שלא. כשמנכ"ל צריך לקבל החלטות, ולבחור בין טובת הבעלים של החברה לטובת החקלאים, הוא תמיד יעדיף את הבעלים. גם אני הייתי נוהג כך. אין מה לעשות, לא כל דבר אפשר לקבוע במסגרת הסכם".
איציק באדר, מנכ"ל מפעל גרנית ומי שהיה שותף למגעים מול שמיר, מעדיף להסתכל קדימה. "זה המקום בו אנו נמצאים כעת, ואין מקום אחר".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
