הנה עובדה אחת שיש להניח שאנשים בעיריית תל אביב-יפו היו מוכנים לשלם הרבה מאוד כסף כדי שלא תדעו עליה ולא תקראו עליה בעיתון: אם אתם בית תוכנה ואתם פועלים בשטח השיפוט של ת"א-יפו, כדאי מאוד שתבדקו את חשבונות הארנונה שלכם מהשנים האחרונות. אם תבדקו, סביר להניח שתגלו כי שילמתם לעירייה היקרה שלכם ארנונה הגבוהה ב-66% יותר ממה שמגיע לה.

למה? כי מן הסתם חייבו אתכם בארנונה המתאימה למשרדים, שהיא אחת הארנונות היקרות ביותר בארץ, ולא לפי סיווג של בית תוכנה, שקיים בצו הארנונה, אבל כנראה שמעטים מאוד יודעים עליה. אם אתם נמנים על אלו ששילמו קצת יותר מדי, כדאי שתמהרו ותעמדו בתור, כדי להגיש תביעה לועדת הערר העירונית. סביר להניח, שהעירייה עשויה להיתבע בקרוב על ידי מאות בעלי עסקים בת"א-יפו, שמפעילים בתי תוכנה באזורי עסקים, ומתברר כי במשך שנים שילמו ארנונה הגבוהה בעשרות אחוזים מהארנונה שהם היו צריכים לשלם באמת. על פי הערכות לא רשמיות, רשומים בת"א יותר מ-300 עסקים שעיסוקם הרשמי הוא בית תוכנה.

המידע הזה, אותו פרנסי העירייה העדיפו כנראה שלא לפרסם יותר מדי, התגלה במקרה, בעקבות ערעור שהגישו מנהלי בית התוכנה הליוס סופטוור דבלופמנט, שפועלים במתחם משרדים בשכונת נחלת יצחק בעיר. מנהלי בית התוכנה טענו בעתירה, כי אחת הסיבות שהם בחרו למקם את עסקיהם בת"א-יפו, היא בשל העובדה שהעירייה מעניקה הנחה בארנונה לבתי תוכנה ולארגוני היי-טק.

אלא שבעקבות בדיקות שעשו בשנת 2003, הוברר להם כי הסעיף בחוק הארנונה קיים, אבל הם חויבו לשלם על פי תעריף של "משרדים", למרות שהעיסוק המובהק של החברה הוא בית תוכנה. באמצעות עורך הדין אורי דניאל, הגיש בית התוכנה ערעור לוועדת הערר של עיירית תל אביב-יפו, בדרישה לשינוי הסיווג של הארנונה.

לדברי עו"ד דניאל, כאשר החלו לאסוף את הראיות, היה ברור לחלוטין שהעירייה חייבת להודות בטעות ולתקן את המעוות. הוא אומר כי החברה הגישה שורה ארוכה ומפורטת של תיעוד, מסמכים ואישורים קבילים - בין היתר, תלושי שכר של העובדים, הסכמי שמירת סודיות, הזמנות עבודה שקיבל בית התוכנה, תכתובות עם כל מיני גופים ומסמכים רבים אחרים - כל אלו מוכיחים שאכן עיסוקו הראשי הוא בפיתוח תוכנה ולא עסק אחר. "את כל אלו ארזנו בחוברת יפה והיה ברור לאנשי העירייה, כי אין כאן בכלל מקום לויכוח", אומר עו"ד דניאל.

למרות המקרה הברור, ההליך ארך כמעט שישה חודשים, שבמהלכם הוקפאו כל התשלומים של בית התוכנה לעירייה. באגף הארנונה בעירייה הבינו כי בעקבות הערר, הם צפויים לקבל עוד מאות תביעות שכאלו מעסקים בת"א שהם בתי תוכנה, ולכן הם ניסו להגיע לפשרה עם התובעים. אולם ועדת הערר פסקה בינתיים כי הערעור התקבל וכי החברה תקבל הנחה רטרואקטיבית של 66% בארנונה שהיא שילמה, מהיום שהחלה את השכירות בשכונת נחלת יצחק בעיר.

עו"ד דניאל מעריך כי בת"א ישנם בתי תוכנה רבים, אשר סווגו על ידי העירייה כמשרדים, ולא קיבלו את ההנחה, וכי כעת העירייה צפויה לספוג גל תביעות, או שתשנה מיוזמתה את שיעורי הארנונה לאותם בתי תוכנה.

כיום מדברים רבות על שקיפות במערכות ציבוריות, שאחד הסממנים הבולטים שלה, הוא מסירת מידע מלא ואמין לתושבים. הסעיף בחוק הארנונה לגבי בתי תוכנה קיים זמן רב, אבל ספק אם אותם עסקים שעיסוקם בפיתוח תוכנה - אכן מודעים להנחה שמגיעה להם. שאלה יותר מעניינת היא, מדוע עיריית ת"א, אשר מתהדרת באתר אינטרנט כל כך מפותח, המספק זמינות מידע לתושבים, העדיפה להסתתר מאחורי חוסר הידע של בעלי העסקים הללו, בתקווה שאולי לא ישמעו על המגיע להם.

"ממשל זמין", אחד הבאזוורדים היותר חמים בעשור האחרון, איננו רק טכנולוגיה. לא די שרשות מקומית, או כל מוסד ציבורי אחר, יתהדרו במערכות מידע מפוארות, בעירייה זמינה, בדלת פתוחה לתושבים ובעוד כל מיני סיסמאות בחירות מוכרות. כדי לקיים ממשל זמין הלכה למעשה, צריכים פרנסי העירייה קודם כל להיות שקופים כלפי עצמם, לוודא שהמיסים שהם גובים - הם אכן בשיעור הנכון. ואם לאוכלוסיות מיוחדות יש הקלות, על פי חוק - מן הראוי שהרשות המקומית תדע זאת, ולא רק בעקבות עתירה שהגיש אחד מבתי העסק, אלא על ידי פרסום והפצת המידע, ובצורה הכי ברורה.

סביר להניח שראש עיריית ת"איפו, רון חולדאי, מתהדר מדי פעם, בכך שענף ההיי-טק בעירו מפותח מאוד. קריות ההיי-טק משגשגות, והן מניבות הכנסה נאה לעירייה, שמממנת בעזרתן שירותים רבים. אבל אם חולדאי רוצה שיזמים ימשיכו לראות בעיר שלו בסיס להקמת בתי תוכנה וחברות היי-טק, מן הראוי שידאג שאנשי מחלקת הארנונה שלו לא יתנהגו כגנבים בלילה, שהעוגן המרכזי בעבודתם הוא חוסר הערנות של קורבנותיהם.