אסתרינה טרטמן: "אנשים פחות חזקים ממני היו מתאבדים"

בראיון ראשון לאתר nfc מתעקשת השרה המיועדת שהסתבכה בפרשת התארים כי היא מחזיקה בתואר ראשון. "אני מתחילה להבין את השר עופר", אמרה, "עשיתי טעות שלא הלכתי לאוניברסיטה"
מעריב NRG |

ח"כ אסתרינה טרטמן, ששמרה על דממה תקשורתית מאז התפוצצה פרשת התארים, מסרה בצהריים לראשונה את גרסתה לאתר האינטרנט nfc. במהלך הראיון, טענה טרטמן כי לא שיקרה: "אמנם בראיון לטלוויזיה, בלהט הדברים, כשלתי כשאמרתי שיש לי תואר שני, אך התכוונתי ללימודי תואר שני". טרטמן הוסיפה כי התקשורת גרמה לה נזק קשה בסיקור הפרשה. "מעוותים לחלוטין דברים", אמרה. "אנשים פחות חזקים ממני יכולים לשים קץ לחייהם. אני מתחילה להבין את חבר הכנסת עופר שהתאבד בעבר".

במהלך הראיון הסבירה שרת התיירות המיועדת את כל הפרשיות שנקשרו בשמה. בנוגע לפרסומים אודות המסמך שהגישה לבית המשפט, בו נכתב כי היא יכולה לעבוד רק ארבע שעות ביום, טענה טרטמן כי לא הגישה מעולם תצהיר כזה. "המגבלה שבה מדובר נקבעה בשנת 2000 לתקופה של 12 חודשים בלבד", סיפרה.

באשר לפרשיות התארים האקדמיים, סיפרה טרטמן כי למדה במשך שלוש שנים בבר-אילן לימודי חשבונאות וניהול פיננסי, כפי שלמדו מנהלים אחרים בבנק יהב. "אין מדובר בלימודי תואר אלא ברכישת דעת והשכלה", טענה. "עשיתי טעות שלא הלכתי למסלול באוניברסיטה. התיישבתי ללימודים ועל זה אין ויכוח".

לדבריה, לאחר לימודיה בבר-אילן החליטה ללמוד חשבונאות וניהול פיננסי ולקבל תואר אקדמי. "ישבתי ולמדתי תואר ראשון וקיבלתי הסמכה", סיפרה. "יש לי תואר. התואר הזה מוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה במשרד החינוך. מספרו הוא 292691".

"כדי לא להיות תלויה באף אחד רציתי להמשיך ללמוד", סיפרה טרטמן, שטענה כי למדה לתואר שני במנהל עסקים, בהתמחות במימון וכלכלה. "המשכתי ללימודי תואר שני, למרות שעבדתי במשרה מלאה בבנק יהב. לקראת סוף לימודי התואר, ובעקבות הסבל הפיזי, פניתי להנהלת האוניברסיטה וביקשתי להפסיק זמנית את הלימודים.

"נימקתי זאת בסיבות אישיות", הוסיפה. "דיקן הפקולטה למנהל עסקים, פרופ' בן-חורין, התיר לי להקפיא זמנית את הלימודים, כך שאוכל לחדשם בזמן שייקבע. בשום מקום לא כתבתי שיש בידי תואר שני. המידע שפורסם בכנסת בעניין זה הינו שגוי ולא נמסר מטעמי".

במהשך הראיון, הפנתה טרטמן את חיצי ביקורתה גם כלפי התקשורת, אשר "שפכה את דמה", לטענתה. היא הטיחה האשמות בעיתונאי אמנון אברמוביץ', שפרסם בערוץ 2 את הטענות הראשונות נגדה, וטענה כי הוא פרסם שקרים באופן מכוון על-מנת לפגוע בה.

"אברמוביץ' עצמו נכה, לאחר שנשרף בשירותו בצה"ל, והוא משתכר ומקבל קיצבה. איך יש לו את החוצפה לעשות כותרות על גבי?", שאלה בכעס. "אברמוביץ' עשה זאת והרשה לעצמו לנהוג כך כדי לסכל את המינוי שלי לשרה".

לדברי שרת התיירות המיועדת, התבקש ח"כ דוד רותם על ידי השר ליברמן לבדוק את כל העובדות בפרשה, ולנוכח הממצאים שיציג, תוגש הודעת "ישראל ביתנו" לתקשורת. "אני סומכת על אביגדור שילך עם האמת והצדק", אמרה טרטמן, באשר לעתיד המעורפל של מינויה.

העיתונאי יואב יצחק, שקיים את הראיון עם טרטמן, סיפר ל-nrg מעריב על תחושותיה במהלך השיחה. "היא הייתה נסערת וכואבת", אמר. "אך עם זאת, מצאתי אדם שמוכן להיאבק על שמו הטוב ולגונן גם על עצמו וגם על משפחתו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: