אאורה מממשת קרקע בבאר יעקב ב-19.8 מיליון שקל

בעקבות מכירת הקרקע צפויה אאורה לרשום רווח של כ- 3 מיליון שקל; לאחר העסקה תישאר בידי אאורה קרקע לבניית 147 יח"ד בבאר יעקב
סיון איזסקו |

אאורה השקעות מוכרת חלק נוסף בקרקע בבאר-יעקב תמורת כ- 19.8 מיליון שקל ותרשום רווח הון של כ- 3 מיליון שקל. הקרקע הנמכרת היא חלק ממתחם בשטח של כ- 36 דונם שרכשה אאורה בספטמבר 2006 יחד עם חברת ס.י. אבן יזמות, המיועד להקמתן של 367 יחידות דיור. בתחילת פברואר מכרה אאורה חלק מהמתחם, המיועד להקמתן של 124 דירות תמורת כ- 23.6 מיליון שקל וצפויה לרשום רווח של כ- 3.2 מיליון שקל. היום.

כאמור, מוכרת החברה חלק נוסף מהמתחם, המיועד להקמתן של 96 יחידות דיור, כך שלאחר העסקה, תשאר בידי אאורה וס.י.אבן יזמות, קרקע להקמתן של 147 יח"ד. בסך הכל צפויה אאורה לרשום ממכירת הקרקעות, שנרכשו לפני כ-5 חודשים, רווח של כ-6.2 מיליון שקל.

יוסף צליח, יו"ר אאורה, אמר היום: "קבוצת אאורה פועלת כל העת להרחבת פעילותה בישראל. יחד עם זאת, נוכח עלייה חדה במחירי הקרקעות בבאר-יעקב, זיהתה אאורה הזדמנות מצוינת לממש חלק מהשקעותיה בבאר-יעקב ברווח ניכר. במקביל, ממשיכה קבוצת אאורה בהרחבת פעילותה באירופה, בתחום הקמת רשת מרכזי קניות ובתחום הבנייה למגורים".

עסקה זו מצטרפת לזרם עסקאות שביצעה לאחרונה קבוצת אאורה בישראל ובחו"ל. בתחילת החודש דיווחה אאורה כי תכנס כשותפה לפרוייקט, לבנייתן של 48 דירות יוקרה במתחם משרד החוץ בירושלים, בהשקעה כוללת של 87 מיליון שקל. אאורה הצטרפה לקבלן, אשר זכה במכרז לפיתוח מגרש בשטח של 2,330 מ"ר במתחם, ותשקיע כ-75% מההון העצמי הנדרש לצורך העסקה. תמורת השקעתה, תקבל אאורה עד 30% מרווחי הפרוייקט.

כמו-כן, הודיעה אאורה במהלך חודש דצמבר על מספר עסקאות שביצעה הקבוצה באירופה. החברה דיווחה על 3 עסקאות בתחום הבנייה למגורים ברומניה ובהונגריה בהיקף כולל של כ- 800 יחידות דיור ובנוסף ביצעה עסקה נוספת לרכישת קרקע המיועדת להקמת מרכז מסחרי בשיתוף עם GTC מקבוצת קרדן, הרביעי במספר בשיתוף הפעולה בין השתיים.

קבוצת אאורה מעורבת כיום בפרוייקטים למגורים בישראל בהיקף של כמיליארד שקל. מדובר בכ- 20 פרוייקטים ברחבי הארץ, הכוללים בסך הכל כ- 1,250 יחידות דיור. קבוצת אאורה מעורבת בפרוייקטים ברמות שונות, כאשר בחלקם היא פועלת כיזמית שרכשה את הקרקע (הפרוייקטים הבולטים בהקשר זה הם בבאר יעקב וביהוד-מונוסון), ובאחרים כשותפה של יזמים אחרים (למשל, בפרוייקטים בתלמי מנשה ובשוהם).

בנוסף, פועלת קבוצת אאורה יחד עם GTCמקבוצת קרדן, במסגרת חברה משותפת (NCC) להקמת רשת של 20-30 מרכזי קניות ברחבי רומניה תחת המותג "Galleria"בהשקעה כוללת המוערכת בכ- 400 מליון דולר. במסגרת זו החברה החלה בהקמת ארבעה מרכזי קניות בנוסף להם מחזיקה קבוצת אאורה בשיתוף עם חברת גירון הישראלית במרכז מסחרי בלב בוקרשט שנפתח בחודש דצמבר 2006.

בתחילת החודש השלימה אאורה בהצלחה הנפקה פרטית בה הרחיבה שתי סדרות אג"ח (סדרה ב' וסדרה ג') וגייסה 66 מיליון שקל.

במהלך השנה האחרונה חברת אאורה גייסה במסגרת הנפקות אג"ח "סטרייט", אג"ח להמרה ואופציות בבורסת ת"א סך כולל של כ-200 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.